לפני שלושה חודשים החליטה ממשלת בריטניה להסיר את כל ההגבלות שהוטלו על הציבור עקב מגפת הקורונה ולקוות לטוב. בריטניה, כזכור, הייתה המדינה הראשונה בעולם שאישרה את החיסונים לקורונה, אבל רוב אוכלוסייתה התחסנה בעיקר באביב 2021. בתחילת הקיץ, כששיעור התחלואה במדינה התייצב על כ-30 אלף מאובחנים חדשים וכ-130 מתים ביממה, הגיעו שם להחלטה שמדובר במחיר סביר לשלם תמורת חיים נורמליים וביטלו את איסורי ההתקהלות ואת חובת חבישת המסכות.
בישראל, במקביל, החלה ההתפרצות הגדולה של וריאנט דלתא, והתחלואה עלתה בקצב מהיר. אך בניגוד לבריטניה, הגל הרביעי לא התייצב ומספר החולים והמתים עלה בקצב מהיר. מה שדיכא אותו בסופו של דבר היה מבצע חיסוני הדחף (המנה השלישית), במיוחד של האוכלוסייה המבוגרת.
עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >
לאחרונה השתנתה המגמה בבריטניה ושיעור החולים החדשים החל לעלות מחדש, ובעקבות זאת גם התמותה. בזכות החיסונים לא שיחזרו שם, נכון לעכשיו, את המצב הקטסטרופלי ששרר בממלכה המאוחדת בגלים הראשונים, אבל נראה שאת הכרסום ביעילות החיסונים שחווינו כאן בקיץ הבריטים מרגישים כעת.
עקב המצב אישרה הממשלה הבריטית מתן מנות דחף למחוסנים ותיקים והחל מבצע התחסנות נרחב, שכרגע מדשדש. כמו בישראל, מי שמובילים את הגל הם החולים הצעירים ובעיקר ילדים. רוב החולים אינם מחוסנים בשל גילם הצעיר, חשש מהחיסון או שאננות. וכפי שראינו גם בארץ, כשמספר החולים גדול גם שיעור נמוך של סיבוכים אצל חולים צעירים מוביל למספר רב של חולים במצב קשה. לצד הכרסום הטבעי בהגנה החיסונית והחורף המתקרב, נראה שהתקופה הקרובה תהיה מאתגרת עבור תושבי הממלכה המאוחדת.
ארצות הברית: חובת התחסנות או בדיקות
בארצות הברית נערכים בינתיים להגדיל את מספר המחוסנים. הנשיא ג'ו ביידן הודיע כי סבלנות הממשל פוקעת ובכוונתו לחייב את מוסדות הממשל הפדרלי וארגונים שמעסיקים יותר ממאה עובדים לדרוש מכל עובדיהם להתחסן או לעשות בדיקות קורונה מדי שבוע, אחרת לא יוכלו להגיע לעבודה. הדרישה הזאת מציבה אתגר של ממש עבור מעסיקים גדולים, וחלקם החלו להציע תמריצים כספיים על מנת לעודד אנשים להתחסן. לדוגמה, עיריית ניו יורק הציעה השבוע מענק של 500 דולר לעובדים שיתחסנו.
במינהל המזון והתרופות של ארצות הברית (FDA) שוקלים בינתיים להרחיב את חלוקת מנת הדחף של חברת פייזר גם למחוסנים מעל גיל 40 שעברה יותר מחצי שנה מאז שחוסנו במנה השנייה. כמו כן אישר המינהל השבוע את מתן מנת הדחף למי שקיבלו את החיסון של חברת ג'ונסון אנד ג'ונסון, כבר מגיל 18 ומעלה. היות שהחיסון ניתן במנה אחת, זו תהיה רק המנה השנייה שהם יקבלו.
ה-FDA אישר גם מתן מנת דחף של החיסון של מודרנה למחוסנים ותיקים מגיל 65 ומעלה. החיסון הנוסף יינתן במינון קטן בחצי מהמנות הקודמות, כנראה בעקבות דיווחים שהגיעו מאירופה על ריבוי תופעות לוואי אצל צעירים שקיבלו את החיסון הזה. בנוסף, בעקבות מחקרים שהראו יעילות גבוהה של צעד כזה, הוחלט לאשר למקבלי מנת דחף להשתמש בחיסון שונה מזה שקיבלו במקור. הנוהל החדש רלוונטי במיוחד למחוסני ג'ונסון אנד ג'ונסון – חיסון שיעילותו נמוכה יותר מחיסוני פייזר ומודרנה.
מתכוננים לחיסוני הילדים
התחנה הבאה היא הדיון שקבע המינהל ליום שלישי הקרוב, על אישור החיסון של פייזר לילדים בגילי 11-5. הציפייה היא שיהיה דיון טעון ונוקב – ה-FDA לא יעשו לנציגי החברה חיים קלים, שכן הסיכון לילדים שנדבקו בקורונה נמוך בהרבה מהסכנה הנשקפת לחולים מבוגרים. נציגי פייזר יצטרכו לשכנע את המינהל שהבטיחות של החיסון טובה לפחות כמו זו של קבוצות הגיל האחרות ושיעילותו גבוהה.
