העולם עוקב בדאגה רבה אחרי זן חדש של קורונה – אומיקרון, שזוהה באפריקה. בישראל כונסו השרים אתמול (שבת) בערב, כדי לדון אודות המהלכים הרצויים שאמורים למנוע את התפשטותו, זאת לאחר שבשישי האחרון, מקרה ראשון כבר זוהה בארץ.

אחרי תקופה ארוכה שבה התרגלנו לחיים נורמטיביים, נראה שההגבלות שבות לחיינו ובשלב זה הן צפויות להתמקד בכניסת תיירים ובישראלים השבים מחו"ל. המתווה שאושר אתמול – חובת בידוד לכל השבים מחו"ל, סגירת התיירות הזרה לשבועיים, איסור הטיסה למדינות אדומות למעט אישור ועדת חריגים. כל ההנחיות תקפות גם לגבי מחוסנים. נכון לעכשיו, על אף החשש מהתכנסויות המוניות, מופעי חנוכה צפויים להמשיך כמתוכנן.

עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >

מספר חריג של מוטציות

מה ידוע לנו על הזן עד כה? בשלב זה נראה כי רב הנסתר על הגלוי. עם זאת, מומחים שונים מעריכים כי מדובר בזן מדבק ומטריד יותר. "אנו יודעים כי מדובר בזן המכיל מעל 30 מוטציות בחלבון הספייק, מספר חריג ביחס לזנים שהכרנו", אומר פרופ' רן בליצר, ראש מערך החדשנות ב"כללית" וראש קבינט המומחים הלאומי לקורונה, "חלק מהמוטציות מוכרות לנו מזנים אחרים וחלקן חדשות. חלקן עלולות לבשר על עלייה פוטנציאלית ביעילות ההדבקה, אולם אין לנו יכולת טובה לנבא מדד זה רק על פי נתונים גנטיים. רק המציאות תלמד אותנו את תכונות הווריאנט החדש".

לדברי פרופ' בליצר ידוע גם שהזן מתפשט במהירות בדרום אפריקה, לאחר תקופת רגיעה משמעותית. עדיין, הוא מבהיר כי עלייה של פחות  מ- 300 למעל 3,000 מקרים ליום שתועדה בדרום אפריקה בתוך 10 ימים מטרידה, אף כי שיעור הנדבקים שם עדיין רחוק מאד משיאי הגל שנצפו באזור בעבר. לדבריו, מקרי הדבקה ודאית נתגלו עד כה מחוץ לדרום אפריקה - גם בבוצוואנה, בהונג קונג, בישראל, באנגליה, בלגיה ומדינות נוספות.

פרופ' בליצר מציין ייתרון מסוים בזיהוי הזן, אשר נובע מהעובדה שלווריאנט החדש יש תכונה (מוטציה) המקלה על זיהוי ספציפי שלו בעזרת בדיקת PCR ייעודית ולא רק באמצעות ריצוף גנומי – שהוא איטי ומורכב הרבה יותר. "בזכות תכונה זו נאספו כבר עדויות למספר הדבקות גבוה בהרבה בדרום אפריקה ומקרים במדינות נוספות", הוא אומר.

וריאנט דרום אפריקאי, נתב"ג (צילום: 123rf, פלאש/90 )
וריאנט דרום אפריקאי, נתב"ג | צילום: 123rf, פלאש/90

מהו החשש העיקרי במערכת הבריאות בשלב זה?

"מסך הערפל סביב הווריאנט החדש לא יתפוגג במהרה. ניסיון הגלים הקודמים מלמד שהימים והשבועות הקרובים יהיו רצופים בשמועות ובמסקנות ביניים הפוכות לגבי ארבע שאלות היסוד: האם הוא מדבק יותר מזן הדלתא, האם הוא אלים יותר ממנו, האם הוא מדבק יותר גם עבור מחלימים ומחוסנים, וגם - האם תשתנה לרעה יעילות התרופות, ובפרט הטיפול בנוגדנים?"

ומהי הערכתך לגבי התשובות לשאלות אלה?

