בספטמבר שנה שעברה הודו הייתה בדרך להיות המדינה עם המספר הגבוה ביותר של מקרי קורונה. במשך ימים רצופים, מספר הנדבקים ביום רק הלך ועלה. באופן עקבי, במהלך חודש ספטמבר היו יותר מ-80 אלף מקרי קורונה חדשים מדי יום. בשיא, הם הגיעו למספר אסטרונומי של קרוב ל -100 אלף נדבקים ביום. העומס על בתי החולים הלך ועלה והכלכלה במדינה התדרדרה עד לכדי מיתון חמור. 

אבל אז המספרים התחילו לרדת באופן משמעותי. בחודש נובמבר מספר הנדבקים כבר ירד בחצי (כ-40 אלף ביממה) ובחודש האחרון המספרים ממשיכים להיות נמוכים - ביממה האחרונה נרשמו רק כ-8,600 מקרים חדשים - מספר זעום למדינה של 1.4 מיליארד תושבים. בישראל ביממה האחרונה נרשמה כמות דומה של מקרים חדשים, במדינה של 9 מיליון תושבים. 

>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?

אין ספק שהירידה התלולה בהודו היא לא פחות ממדהימה - אך היא גם תעלומה. רבים מנסים להבין מה גרם לשינוי הזה במדינה - ולכמה מומחים יש כמה תשובות אפשריות. 

מובן שתמיד ישנה אפשרות שלא נעשו מספיק בדיקות או שישנם מקרים שלא אובחנו, אך מומחים משערים שאלה דווקא לא הסיבות לכך. נתונים מבתי החולים בהודו מצביעים על ירידה בתפוסה במחלקות טיפול נמרץ  ונראה שעל פי כל הפרמטרים הידועים, אכן יש ירידה בכמות המקרים. אי אפשר גם להגיד שזה בזכות החיסונים, כיוון שהירידה התלולה התחילה בהודו הרבה לפני שהחיסונים הגיעו לשם. 

אז מה ההודים עשו נכון והאם זה משהו שמדינות אחרות יכולות לעשות? מדענים משערים שיכולות להיות סיבות שונות לכך ואולי התשובה היא שילוב שלהם. הקפדה על עטיית מסכות, משמעת אזרחית וציות להנחיות, מזג אוויר, דפוסים של מחלות אחרות שאופייניות להודו ועוד. 

עטיית מסכות

הודו, בדומה לישראל, היא אחת המדינות היחידות שהפכו את המסכות לחובה - הן בחללים פתוחים והן בחללים סגורים. ישנם גם קנסות לאנשים שמפרים הנחיה זו ומשטרת הודו מקפידה מאוד לעקוב אחרי זה. על פי הדיווחים, כשאדם מקבל קנס על אי-עטיית מסכה, הוא גם מקבל מסכה מהשוטר. בדומה לישראלים, גם ההודים לא צייתנים במיוחד, אבל בדיוק בגלל זה האכיפה היא משמעותית. יש הסבורים כי האכיפה המשמעותית תרמה לציות של האזרחים להנחיות. 

מודעות גבוהה

כשאדם עושה שיחת טלפון בהודו, במקום לשמוע צליל חיוג - הוא שומע הודעות מהממשלה שמזכירות לשטוף ידיים ולעטות מסכה. נראה שמקפידים במיוחד להזכיר לאזרחים כמה חשוב לשמור על היגיינה כדי למנוע הדבקה. וכעת שכשהתחיל שם מבצע החיסונים, מקפידים לקרוא לאנשים ללכת להתחסן. 

אקלים

מזג האוויר במרבית הודו הוא לרוב חם ולח. הסברה הרווחת (אך לא בטוח כמה היא נכונה לווירוס הקורונה) היא שהרסיסים הטיפתיים נופלים לקרקע מהר יותר במזג אוויר חם ולח ולכן התפשטות הנגיף עשויה להיות פחותה יותר במקומות כמו הודו. וידוע לגבי נגיפים אחרים ממשפחת הקורונה, שהם עלולים לשגשג יותר בסביבות קרות ויבשות. אך כאמור, לא בטוח כמה זה מדויק, שכן גם בישראל מזג אוויר דומה ונראה שזה לא בדיוק עזר לנו. כמו כן, ידוע כי בהודו זיהום אוויר גבוה במיוחד, מה שעלול להחליש את המערכת החיסונית ובהתאם לכך להוביל ליותר מקרים של קורונה. זו סיבה נוספת לכך שהירידה החדה בכמות המקרים בהודו נותרה תעלומה. 

