הן לא מספיק מדוברות כמו התסמינים האחרים שכולנו למדנו להכיר מקרוב או מרחוק בשנתיים וחצי האחרונות אבל הן משפיעות כמעט על כולנו והן כנראה יישארו איתנו לעוד זמן רב - הפרעות שינה. רק לשם ההמחשה, על פי מחקר שפורסם באקדמיה האמריקאית לרפואת שינה, היו 2.77 מיליון חיפושים בגוגל של "נדודי שינה" בארה"ב במהלך חמשת החודשים הראשונים של 2020 - עלייה של 58% בהשוואה לתקופה זהה בשלוש השנים הקודמות. כעת מחקרים חדשים מנסים להתחקות אחרי ההשפעות הייחודיות של תקופת המגפה על השינה שלנו ובעיקר על איכותה.
עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >
מהי קורונסומניה?
קורונסומניה (Coronasomnia) הוא המונח המשמש לתיאור הפרעות שינה המתפתחות עקב מתח, חרדה או דיכאון הקשורים להתפרצות מגפת הקורונה. היא יותר מורכבת מחוסר שינה טיפוסי הקשור ללחץ, מכיוון שהיא מושפעת ממגוון גורמים. העלייה בהפרעות השינה נובעת מהלחץ והחרדה המוגברים שהביאה המגיפה, לרבות השפעת אי הוודאות ושטף המידע המתמיד שנחשפנו אליו לאורך כל התקופה, זאת בנוסף לשגרה שהשתנתה ורמת הפעילות היומיומית שלנו שקיבלה תפנית.
בסין, מחקר שכלל 5,461 אנשים, מצא שרמות הדיווח של נדודי שינה קליניים עלו ב-37% מאז תחילת המגפה. מחקר נוסף שנערך בקנדה עם 594 משיבים, השווה תסמיני נדודי שינה טרום-מגפה, מנתונים שנאספו ב-2018, לתסמיני נדודי שינה במהלך שיא המגיפה (אפריל-מאי 2020). החוקרים מצאו כי תסמיני נדודי שינה עלו ב-26.7% מאז 2018 - עם החמרה משמעותית של עייפות, חרדה, איכות שינה ודיכאון.
מהם הגורמים להפרעות השינה בשנתיים האחרונות?
התופעה לא קשורה רק למחלת הקורונה עצמה, כמו להשפעות הנלוות שלה. כך נמצא שקורונסומניה אינה מוגבלת דווקא למדינות עם שכיחות גבוהה של קורונה. כך בניו זילנד היו שיעורים נמוכים מאוד של קורונה אבל הם ראו בדיוק את אותם עליות בתסמיני נדודי שינה כמו במקומות עם שיעורי תחלואה גבוהים בהרבה כמו ארה"ב ודרום אפריקה. מחקר שנערך במהלך הסגר הראשון של ניו זילנד (אפריל 2020) וכלל 723 אנשים, מצא כי 45% מהמשתתפים דיווחו על החמרה באיכות השינה מאז תחילת המגפה.
מחקר רחב היקף בחן את איכות השינה המדווחת, מתח, חרדה ודיכאון ב-2,724 אנשים מ-67 מדינות ומצא כי 77% מהאנשים עם תסמיני נדודי שינה לאחר שהתחילה המגפה האמינו שגורמים הקשורים למגפה הם המקור להפרעות השינה שלהם. אנשים אלו דיווחו גם על רמות גבוהות משמעותית של מתח, חרדה ודיכאון בהשוואה לאלו עם נדודי שינה קיימים וללא תסמיני נדודי שינה. באנשים עם תסמיני נדודי שינה טרום-מגפה, 72% דיווחו על החמרה בתסמינים שלהם מאז תחילת התפרצות ה-COVID-19, כמו גם רמות גבוהות משמעותית של מתח, חרדה ודיכאון, בהשוואה לאלה בקבוצת ללא נדודי שינה. מחשבות אובדניות דווחו על ידי למעלה מ-25% מהמשתתפים משתי קבוצות נדודי השינה - אחוז גבוה משמעותית מאשר בקבוצת ללא נדודי שינה.
איך השינוי בלו"ז משפיע על הרגלי השינה שלנו?
זווית מעניינת שנמצאה במחקר היא שלא כל הנחקרים חוו לילות ללא שינה במהלך המגיפה ויש אפילו כאלו שהשינה שלהם השתפרה. "ראינו קבוצה קטנה [12%] מהמשתתפים עם נדודי שינה קודמים שדיווחו שהשינה שלהם השתפרה למעשה במהלך המגיפה", נכתב במחקר. "הדבר נבע בעיקר מגמישות רבה יותר סביב לוח הזמנים של השינה והערות שלהם. נראה היה שלחץ העבודה ו/או הנסיעות הופחת עבור אנשים אלה, ולכן השינה שלהם השתפרה".
ואכן בעוד שגורמים פסיכולוגיים כמו מתח וחרדה הם חלקים קריטיים בפאזל כשמדובר בקורונסומניה, גם להתנהגות האנושית יש חלק. שינויי ההרגלים של השינה הם מנבא התנהגותי מרכזי של נדודי שינה חריפים. "אחד הגורמים ההתנהגותיים הגדולים ביותר שתרמו לתסמיני נדודי שינה היה כאשר אנשים שינו את שגרת השינה והערות שלהם", נכתב במחקר. "זה היה בעיקר מעבר של ללכת לישון מאוחר יותר ולהתעורר מוקדם יותר. אנשים שעשו זאת היו בסבירות גבוהה פי שלושה לפתח נדודי שינה מאשר אלה ששמרו על דפוסי השינה והערות שלהם זהים".
השפעה נוספת של מגפה על השינה התבטאה בחלומות."אחד הדברים שדי הופתענו מהם בנתונים שלנו היה הקשר בין אנשים שיש להם קורונסומניה לבין אנשים שיש להם חלומות קורונסומניה מסוג מוזר יותר", כתבו החוקרים שמצאו כי 55% מהאנשים שפיתחו נדודי שינה במהלך המגיפה דיווחו גם על שינויים בחלומות שחלמו, לעומת רק 36% מהישנים הטובים. "ראינו שאנשים עם נדודי שינה - בוודאי אנשים עם קורונסומניה - חולמים יותר חלומות חרדתיים שקשורים למוות, בעוד שהאחרים חלמו על דברים יותר שמחים".