וריאנט אומיקרון של נגיף קורונה הוא כיום הווריאנט הדומיננטי בעולם, ודוחק את רגליהם של דלתא ושל  וריאנטים אחרים בכל מדינה שהוא מתפרץ בה. הדבר ניכר היטב בנתוני התחלואה העולמית, שממשיכים לשבור שיאים עם מיליוני מאובחנים מדי יום. התחלואה הגבוהה הביאה מדינות רבות, וישראל ביניהן אל מעבר לקצה גבול יכולת המדידה שלהן, כך שנראה שמספר הנדבקים בפועל גדול בהרבה מהמדווח.

בניגוד לגלים קודמים, גרף החולים קשה והמתים מתרומם לאט יותר מגרף המאובחנים, דבר שמוביל מדינות רבות להבין שהתמודדות עם האומיקרון חייבת להיות שונה. השינוי הראשון הוא בשיטת הבדיקות לאבחון חולים מאומתים. בשבוע שעבר מערך הבדיקות בישראל הגיע למלוא הקיבולת שלו וקרס. בעקבות זאת עברו כאן למתווה מתירני יותר שמבוסס בחלקו על בדיקות אנטיגן – הפחות מדויקות מבדיקות ה-PCR.

המספר הרב של אנשים שנדרשו להיות בבידוד השבוע עקב מחלה או חשיפה לחולה מאומת, שהגיע לכחצי מיליון אנשים, הביא את המשק למצב שהזכיר לחלקנו את הסגרים של 2020, עקב המחסור שנוצר בידיים עובדות. המצב הזה הוביל לשינוי משמעותי נוסף במדיניות ההתמודדות עם המגפה: הממשלה החליטה לקצר את תקופת הבידוד לחמישה ימים בלבד, כפוף לשתי בדיקות שליליות ולהיעדר תסמינים. השינוי הזה מוביל בפועל לידי כך שחלק מהאנשים שמשתחררים מבידוד עדיין מדביקים אחרים. אחרי חמישה ימים מתחילת התסמינים או מהחשיפה לנגיף אנשים עדיין יכולים להפיץ נגיפים לסביבתם, ובדיקות האנטיגן לא מדויקות מספיק כדי לשקף היטב את המציאות, במיוחד כשמדובר בבדיקה ביתית.

הקלה נוספת שהתקבלה, בלי שאיש העלה על דעתו עד עכשיו שיהיה בה צורך, היא מתן היתר לעובדים חיוניים להגיע לעבודה גם אם הם מאומתים. מול כל וריאנט אחר הצעדים הללו לא היו נלקחים בכלל בחשבון, שכן הם מובילים בהכרח להדבקת חולים נוספים, ויש לכך מחיר של תחלואה קשה, תמותה ועומס נוסף על מערכת הבריאות. אולם אומיקרון מתנהג אחרת מהווריאנטים שקדמו לו, ולמחלה שהוא גורם יש מאפיינים שונים, כך שגם ההתייחסות אליו צריכה להיות אחרת.

הכתבה פורסמה במקור באתר דוידסון

שוק מחנה יהודה, ירושלים (צילום: אוליביה פיטוסי , פלאש 90)
מדיניות של שגרה לצד הגל החמישי | צילום: אוליביה פיטוסי , פלאש 90

סימני הקלה ראשונים

בינתיים בבריטניה לקחו השבוע את המדיניות המתירנית שלהם להתמודדות עם המגפה צעד אחד הלאה והודיעו על שורה של הקלות נוספות בהנחיות הקורונה בממלכה. הן כוללות את ביטול החובה לעטות מסכה בכיתות הלימוד, תוכנית לבטל את מדיניות בידודי החובה, מתוך מטרה לבטל את רוב כללי החירום לקראת תחילתה של עונת התיירות באפריל.

הממלכה המאוחדת, שמתחילת המגפה אימצה הקלות בשלב מוקדם, ופעמים רבות גם שילמה על כך מחיר כבד בנפש, מסתמנת כמדינה הראשונה שתכריז על סיומו של מצב החירום הבריאותי. התרחיש האופטימי הוא שנגיף האומיקרון, המידבק במיוחד,ידביק חלק ניכר מאוכלוסיית העולם בלי לגרום לתמותה נרחבת מדי. כשמצרפים לכך את מי שהחלימו מווריאנטים קודמים ואת כל המחוסנים, עולה שרוב בני האדם יחזיקו לפחות בעמידות חלקית לנגיף, דבר שיוריד מאוד את חומרת המחלה ויהפוך אותה בפועל למחלה שמסתובבת באוכלוסייה אבל לא מהווה סיכון בריאותי משמעותי לרוב הציבור. זה תרחיש הגיוני אבל כבר למדנו שנגיף הקורונה הנוכחי שופע הפתעות לא נעימות.

מאחר שכבר ברור שאומיקרון לא גורם בדרך כלל נזק משמעותי בטווח הקצר, מתנהל כעת מרוץ מדעי להבין אם גם הסיבוכים ארוכי הטווח של הקורונה יהיו קלים יותר, ובראשם PIMS – דלקת רב-מערכתית שפוגעת בעיקר בילדים. בשבוע-שבועיים הקרובים צפוי להצטבר מספיק מידע על ילדים מחלימים במדינות שגל האומיקרון הגיע אליהן ראשונות. אם שיעור הסיבוכים יהיה נמוך מספיק אפשר יהיה להתקדם עם הקלות נוספות, בראשן ביטול חובת הבידוד של ילדים.

