הטענה כי הווירוס מושפע מחום וקור תפסה לה מקום של כבוד מאז פרוץ מגיפת הקורונה. האם אכן יש מקום לתקווה כי הקיץ העומד בפתח והטמפרטורות הגבוהות הצפויות בו ימגרו את הקורונה?
הנה חלק מהעובדות: נגיף הקורונה התגלה לראשונה בדצמבר 2019 בעיר ווהאן בסין. הנגיף התפשט במהירות מאמצע פברואר 2020 לכל העולם.
החולים הקשים והמתים ממחלת הקורונה הגיעו ומגיעים ברובם ממדינות שנמצאות בין קווי הרוחב 30-60 בחצי הכדור הצפוני של כדור הארץ: איטליה, ספרד, שוודיה, סין, איראן, אנגליה, ארה"ב, צרפת ועוד. טווח טמפרטורות המקסימום באזורים אלו בחודש פברואר הוא 3 עד 13 מעלות צלסיוס.
במדינות ובאזורים שבהם שורר מזג אוויר טרופי או מדברי ובחצי הכדור הדרומי - מספר החולים הקשים והמתים בהשוואה לאזורים בקווי הרוחב 30-60 בחצי הכדור הצפוני נמוך.
כך לדוגמה: בווייטנאם (99 מיליון תושבים) ישנם 268 חולים ואפס מתים. טמפרטורת המקסימום הממוצעת במדינה בחודש פברואר - 21 מעלות. בגואטמלה (17 מיליון תושבים) ישנם 342 חולים ו-10 מתים. טמפרטורת המקסימום הממוצעת בחודש פברואר - 23 מעלות. בקניה (54 מיליון תושבים) 303 חולים, 14 מתים. טמפרטורת המקסימום הממוצעת בחודש פברואר - 26 מעלות.
במחקר שנערך על ידי ד"ר אליאסו נוטארי מספרד, נבחנו הטמפרטורות במועד התפרצות המחלה וקצב ההדבקה ב-88 מדינות בעולם. נוטארי מצא מתאם ליניארי שלילי מובהק בין קצב ההדבקה לבין הטמפרטורה הממוצעת במועד התפרצות המחלה. קצב ההדבקה המקסימלי נמצא בטמפ' של 7.7 מעלות צלסיוס (סטיית תקן - 3.6 מעלות צלסיוס). פרופ' ג'ון ניקולס, פתולוג-וירולוג מאוניברסיטת הונג קונג, טוען שווירוס הקורונה עמיד יותר בטמפרטורות קרות בהשוואה לטמפרטורות חמות.
עוד על נגיף הקורונה:
>> הפעולה שיכולה להציל אותנו מהמגפה הבאה
>> עיניה של מחלימה מקורונה נדבקו – וזה מה שנמצא
>> בייחוד עכשיו: הירק שמונע עצירות
טמפרטורה ולחות מעכבים את התרבות הנגיף
חוקרים אחרים טוענים שמשך שעות האור ובעיקר קרינת השמש הישירה הם שמשפיעים על נגיף הקורונה. חוקרים נוספים מייחסים חשיבות לעלייה בטמפרטורה ובלחות היחסית כגורם המעכב את עמידות והתרבות הווירוס.
מובן שקצב ההדבקה ומספר החולים והמתים מושפעים גם מאינספור מדדים נוספים כמו: צפיפות המגורים, גיל הנדבקים, רמת הבידוד, תרבות ההיגיינה, סוג המשטר ועוד. עם זאת, אי אפשר להתעלם מכך שהנגיף כמעט לא השפיע על החצי הדרומי של כדור הארץ, והאזורים הטרופיים והמדבריים משני צדי קו המשווה.
מספר החולים והמתים במדינת ישראל נמוך באופן מובהק בהשוואה למרבית מדינות אירופה וארה"ב. מספר הנדבקים והמתים בישראל גבוה במקצת או דומה למספר החולים והמתים במדינות הסובבות אותנו: מצרים, ירדן, רשות פלסטינית, סעודיה, לבנון, סוריה, קפריסין ויוון. יש שיטענו בהתנשאות שאין לסמוך על הדיווחים של מדינות המזרח התיכון. האם מישהו באמת חושב שניתן להעלים מאות או אלפי מתים במציאות הטכנולוגית-תקשורתית של שנת 2020? מדינת ישראל נמצאת בקווי רוחב דרומיים יותר בהשוואה למדינות האירופיות הנגועות הקשות בווירוס: איטליה, ספרד, צרפת, אנגליה ועוד, ובכך היא דומה כנראה - ביחס לנזקי הקורונה - למדינות השכנות שלה בקווי רוחב אלו.
אם אכן הטמפרטורות, שעות אור היום והקרינה משפיעות על נגיף הקורונה, ניתן לצפות למספר חולים, חולים קשים ותמותה מועטים באזור הנגב, הערבה, בקעת הירדן ועמק בית שאן בהשוואה למרכז וצפון מדינת ישראל.
ואכן, על פי רשימת הישובים וסה"כ החולים המדווחים (נכון ל-26 באפריל), נראה כי זהו אכן המצב: בבאר שבע, רהט, אילת, מצפה רמון, דימונה, ערד, ירוחם, מדרשת שדה-בוקר, חורה, לקייה, כסייפה ובית שאן - סה"כ 180 חולים. 1.2% מכלל החולים המדווחים באותו יום במדינת ישראל. לפיכך, נראה כי ישנו סיכוי לא קטן כי המשך הבידוד המבוקר והעלייה ההדרגתית בטמפרטורה והלחות/משך שעות היום והקרינה בחודשים הקרובים יסמנו לנו את האור בקצה המנהרה. הזמן שיישאר עד הכניסה למנהרה הבאה - חורף 2020-21 - יוקדש לפיתוח חיסונים ותרופות.
מגפת הקורונה היא אירוע שממשיך להתפתח ולהתעדכן. הדיווח הנוכחי נכון ליום ב' (27.04.2020) ועוד עשוי להשתנות. אנחנו משתדלים להביא לכם את הדיווחים העדכניים ביותר, אך חשוב להתעדכן מדי יום ביומו לאור השינויים הרבים.
הכותב הוא ד"ר למדעי החיים