אף שיכול להיות שהבקשה לא תתקבל מיד וללא סייגים, סביר להניח שבסופו של דבר לא יהיה מנוס מאישור של חיסון לילדים, ובארצות הברית כבר נערכים למבצע ההתחסנות. השיקול העיקרי הוא שבמוקדם או במאוחר כולם ייחשפו לנגיף, ומוטב שיעשו את זה כשמערכת החיסון שלהם כבר מכירה אותו. ילדים סובלים יחסית ממעט סיבוכים של הקורונה, אבל כפי שראינו שוב ושוב בשנה וחצי האחרונות, כשמספר החולים גדול גם תופעות נדירות פוגעות ברבים. גם סוכנות התרופות האירופית (EMA) בוחנת בימים אלה את מתן החיסון לילדים.
בתזמון מושלם התפרסם השבוע מחקר גדול של קופת חולים כללית בישראל, שבחן את יעילות החיסון לבני נוער מגיל 12 ומעלה במבחן המציאות. במחקר נאספו נתונים על כמאה אלף בני נוער שהתחסנו ומספר דומה של לא מחוסנים. נמצא שיעילות החיסון מוערכת בכ-93 אחוז במניעת מחלה תסמינית ו-90 אחוז במניעת הדבקה.
עקב המספר הנמוך של החולים קשה בגילים האלה, לא הייתה לחוקרים אפשרות לאמוד את יעילות החיסון במניעת תחלואה קשה. כדי לדעת את זה נצטרך לחכות למחקרים שיגיעו מארצות הברית, שם מספר המתחסנים הכולל גבוה הרבה יותר עקב גודל האוכלוסייה. מעבר לחידוד הערכת היעילות של החיסון גם בקבוצת הגיל הזאת, המחקר הנוכחי מאשש את ההנחה שהחיסון הקיים יעיל גם מול וריאנט דלתא, כך שאין כרגע צורך בפיתוח חיסון חדש ומעודכן.
הדבר היחיד שעלול לאתגר את החיסון הקיים הוא הופעתו של וריאנט חדש ושונה. בשבועות האחרונים אכן מתרבים הדיווחים מבריטניה על תת-וריאנט של דלתא שעלול להיות קצת יותר מידבק מקודמו. להתפשטות שלו יכולות להיות סיבות רבות, ובהן הדעיכה ביעילות החיסון אצל מחוסנים ותיקים והסרת כל ההגבלות על הציבור. על פי המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) בארצות הברית, אין עד כה סימנים להתפשטות התת-וריאנט החדש אצלם, ואלה כמובן בשורות מעודדות. על כל פנים הסיכוי שהוא יאתגר את יעילות החיסון אינו גבוה, בהתחשב בכך שהוא אינו שונה בהרבה מווריאנט דלתא המקורי.
אסטרה-זניקה בישראל
בישראל עומדים השבוע להתחיל להשתמש בנסיבות מיוחדות גם בחיסון של חברת אסטרה-זניקה. בשונה מהחיסון של פייזר שקיבלה כאן רוב האוכלוסייה, שמבוסס על mRNA, אסטרה-זניקה משתמשת בשיטת הווקטור הנגיפי – נגיף מוחלש מסוג שאינו מסוכן לבני אדם, שהכניסו לתוכו, בעזרת הנדסה גנטית, גֵן יחיד של נגיף הקורונה על מנת שיגרום לתאים הנגועים בו לייצר אחד מחלבוני הקורונה. כך מערכת החיסון לומדת לזהות את החלבון הזה ותדע לתקוף את נגיף הקורונה הנושא אותו אם יפלוש לגוף. יעילותו של החיסון הזה נמוכה מעט בהשוואה לחיסון של פייזר, אך הוא ממלא את תפקידו וניתן עד כה למיליוני אנשים ברחבי העולם.
דיווח מעניין נוסף נוגע להכרה במקבלי החיסון הרוסי "ספוטניק" שיבקשו להיכנס לישראל. הספוטניק פועל באותה שיטה כמו החיסון של אסטרה-זניקה, אך תהליך הפיתוח שלו, האישור והמעקב אחריו לא נעשה בגלוי. מאחר שלא פורסמו כמעט נתונים מהימנים עליו, קיימים חששות בנוגע ליעילותו ובטיחותו. החיסון לא אושר באף רשות בריאות מערבית, ואפילו ארגון הבריאות העולמי, שנוטה לאשר חיסונים במהירות, השהה את אישורו עקב חששות שהתעוררו בנוגע לתהליך הייצור שלו. שמונה חודשים אחרי תחילת הבדיקה של החיסון, הארגון טרם העניק לו אפילו אישור חירום. החיסון כנראה פועל, אך לא ידוע עד כמה הוא יעיל ומה שיעור תופעות הלוואי שלו.
ולבסוף, סקירת מחקרים שהתפרסמה השבוע מפריכה את אחת השמועות העקשניות שמסתובבות בציבור. לפי השמועה הזאת, אנשים ללא תסמינים אינם מידבקים, ועל כן אין לכאורה הצדקה להטיל עליהם הגבלות. מחקרים שהוצגו בסקירה מראים בבירור שאומנם חולים נטולי תסמינים פחות מידבקים מחולים תסמיניים, אבל יש אנשים רבים שיפתחו תסמינים בהמשך, ועוד לפני כן הם כבר מסוגלים להדביק אחרים לא פחות מחולים תסמיניים. היות שאין כל דרך לדעת מראש אם אדם שאובחן כנשא של הנגיף יפתח את המחלה בפועל או יישאר ללא תסמינים, אין ברירה אלא להניח שהוא מסכן את סביבתו כמו חולה פעיל