השבוע האחרון התאפיין בישראל בירידה מתמשכת במספר הנדבקים החדשים, שמסמנת כנראה את סופו של הגל הרביעי. חלק חשוב בירידה הזאת נזקף לזכות מקבלי חיסון הדחף – המנה השלישית של החיסון. במצגת שפרסם משרד הבריאות בתחילת השבוע הוצגו נתונים שהמחישו היטב את ההבדלים ברמת ההגנה שנותן החיסון למי שחוסנו פעמיים או שחלו והחלימו לבין מקבלי מנת הדחף הנוספת.
מהממצאים עולה כי ההגנה הטובה ביותר היא זאת שיש למחלימים טריים שקיבלו גם מנת חיסון, וההגנה הנמוכה ביותר בקרב מחוסנים תועדה אצל מחוסנים ותיקים שלא קיבלו מנת דחף. עם זאת, מצבם של מחוסנים ותיקים שלא קיבלו תגבור במנה שלישית עדיין טוב משמעותית מזה של מי שלא חוסנו כלל, גם אם ההגנה שהעניק להם החיסון דעכה. הסיכון שלהם להידבק נמוך יותר מלא-מחוסנים והסכנה שיחלו במחלה קשה נמוך במידה ניכרת. ירידה משמעותית במיוחד בתחלואה נרשמה אצל אנשים מעל גיל 60, קבוצה ששיעור מקבלי מנת הדחף בה גבוה במיוחד.
בינתיים עוד ועוד מדינות מחסנות את תושביהן במנת דחף. בארצות הברית חוסנו תשעה מיליון בני אדם במנה שלישית, ואילו בבריטניה, שאישרה את הפצת מנות הדחף ממש לאחרונה, כבר חיסנו מחדש למעלה משני מיליון איש. בתוך כך, ארגון הבריאות העולמי, שלא עודד מתן מנות דחף, פרסם בכל זאת המלצה לאנשים עם דיכוי חיסוני לקבל מנה שלישית. נראה כי השיקול כאן אינו בהכרח הרצון להגן על הפרט מנגיף הקורונה, אלא ניסיון, שככל הנראה נדון לכישלון,לעכב את מבצע ההתחסנות במנה השלישית כדי לא לגזול מנות חיסון שיכולות לסייע לאזרחי מדינות עניות שמתקשות להשיג חיסונים לתושביהן.
החברות מודרנה וג'ונסון אנד ג'ונסון הגישו השבוע גם הן את מנת הדחף של החיסונים שלהן לאישור מינהל המזון והתרופות בארצות הברית (FDA). מודרנה הקטינה את מינון החומר הפעיל בחיסון הדחף שלה למחצית מהמינון הרגיל, כנראה עקב הדיווחים על תופעות לוואי נדירות. במקרה של ג'ונסון אנד ג'ונסון מדובר רק במנה שנייה של החיסון, היות שהוא ניתן במקור במנה אחת. בשני המקרים ההערכות הן שה-FDA לא יעשה להן חיים קלים, במיוחד מפני שאין לאף אחת מהן "נתוני עולם אמיתי" על יעילות ההליך ובטיחותו, אלא רק ממצאים של ניסויים קליניים ראשוניים – שגם לפייזר לא הספיקו.
מסתמן: ערבוב סוגי חיסונים עשוי להועיל
בתחילת החורף הקודם, כשמשלוחי החיסונים הראשונים התחילו להגיע טיפין-טיפין, מדינות לא מעטות מצאו את עצמן מתמודדות עם התלבטות קשה: האם לחסן את תושביהן לפי הפרוטוקול שקבעו היצרניות, שכלל בדרך כלל שתי מנות חיסון בפער של 4-3 שבועות זו מזו, או לרווח בין המנות כדי לחסן יותר אנשים – או אף לתת להם את החיסון הזמין באותה עת גם אם חוסנו קודם לכן בחיסון של חברה אחרת. כל מדינה קיבלה את ההחלטה לפי שיקוליה ובהתאם למצאי החיסונים בה ומצב התפשטות המגפה באוכלוסייה באותה עת.
השבוע התפרסם מחקר שבחן את אסטרטגיית "Mix and match", שבה נתנו למחוסנים שתי מנות של יצרניות שונות. המחקר, שהתפרסם בארכיב הרפואי Medrxiv ועוד לא עמד בפני ביקורת מדעית של עמיתים בלתי תלויים כנדרש, כלל ניסוי קליני בהשתתפות 458 נבדקים שחוסנו בסך הכול בתשעה שילובים שונים של החיסונים שמייצרות החברות פייזר, מודרנה וג'ונסון אנד ג'ונסון – החיסונים המאושרים בארצות הברית – שניתנו בהפרש של 12 שבועות בין המנה הראשונה לשנייה.
