ירון הוא מטופל במרפאתי שחלה לפני כחצי שנה בקורונה. את המחלה הוא עבר בקלות יחסית, אלא שלאחר שלושה חודשים הוא הגיע למרפאה והתלונן כי מאז המחלה, הוא לא חזר לעצמו. הוא סובל מנזלת בלתי פוסקת, כאב בחזה והוא מתקשה לחזור לפעילות הגופנית שהיה מבצע טרם המחלה. ירון עבר בירור רפואי מקיף ובסופו הוא אובחן כסובל מתסמיני פוסט קורונה או לונג קוביד. ירון לא לבד ואחוז גבוה של האנשים שחלו בקורונה סובלים מסימפטומים שנמשכים שבועות רבים אחרי ההחלמה. מה אנחנו יודעים עד כה על תופעת הלונג קוביד?

עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >

כמה אחוזים מהמחלימים סובלים מלונג קוביד?

מסתבר שמאד. 40-90% מהחולים ממשיכים לחוות תופעות שונות ובדרגות חומרה שונות, אך למרבה המזל רוב התופעות חולפות בתוך 12 שבועות מההחלמה.

עד 10% מהמחלימים ימשיכו לחוות תופעות שונות גם לאחר 3 חודשים. היקף התופעה משתנה עם הגיל. בגילאי העשרים רק 1% מהמחלימים יחוו את התופעה בעוד שבגיל 60 ומעלה כחמישה אחוזים מהמחלימים ימשיכו לסבול מתופעות שונות גם חודשים לאחר ההחלמה.

הגורמים שמעלים את הסיכון לפתח לונג קוביד
איך חיסון הקורונה משפיע על הלונג קוביד?

עייפה (צילום: aaker unsplash)
עייפה | צילום: aaker unsplash

מהם התסמינים של לונג קוביד?

עד כה פורסמו מאות מחקרים מדעיים שבחנו את התופעה וזוהו מעל 50 סימפטומים שונים שמתרחשים לאחר תחלואה בקורונה. התלונה השכיחה ביותר היא תחושת עייפות שאינה מוקלת לאחר שינה או מנוחה, התחושה מלווה כ-60% מהלוקים בתסמונת.

את התלונות האחרות ניתן לסווג לפי האיבר שנפגע כאשר מערכת הנשימה והמוח הן המערכות העיקריות שנפגעות. 44% מהחולים מדווחים על כאבי ראש ו-27% מדווחים על הפרעות ריכוז וזיכרון. הפרעות אלו פוגעות בכושר העבודה ובלימודים. גם פגיעה בחוש הריח שכיחה ומופיעה ב-21% מהחולים. כאשר מערכת הנשימה היא הנפגעת העיקרית, ידווחו החולים על קשיי נשימה (25% מהחולים), שיעול וליחה.

חלק מהתופעות של פוסט קורונה נדירות יותר. לדוג', פגיעה בלב שתגרום להפרעות קצב או דלקת שריר הלב (מיוקרדיטיס) יכולה להתרחש ב0.5-1% מהחולים, גם תופעות נפשיות נדירות אך עלולות להופיע ואלו יכללו מצב רוח ירוד, פוסט טראומה, פרנויה ועוד.

מה מעלה את הסיכון ללונג קוביד?

כיום עדיין איננו יכולים להעריך מי יפתח סימפטומים ארוכי טווח ומי לא. אך נראה, כי ככל שחומרת הקורונה קשה יותר כך עולה הסיכון לחוות תסמינים ממושכים לאחר ההחלמה. כמו כן, ככל שיותר איברים נפגעו בזמן המחלה (לב, ריאות, מוח וכו'), כך עולה הסיכוי להתפתחות התסמונת. נראה גם שנשים סובלות מהתופעה בשיעור גבוה יותא מאשר גברים.

ישנן תיאוריות הסוברות כי ככל שהתגובה החיסונית הדלקתית  לנגיף עולה, כך עולה הסיכוי להתפתחות התסמונת או שייתכן ופגיעה בהפרשת הורמונים שונים כגון קורטיזול או הורמוני בלוטת התריס, משפיעים על התופעה. הנושא עדיין נחקר ועוד לא נאמרה המילה האחרונה בתחום.

 

אישה עייפה (צילום:  Leszek Glasner, shutterstock)
צילום: Leszek Glasner, shutterstock

האם גם זן האומיקרון גורם לאותם סימפטומים?

היות והפגיעה של אומיקרון, קלה יותר מזנים קודמים, ייתכן וגם פחות חולים יפתחו סימפטומים ממושכים. אך היות והתסמונת מתפתחת לאחר 3 חודשים לפחות מההחלמה, הרי שמוקדם עדיין לדעת וככל הנראה בשבועות ובחודשים הקרובים יצטברו נתונים שייתנו מענה לשאלה זו.

איך אפשר לטפל בלונג קוביד?

ראשית חשוב לאבחן את התופעה ולשלול סיבות אחרות לתופעות. האבחנה נעשית על ידי רופא המשפחה. עם הצטברות הידע על התופעה נפתחו בקופות מרפאות ייעודיות לטיפול בתופעה אך עדיין אין טיפול ספציפי למחלה. הטיפול נעשה על ידי צוות רב מקצועי המובל בד"כ על ידי רופא המשפחה האישי של החולה. הטיפול מותאם לכל חולה וחולה על פי הסימפטומים וכולל לעיתים טיפול תרופתי, פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, אימון ריח (להחזרת חוש הריח) ושיקום לב וריאות. כמו כן מומלץ לבצע פעילות גופנית מתונה (כגון הליכה כמה דקות ביום) ולהעלות את משך האימון בהדרגה. 

ד"ר אילן גרין, מומחה ברפואת המשפחה ומנהל המחלקה לרפואת משפחה - לאומית שרותי בריאות