תופעת ה"לונג קוביד" נחשבת לתעלומה בקרב החוקרים ועדיין לא ברור מה גורם לה, מי נוטה יותר לפתח אותה ואלו סימנים ביולוגיים או אחרים יכולים לאותת על הופעתה או חומרתה. מחקר חדש שהתפרסם השבוע עושה ניסיון ראשון למצוא את המנגנונים הביולוגיים העומדים מאחורי התופעה.
צוות חוקרים שעקב אחרי יותר מ-200 חולים במשך חודשיים עד שלושה לאחר שאובחנו בקורונה, זיהה מספר גורמים ביולוגיים שעשויים לעזור לחזות את הסיכוי לפתח לונג קוביד. קבוצת החולים שנבדקה כללה 209 אנשים, בגילאי 18 עד 89, שנדבקו בנגיף הקורונה במהלך 2020 או בתחילת 2021. החוקרים סקרו את המטופלים בכ-20 תסמינים הקשורים לקוביד ארוך, כולל עייפות, ערפל מוחי וקוצר נשימה.
עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >
4 גורמים ביולוגיים ללונג קוביד
המחקר, שפורסם ביום שלישי על ידי כתב העת Cell, מצא ארבעה גורמים שניתן לזהות בשלב מוקדם של ההדבקה, ועל פי החוקרים, נראה שהם קשורים לסיכון מוגבר לסבול מתסמינים מתמשכים שבועות לאחר מכן.
הגורם הראשון שזוהה על ידי החורקים היא רמת ה-RNA של נגיף הקורונה בדם בשלב מוקדם של ההדבקה, שמהווה אינדיקטור לעומס ויראלי שעלול להשפיע גם תקופה ממושכת לאחר תום המחלה עצמה. הגורם השני הוא נוכחותם של נוגדנים עצמיים מסוימים - נוגדנים שתוקפים בטעות רקמות בגוף כפי שהם עושים במחלות אחרות, כמו זאבת ודלקת מפרקים שגרונית. הגורם שלישי הוא הידבקות מחודשת במקביל בווירוס אפשטיין-בר, מחלת הנשיקה שמדביקה את רוב האנשים, בדרך כלל כשהם צעירים, והגורם הרביעי האחרון הם חולי סוכרת מסוג 2 שנדבקו בקורונה ועלולים לפתח לונג קוביד.
37% מהחולים דיווחו על שלושה תסמינים או יותר של קוביד ארוך חודשיים או שלושה לאחר ההדבקה. 24% נוספים דיווחו על תסמין אחד או שניים, ו-39% דיווחו שלא חוו תסמינים כלל. מבין החולים שדיווחו על שלושה תסמינים או יותר, ל-95% היה אחד או יותר מארבעת הגורמים הביולוגיים שזוהו במחקר.
הגורם המשפיע ביותר היה נוגדנים עצמיים (הגורם השני), שנקשרו לשני שליש מהמקרים של קוביד ארוך. כל אחד משלושת הגורמים האחרים הופיע בכשליש מהמקרים, והייתה חפיפה ניכרת עם הגורמים האחרים. "אם אין לך תגובת נוגדנים טובה, אתה לא מנקה את הנגיף. יש לך יותר וירוסים בסביבה, וזה מוביל ליותר קוביד ארוך", ציין ד"ר ג'ים הית', החוקר הראשי של המחקר.
איך חיסון הקורונה משפיע על הלונג קוביד?
האם אפשר למנוע לונג קוביד?
המשמעות המעשית של המחקר היא שמכיוון שחולים עם עומס נגיפי גבוה בשלב מוקדם, פיתחו לעתים קרובות קוביד ארוך, מתן תרופות אנטי ויראליות זמן קצר לאחר האבחנה עשוי לסייע במניעת תסמינים ארוכי טווח. "אני חושב שהמחקר הזה מדגיש את החשיבות של ביצוע מדידות בשלב מוקדם של מהלך המחלה כדי להבין איך לטפל בחולים, גם אם אנחנו לא באמת יודעים איך אנחנו הולכים להשתמש בכל המידע הזה עדיין", אמר ד"ר הית'.
מומחים ורופאים הצביעו על מספר חולשות של המחקר הנוכחי, כולל העובדה שהחולים היו במעקב רק חודשיים עד שלושה לאחר שהחלימו. בנוסף, 71% מהחולים שנחקרו אושפזו, מה שמגביל את היכולת להסיק שהגורמים הביולוגיים רלוונטיים באותה מידה עבור אנשים עם זיהומים ראשוניים קלים.
הקשר בין רמות הנוגדנים ללונג קוביד
מחקר נוסף שפורסם השבוע בכתב העת Nature Communications, מצא שלאנשים שפיתחו לונג קוביד יש רמות נמוכות יותר של נוגדנים מסוימים בדמם, זמן קצר לאחר שנדבקו בנגיף הקורונה. המחקר החל בתחילת 2020, במהלך הגל הראשון של המגפה. צוות המחקר עקב אחר מטופלים בשלב החריף של ההדבקה, לאחר מכן במשך שישה חודשים ושוב במשך שנה.
בהשוואה של יותר מ-500 חולים - חלקם חוו לונג קוביד ממושך וחלקם לא - עלו כמה הבדלים מרכזיים. אחד הבולטים שבהם היה כי החולים שפיתחו לונג קוביד הראו ירידה ניכרת ברמות של שני אימונוגלובולינים, IgM ו-IgG3, שהם נוגדנים שמערכת החיסון מייצרת כדי להילחם בזיהומים. בדרך כלל, רמות האימונוגלובולינים הללו נוטות לעלות כאשר מתמודדים עם זיהום. במחקר הנוכחי, אנשים עם רמות נמוכות יותר של תת-קבוצות אלה של נוגדנים, לאחר ההדבקה הראשונית שלהם בקורונה, היו בסיכון גבוה יותר לפתח קוביד ארוך.
"רמות הנוגדנים הללו, בשילוב עם גורמים אחרים, כמו גיל העמידה והיסטוריה של אסתמה, היו יעילות ב-75% ביכולת לחזות את קוביד ארוך", אמר ד"ר בוימן, מנהל המחקר. "לאנשים כאלו יש סיכון לחלות מלכתחילה, ואז בשל הרקע האסתמטי שלהם, הם עשויים גם להגיב מעט שונה לווירוסים, מה שמוביל לאחר מכן לתגובה חיסונית מוטעית".
החוקרים הדגישו כי העובדה שניתן למדוד את הנוגדנים הללו באמצעות בדיקת דם פשוטה שזמינה באופן נרחב, תהפוך אותם לסמן ביולוגי שימושי ביותר.
איך האומיקרון משפיע על הלונג קוביד?
שני המחקרים החדשים שופכים אור על משתנים ביולוגיים שקשורים לדרך שבה הגוף שלנו מתמודד עם המחלה. יש 2 מגבלות עיקריות לרלוונטיות שלהם בשלב זה של המגפה. ראשית, המטופלים במחקר נדבקו לפני שגרסת האומיקרון תפסה אחיזה, לכן, לא בטוח אם הממצאים יחולו על אלה שעלולים לפתח קוביד ארוך בעקבות וריאנט אומיקרון, מה גם שהמחקרים האלו לא לקחו בחשבון את מצב החיסון של המשתתפים, רבים מהנבדקים חלו בתחילת 2020, לפני שהחיסונים היו זמינים.