מהמחקר עולה כי שילוב החיסונים של החברות פייזר ומודרנה הביא לשיפור קל ביעילות החיסון לעומת החיסון של פייזר לבדו. זה לא מאוד מפתיע, שכן מדובר בחיסונים דומים מאוד שמשתמשים באותה טכנולוגיה המבוססת על מולקולות של RNA-שליח (mRNA) והיעילות שלהם דומה, עם יתרון קל למודרנה. לעומת זאת, אצל אנשים שקיבלו חיסונים בטכנולוגיות שונות רמות הנוגדנים המנטרלים היו גבוהות יותר (עד פי 76) מאשר אצל מקבלי החיסון של ג'ונסון אנד ג'ונסון לבדו, אבל דומים לאלה של מקבלי החיסונים של פייזר ושל מודרנה. כלומר מנה של חיסון mRNA משפרת את ביצועי החיסון של ג'ונסון אנד ג'ונסון אבל לא ההפך.
החיסון של חברת אסטרה-זניקה לא נבדק במחקר הזה, משום שהוא לא מאושר לשימוש בארצות הברית, אך סביר להניח שהיה מראה תוצאות דומות לאלה של ג'ונסון אנד ג'ונסון בגלל הדמיון במנגנון הפעולה שלהם. גם החיסונים שפותחו בסין וברוסיה לא נבדקו. חשוב לסייג ולציין שהמחקר בדק רק את רמות הנוגדנים, ולא עד כמה החיסונים מגינים בפועל על מקבליהם, כך שמוקדם מדי לאמץ מדיניות של פיצול חיסונים בהיעדר אילוצים שמחייבים סטייה מהפרוטוקול הרשמי.
התקדמות בפיתוח תרופות
חברת CureVac, שפיתחה גם היא חיסון מבוסס RNA בדומה לפייזר ולמודרנה, הודיעה השבוע כי הפסיקה את פיתוח החיסון עקב תוצאות ירודות בניסוי הקליני, שהראה רק 47 אחוזי יעילות. בתחום פיתוח התרופות, לעומת זאת, התקבלו השבוע בשורות טובות, כשחברת אסטרה-זניקה הודיעה על ממצאים חיוביים בטיפול שהיא מפתחת נגד מחלת הקורונה.
החברה, שכבר מפיצה כאמור חיסון נגד המחלה, פיתחה גם טיפול מבוסס נוגדנים שנועד למנוע הדבקה של אנשים בסיכון – למשל כאלה שחיים עם חולי קורונה – וגם להפחית את הסיכון למחלה קשה כשהטיפול ניתן בתוך שבוע ממועד ההדבקה. אם יאושר, הטיפול יצטרף לכמה תרופות דומות אחרות המבוססות על נוגדנים, כגון זאת של חברת רג'נרון.
בנוסף, כמה חברות מפתחות טיפול אנטי-נגיפי לחולי קורונה. אחת מהן היא חברת מֶרְק (Merck), שהגישה השבוע תרופה חדשה לאישור ה-FDA. בקרוב אמורים להתפרסם ממצאי הניסויים הקליניים של החברות רוש ופייזר שמפתחות גם הן טיפולים אנטי-נגיפיים. סביר להניח שככל שיעבור הזמן יופיעו עוד ועוד טיפולים, שחלקם יהיו מוצלחים וחלקם לא, והם יגדילו את ארגז הכלים העומד לרשות הרופאים. בשילוב עם שיעור התחסנות גבוה המחלה תהפוך עם הזמן למחלת חורף רגילה, בדומה למחלות רבות אחרות של דרכי הנשימה. רוב האנשים לא יידבקו בה, או שיחלו קל, ורק מעטים יסבלו מסיבוכים ויטופלו בהתאם.
בעוד כשבועיים, ב-26 באוקטובר, צפוי מינהל המזון והתרופות בארצות הברית לדון בחיסון הקורונה של חברת פייזר המיועד לילדים צעירים. מדובר בחיסון במינון נמוך יותר מהחיסון למבוגרים, שעל פי נציגי החברה נמצא יעיל ובטוח בניסויים הקליניים. כפי שה-FDA עשה בעבר, דיוני הוועדה המייעצת ישודרו בשידור חי, וישתתפו בהם מומחים שלא יעשו לחברה חיים קלים.
בשונה ממבוגרים, ילדים שנדבקו בקורונה נוטים לעבור את המחלה בקלות: ללא תסמינים או עם תסמינים מזעריים. עם זאת קיים אצלם סיכון לא גבוה, של כאחד ל-3,000, להתפתחות של דלקת רב-מערכתית מסכנת חיים. אף שהסיכון לכל ילד אינו גבוה, כשאלפי ילדים חולים במחלה הוא מתגלם בטרגדיות אמיתיות, כמו זאת שדווח עליה ממש בשבוע האחרון. הוועדה תצטרך בין השאר לקבוע אם החיסון בטוח לילדים ואם שיעור תופעות הלוואי שלו נמוך מספיק לעומת סיבוכי המחלה בגיל הצעיר.