למעלה מ-5.5 מיליארד מנות חיסון נגד נגיף הקורונה ניתנו עד כה ברחבי העולם, הקצב כרגע עומד על כ-37 מיליון מנות ביממה, כמחצית מהן בשתי המדינות המאוכלסות ביותר בעולם, הודו וסין. כעת הודו מובילה את טבלת ההתחסנות העולמית עם למעלה מ-9.5 מיליון מנות חיסון ביממה, וסין אחריה עם כ-8 מיליון מנות. מבצע החיסונים מעמיד בפני שתי המדינות אתגר מורכב בגלל מספר התושבים העצום והקושי להוביל את החיסונים לכולם – במיוחד בהודו. סין חיסנה עד כה כ-63 אחוז מאוכלוסייתה באופן מלא, לעומת 12 אחוז בלבד בהודו, אבל קצב ההתחסנות הגבוה הנוכחי שם נראה מעודד.
עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >
ניהול סיכונים
בעולם המערבי עומדות כעת על הפרק שתי סוגיות מרכזיות: חיסוני הנוער ומתן מנות הדחף (החיסון השלישי) לאוכלוסייה. בשני המקרים מדובר כעת בחיסונים של חברת פייזר. בנוגע לחיסוני הנוער יש כאן דילמה של ניהול סיכונים. צעירים נוטים להיפגע מהמחלה הרבה פחות ממבוגרים והתמותה בגילים האלה אפסית. עם זאת, גם הם עלולים לסבול מסיבוכים, גם אם בשיעור נמוך, ותמיד קיים החשש מסיבוכים ארוכי טווח, בדומה למחלות אחרות. מנגד קיים החיסון, שהתועלת שלו ידועה אך גם תופעות הלוואי. לכל זאת מצטרף השיקול שצעירים אכן נדבקים ומדביקים ועל כן גם אם לא בהכרח נפגעים ישירות הם עלולים להמשיך להניע את שרשראות ההדבקה.
חישוב מתמטי קר של הסיכון מול התועלת יטה את הכף בבירור לטובת החיסון, אבל זה לא מקל בהרבה על ההחלטה. במדינות רבות, כמו ארצות הברית, קנדה, ישראל וכמה ממדינות האיחוד האירופי, בחרו לחסן את כל מי שאפשר. לעומת זאת, בריטניה מתמהמהת עם ההחלטה. הסיבה העיקרית להשתהות הזאת היא רצון לחקור יותר לעומק את תופעת הלוואי הנדירה של המיוקרדיטיס – דלקת בשריר הלב שפוגעת בשיעור זעיר מהמחוסנים, לרוב בצורה קלה. עם זאת, בהתחשב בכך שכבר כמה חודשים יש בבריטניה עשרות אלפי נדבקים ביממה, סביר להניח שגם הם יקבלו בקרוב החלטה לחסן, במיוחד עכשיו בתחילת שנת הלימודים.
התחנה הבאה, שצפויה גם לאפשר את קיומה של שנת לימודים תקינה, עם דיכוי של המגפה וחתירה לחסינות עדר, תהיה חיסון ילדים בני פחות מ-12. נכון לעכשיו יש שני חיסוני ילדים שהניסויים הקליניים בהם הגיעו כבר לשלבים מתקדמים: החיסון של פייזר לילדים מגיל 6 ומעלה, והחיסון של חברת מודרנה שצפוי להינתן כבר מגיל חצי שנה.
עוד ב-mako בריאות:
>>התגלה נוגדן עוצמתי שמנטרל את כל זני הקורונה
>>המדינה שמחסנת את כל הילדים מגיל שנתיים
>>פריצת דרך ישראלית במלחמה נגד זן הדלתא
לתגבר או לא לתגבר?