גל התחלואה מתחיל להראות סימני דעיכה ראשונים בבריטניה, אירופה וארצות הברית. במחוז חאוטנג בדרום אפריקה, שם החל הגל הנוכחי, כבר מדברים על סיומו ולפי הערכות גם בישראל הגל צפוי להגיע לשיאו בימים אלה ממש.

עם זאת, בעוד שבמדינות רבות באירופה התחלואה מתחילה לרדת, בדנמרק היא עוד עולה, עקב תת-וריאנט של אומיקרון שצובר שם תאוצה, והגיע כבר למחצית מכלל המאובחנים החדשים במדינה. הווריאנט הזה, שנקרא BA2, מכיל את רוב השינויים הגנטיים (מוטציות) של וריאנט אומיקרון הרגיל, לצד כמה מוטציות ייחודיות משלו. נראה שהוא לא גורם לתחלואה קשה יותר ולא ברור מה היתרון שמאפשר לו להתבסס בדנמרק ולהתחרות באומיקרון הרגיל.

חזית החיסונים

לפני כשבועיים התפרסמו נתוני הנוגדנים של המשתתפים בניסוי במנת החיסון הרביעית שנערך במרכז הרפואי שיבא, בהשתתפות כ-6,000 נבדקים. הם הראו עלייה ברמות הנוגדנים בדמם של המתחסנים, אך פחות גבוהה מכפי שציפו. בקרוב אמורים להתפרסם הנתונים על יעילות החיסון מול וריאנט אומיקרון ועל הצלחתו בנטרול הנגיף במעבדה. בינתיים, בהודעה שבית החולים פרסם השבוע דווח שרמות הנוגדנים של מקבלי החיסון עלו עוד קצת ושבטיחות החיסון דומה לזאת של המנה השלישית. עם זאת, במחקר רואים שגם מחוסנים טריים במנה רביעית נדבקים באומיקרון, כך שלא נראה שנצליח לשחזר מול האומיקרון את ההגנה מהדבקה שהעניק החיסון השלישי מול וריאנט דלתא. כעת עוד נותר לגלות אם המנה הרביעית אכן מפחיתה את התחלואה הקשה כפי שקיוו.

בתוך כך, משרד הבריאות פרסם השבוע בחשבון הטוויטר שלו נתונים ראשונים ממחקר שנערך בשיתוף מכון ויצמן למדע, מכון גרטנר ומוסדות מחקר נוספים, שמראה כי ילדים ובני נוער שהתחסנו או קיבלו מנת דחף לפני פחות מחודשיים נדבקים פחות בקורונה. מהנתונים עולה כי ההדבקה של ילדים שהתחסנו קטנה פי שניים מלא מחוסנים, וההדבקה של בני נוער שקיבלו מנת דחף קטנה פי ארבעה. ההגנה דועכת ככל שמתרחקים ממועד החיסון, כפי שראינו גם אצל מבוגרים. החיסון הזה לא מצטיין במניעת הדבקה באומיקרון אבל את תפקידו העיקרי הוא ממלא היטב – למנוע מחלה קשה.

אנתוני פאוצ'י, ממובילי כוח המשימה של הבית הלבן למאבק קורונה, הודיע השבוע כי הוא צופה שמינהל המזון והתרופות בארצות הברית (FDA) יוכל לאשר את החיסון לפעוטות (גיל 4-2 שנים) כבר בחודש הבא. כזכור, חברת פייזר הודיעה על דחיית מועד הגשת החיסון לאישור בעקבות יעילות נמוכה שהתגלתה בגיל חצי שנה עד שנתיים, וכעת בוחנים את האפשרות לתת להם שלוש מנות חיסון במקום שתיים. החיסון לפעוטות יאפשר להגן כמעט על כל האוכלוסייה מתחלואה קשה בקורונה ועשוי לפתוח את הדרך ליציאה מהמשבר.

מנתונים שהולכים ומצטברים עולה שגם מול אומיקרון הייתה לחיסון השפעה משמעותית על חומרת המחלה ועל הסיכון למות. אף שווריאנט אומיקרון גורם לתחלואה קלה יותר בדרך כלל לעומת וריאנט דלתא, עדיין יש רבים שנפגעים ממנו קשה. לראיה, מספר המתים היומי מקורונה בבריטניה גבוה כעת פי שניים מאשר בגל הארוך הקודם שחולל וריאנט דלתא. מספר הנדבקים היומי גבוה פי ארבעה.

נראה שאנחנו נמצאים בנקודת מפתח בהתפתחות המגפה, יכול להיות שאומיקרון יהיה הווריאנט שבצירוף החיסון יהפוך את הקורונה למחלה אנדמית רגילה, כלומר מחלה שאנו יכולים לחיות לצידה כפי שאנו חיים לצד מחלות אחרות. אבל תמיד קיים החשש שברגעים אלו ממש, במיוחד כשהתחלואה כל כך נרחבת, מתבשל לו וריאנט חדש ומפתיע. כמו תמיד, נגלה בדרך הקשה.

מכון דוידסון