מחלות אחרות 

הודו מתמודדות עם לא מעט מחלות אחרות, אולי יותר מכל מדינה אחרת: מלריה, כולרה, טיפוס, קדחת הדנגי והפטיטיס. ההשערה היא שדווקא העובדה שהם נאלצים להתמודד עם מחלות אחרות חיזקה את המערכת החיסונית של ההודים והעלתה את הסבירות שלהם לשרוד את נגיף הקורונה. ישנם אף מחקרים שתומכים בסברה זו, אך הם טרם עברו ביקורת עמיתים. לפי אחד המחקרים, דווקא במדינות עם הכנסה ממוצעת נמוכה, שלתושבים יש פחות גישה לשירותי בריאות, היגיינה וסניטציה - יש פחות מקרי קורונה ביחס לאוכלוסייה. עם זאת, נדרשים מחקרים נוספים כדי לחקור לעומק טענות אלו.

מאניש קומר, המתחסן הראשון בהודו (צילום: רויטרס_)
המתחסן הראשון בהודו | צילום: רויטרס_

עוד ב-mako בריאות:
>> סקר רופאים: מתי נחזור לחיים שהכרנו?
>> סבלה מכאבים בבטן התחתונה - וזה מה שהתגלה
>> מחקר חושף עוד תסמינים פחות ידועים לקורונה

דמוגרפיה

נתון חשוב שככל הנראה השפיע לא מעט על הנתונים בהודו - הוא שמרבית המדינה צעירה. רק כ-שישה אחוזים מהאנשים בהודו הם מעל גיל 65. יותר ממחצית מהאוכלוסייה מתחת לגיל 25. ידוע כי צעירים הם בסבירות נמוכה יותר לסבול מתסמינים חמורים של קורונה ובסיכון אף נמוך יותר למות מקורונה. בנוסף לכך, יותר צעירים הם א-סימפטומטיים. 

מוטציה שהייתה ונעלמה

ד"ר דקשה שאה, אפידמיולוגית וסגנית קצין בריאות בכיר במומבאי, סבורה כי ייתכן שהיה זן מסוים של קורונה בהודו, בדומה לזן הבריטי והדרום-אפריקאי, שגרם לעלייה במספר המקרים בספטמבר. אך מומחים לא בטוחים שאם היה זן כזה שהוביל ליותר הדבקות - מה קרה איתו ולמה הוא נעלם. נראה שישנן כמה אופציות למה שקרה עם הווריאנט: "שלוש אופציות: אחת היא שהזן נעלם בגלל ציות להנחיות, אז אנחנו צריכים להמשיך כך. או שהוא נעלם כי הוא פשוט נעלם ולא יחזור לעולם - מעולה!" מסביר כלכלן בריאות, ל-NPR. "או שהוא נעלם, אבל אנחנו לא יודעים למה - והוא עלול לחזור". 

כנראה שייקח זמן עד שנגלה בדיוק מה הוביל לירידה החדה במקרי הקורונה בהודו - וייתכן שגם אף פעם לא נדע את התשובה לשאלה. עד אז, בהודו מקווים שהמצב יישאר כך, לפחות עד שמרבית האוכלוסייה תתחסן ותהיה מוגנת יותר מפני הנגיף. 

באפליקציית איזי ריכזו את כל המקומות בהם תוכלו להתחסן נגד קורונה:

מגפת הקורונה היא אירוע שממשיך להתפתח ולהתעדכן. הדיווח הנוכחי נכון ליום ג' (02.02.2021) ועוד עשוי להשתנות. אנחנו משתדלים להביא לכם את הדיווחים העדכניים ביותר, אך חשוב להתעדכן מדי יום ביומו לאור השינויים הרבים.