הדילמה השנייה, שאיתה מתמודדים בעיקר בארצות הברית אך גם בבריטניה ובאיחוד האירופי, נוגעת למנה השלישית. בשלב הזה כבר ברור שהירידה ברמות הנוגדנים בחצי השנה שאחרי מנת החיסון השנייה חושפת גם מחוסנים לסכנת הידבקות בווריאנט דלתא של הנגיף. לא לגמרי ברור אם זה נובע מהיחלשות הזיכרון החיסוני או מהעומס הנגיפי הגבוה של הווריאנט, שמאתגר את מערכת החיסון. אך נתונים שמגיעים מישראל כבר מראים בבירור שמנת הדחף הנוספת משקמת את ההגנה החיסונית.
ישראל הימרה על צעד שנוי במחלוקת כשהחליטה לאשר את מנת הדחף למבוגרים לפני שהיה די מידע שיאפשר להסיק עד כמה הצעד הזה יהיה יעיל. לשמחתנו זה היה הימור מושכל שהצליח. כעת גם מדינות אחרות בוחנות את הנושא, והזמן לקבל החלטה מתקרב במהירות. ישראל הייתה המדינה הראשונה בעולם שחיסנה את רוב אוכלוסייתה הבוגרת, וברוב מדינות אירופה מבצע החיסונים עלה על הפסים הרבה יותר מאוחר. לכן גם תהליכי הדעיכה של ההגנה החיסונית מגיעים אליהן מאוחר יותר.
הבית הלבן הצהיר כבר כי בכוונתו להתחיל במבצע חיסוני הדחף עוד במהלך החודש הנוכחי – הודעה שעוררה זעם במינהל המזון והתרופות (FDA), הגוף המקצועי האחראי על אישור טיפולים רפואיים חדשים, שאנשיו ראו בזה ניסיון להתערבות פוליטית בהחלטות מקצועיות. בשלב הזה החליטו במינהל לדחות את הדיון על אישור המנה השלישית ל-17 בספטמבר. רוב הסיכויים שיאשרו את הצעד, אולי עם הגבלה למבוגרים בלבד בהתחלה.
בינתיים גם האיחוד האירופי החל לבחון אם לאשר את מנת הדחף, ואירלנד כבר אישרה מנת דחף למבוגרים. אם ארצות הברית ואירופה אכן יאשרו מתן מנה שלישית, זו תהיה מכה כואבת למאמצים לחסן את תושבי המדינות העניות משום שיכולת הייצור של החיסונים מוגבלת. מהלך כזה יגרע בהכרח מאות מיליוני מנות חיסון מהמלאי השוטף. עם זאת, יש לזכור שמדובר רק בחיסוני ה-RNA, שהם בלאו הכי יקרים יחסית והם דורשים אחסון ושינוע מורכבים, כך שהם אינם מתאימים להפצה ברוב המדינות המתפתחות.
המוטציות שבדרך
בשבועות האחרונים אנו שומעים על עוד ועוד וריאנטים שצצים, אבל עד כה לא זוהה וריאנט שמתחרה בהצלחה ביכולת ההדבקה של דלתא. החשש הגדול ביותר כעת הוא שדלתא עצמו יעבור שינויים נוספים (מוטציות) וייצור תת-וריאנט שיצליח להדביק ביעילות גם מחוסנים. דבר כזה, אם יקרה, יקשה מאוד להשתלט על המגפה.
בינתיים וריאנט מיו ממשיך לצוץ במקומות חדשים בעולם, ומחקרים ראשונים מראים שיש לו יכולת מסוימת לחמוק מנוגדנים של מחלימים ומחוסנים. מדובר עדיין במידע ראשוני מאוד, וקשה להסיק מסקנות על פיו. כזכור, גם הווריאנטים בטא (הדרום אפריקאי) וגאמא (הברזילאי) הראו חמקנות מסוימת אך לא שרדו במרוץ האבולוציוני מול דלתא.
ולבסוף, השבוע התפרסמו ממצאי מחקר ישראלי ששופך מעט אור על תסמונת Long-Covid – התסמינים המתמשכים שחווים חלק מהחולים בקורונה. המחקר, שנעשה במרכז הרפואי איכילוב, זיהה אצל שלושה רבעים מהנבדקים שסבלו מ-Long COVID ירידה משמעותית בסיבולת, עקב פגיעה בתפקודי הלב במאמץ.