"יש רושם להידבקות גבוהה של הנגיף, אבל אלו ממצאים ראשונים בלבד. שאר השאלות לוטות בערפל ויוותרו בערפל מספר שבועות, אבל ההנחה היא שהחיסון יוותר יעיל, וודאי כנגד מחלה קשה".

מה ידוע לנו על המאומתים שאותרו בישראל?

"כרגע ידוע על מאומתת אחת ודאית, עוד 2 מקרים חשודים בסבירות מאד גבוהה, ועל מספר מקרים נוספים הנמצאים בבירור".

"זה בהחלט ביג דיל"

פרופ' סיריל כהן, ראש המעבדה לאימונותרפיה באוניברסיטת בר אילן וחבר הוועדה המייעצת לניסויים קליניים בחיסוני קורונה, מוסיף כי למרות הציפייה שווירוס הקורונה יפתח מוטציות, הפעם מדובר בחדשות מטרידות במיוחד. "זה בהחלט 'ביג דיל'. הסיבה לדאגה היא כמות המוטציות החריגה. אמנם צפינו שיהיו שינויים, אבל אנחנו רגילים לדבר במונחים של עשר מוטציות, ולא ב-32 כפי שתועדו כעת. זה הרבה מאוד מוטציות ובהחלט מטריד".

ובכל זאת, העובדה שהחולים המחוסנים שהתגלו עד כה לא נמצאים במצב קשה לא מעודדת?

"בהחלט מעודדת, אבל עדיין מוקדם לשמוח. מצד אחד, לא בטוח שמדובר בווירוס קטלני יותר, אבל אם הוא מתפשט מהר יותר וגם עמידותו לחיסונים מוטלת בספק, זה בהחלט מדאיג משום שיותר עלולים להידבק ולחלות, ובאופן סטטיסטי ככל שיש יותר נדבקים יש גם יותר סיכוי לראות חולים קשים".

האם הזן החדש כרוך בתסמינים שונים?

מוקדם לקבוע. כרגע מצפייה במעט המקרים שזוהו, לא נראה שמהלך המחלה שונה".

הוריאנט האפריקאי אומיקרון (צילום: רויטרס)
הוריאנט האפריקאי אומיקרון | צילום: רויטרס

לפי הדיווחים, בפייזר טוענים שייקח להם בערך חמישה חודשים כדי לייצר גרסה מותאמת של חיסון, למה זה בעצם לוקח כ"כ הרבה זמן?

"אני מעריך שכבר בתוך שבוע - שבועיים יכינו את ה'שבלונה'. הבעיה תהיה לייצר ולספק חיסונים בטווח של זמן קצר. אני מניח שבשל הדחיפות בנושא, לפחות הבירוקרטיה תתקצר ויוכלו לספק אותם מהר יותר".

כיצד מתמודדים עם העובדה שווריאנטים כאלה צפויים להתפתח יותר ויותר ככל שמדינות נחשלות לא יצליחו להגיע לחסינות מספקת? האם הופעת ווריאנט כזה צפויה לקדם חיסונים באזורים כאלה מתוך אינטרס כלל עולמי?

"המסקנה ברורה: צריך לחסן כמה שיותר אנשים ברחבי העולם, משום שכל עוד הווירוס פעיל ומתפשט הוא צובר עוד ועוד מוטציות מטרידות. מנהיגי העולם חייבים להבין שזוהי בעיה כלל עולמית, והפעם קיבלנו רק דוגמה קטנה למה שצפוי".

מה צפוי לנו מבחינת הגבלות?

"דרכי ההתמודדות מעבר לחיסון וכללי הריחוק לא השתנו. לכן, אין פה משהו חדש בהתמודדות, אבל השאלה הגדולה היא עד כמה הווריאנט עמיד לחיסון. במקרה שנתון זה ישתנה, נידרש להקשיח את הכללים. אגב, אני חושב שבארץ מתקיימות הגבלות חיוניות, הבעיה היא שלא מספיק אוכפים אותן. בדיקת PCR נוספת לכל השבים מחו"ל ביום הרביעי לאחר החזרה למשל, היא הכרחית בשלב זה לדעתי".