בתקופה זו של מגפת הקורונה נוצר מצב שבו בני משפחה אינם יכולים לשהות ולטפל בקרוביהם המאושפזים בבתי החולים וגם, למרבה הצער והקושי, לא להיות נוכחים ברגעים האחרונים.
לפיכך חייבים למצוא דרכים יצירתיות להיות בקשר עם אנשים המאושפזים בבתי החולים ולהיפרד מהם במקרה הצורך מרחוק. מדובר בחוויה קשה גם עבור בני המשפחה, ואף כי פרידה מרחוק לעולם לא תהיה דומה לפרידה כשנמצאים יחד, חשוב לייצר טקסים ודרכים שונות ליצירת קשר בין בני המשפחה לבין החולים המאושפזים. הנה כמה דרכים כאלה.
• אם צריך להשאיר בן משפחה באשפוז, אפשר להביא תמונה של המשפחה, ליידע את הצוות הרפואי לגבי התמונה, כך מייצרים נוכחות של המשפחה בחדר.
• חשוב ליצור קשר עם החולה באמצעות וידאו או טלפון, ככל הניתן. נוסף לכך, חשוב ליצור קשר עם איש צוות שיוכל לתווך וליצור את הקשר הטלפוני או קשר בווידאו עבורכם, גם אם קרוב המשפחה כבר אינו יכול לתקשר באופן מילולי.
• השאירו הודעה קולית בטלפון של בן המשפחה, כך שהוא יוכל להקשיב לה במהלך אשפוזו או שיוכלו להשמיע עבורו. ניתן להוסיף הודעה מנחמת ואוהבת שהאדם החולה יוכל להקשיב לה שוב ושוב, או שהצוות הרפואי יוכלו להשמיע לו.
• אפשר להקליט בני משפחה כך שיוכלו להעביר מסר של הודיה לאדם החולה, לדבר על מה הוא עבורם, אם יש צורך ומתאים לבקש סליחה ולהשמיע עבורו.
• בשלב שהחולה נוטה למות, בקשו מאיש צוות לצלם אותו עבורכם בטלפון, לפני שהוא נפטר וגם לאחר מכן אם מתאים לכם. תמונות אלה יכולות להיות חשובות בהמשך תהליך עיבוד האבל להבניה של נרטיב רציף.
• בתקופה זו לא רק שלא ניתן להיות ביחד עם בן המשפחה החולה, גם בלתי אפשרי להיות ביחד עם המשפחה הרחבה. החליטו מה אתם יכולים לעשות ביחד, למרות שכל אחד בביתו לאחר ההודעה, למשל שכולם יחזיקו באותה תמונה, להדליק נרות, להעלות זיכרונות, לקיים שיחת ועידה ועוד.
איך נפרדים בשעת ההלוויה?
ייתכן שתגיע השעה ובן המשפחה ילך לעולמו. במצב זה צריך לבדוק מהן האפשרויות לתהליך הפרידה בשלב הלוויה. אם בן המשפחה נפטר כתוצאה ממחלת הקורונה לא ניתן יהיה לגעת, לראות או להתקרב אליו. חשוב להכין את עצמכם לכך מראש. במצב זה ניתן להסתייע בכתיבה אינטואיטיבית או לאפשר לעצמכם לדמיין אתכם מחבקים ואומרים מילות פרידה לאדם היקר.
בלוויות רגילות נהוג שאנשים מכל מיני תקופות חיים של האדם מספידים לו, מספרים עליו ועל ההיכרות עימו. אפשר לעשות זאת גם כיום, אפשר לבקש מאנשים לשלוח הודעות מוקלטות לטלפונים וניתן להשמיע זאת בטקס הלוויה. אפשר גם לצלם את הלוויה ואנשים יכולים לצפות בה מרחוק. זה מייצר קשר אחר, אך עדיין מוחשי. הידיעה שישנם מעגלי תמיכה שצופים בלוויה מייצר תחושה של הכרה, תמיכה ועדות אשר כה חשובים בטקסי הלוויה. ניתן לבקש להקליט את טקס הלוויה כך שמי שיהיה מעוניין לצפות בלוויה בשלב מאוחר יותר יוכל.
גם השבעה, התהליך החשוב שבו האבלים זוכים לתמיכה, להכרה באבלם, ומקבלים הזדמנות לעבד את הפרידה ולהעלות זיכרונות, יכולה להתבצע רק באופן וירטואלי. ניתן לקיים שיחות טלפון ומפגשים וירטואליים.
כיצד חברים וקרובי משפחה יכולים לסייע למשפחה האבל?
- באופן סימבולי אפשר להניח פרחים בסמוך לביתם של המשפחה האבלה ולסמל כך את ההשתתפות באבל
- להביא אוכל ולשים מחוץ לדלת המשפחה
- חשוב ליצור קשר עם האדם האבל ולשאול שאלות פתוחות: "כיצד אתה מרגיש היום"? "איך ישנת אתמול בלילה"? "איך הילדים מתמודדים עם המצב"? "למה אתה זקוק כעת?" "במה אני יכול לעזור לך עכשיו?"
- בקשו מילדים שיציירו ציורים והניחו ליד דלת המשפחה, ציורי ילדים הם תמיד מקור לנחמה.
- חשוב להמשיך להיות בקשר עם האבל לא רק בימי השבעה, אלה גם בשבועות הבאים. אפשר לשלוח הודעות באופן קבוע, להתקשר ולשלוח תמונות שיש לך של האדם שנפטר.
- חווית הבידוד שבה אנו מצויים כיום עשויה להיות ממושכת ולייצר תהליכי אבל שונים, אך חשוב לזכור שאפשר לקיים טקסים, תהליכי פרידה ולהתאבל בדרכים שונות וחשוב שכל מתאבל יוכל למצוא את הדרך הגמישה והיצירתית אשר הכי מתאימה עבורו.
המאמר מבוסס על מסמך מאת מכון Weg Wijzer בהולנד