מחקר ראשוני שבמרכזו מעקב סורולוגי אחרי עובדי שיבא, גילה כי קיים חשש שכמות הנוגדנים פוחתת חודשיים אחרי החיסון השני. ד"ר אורלי גרינפלד, המנהלת הרפואית של מחוז מרכז של מכבי שירותי בריאות ועד אתמול המנהלת הרפואית של "מגן ישראל", מרגיעה הבוקר ואומרת כי לא מדובר בנתונים חריגים. "אנחנו עוד לא יודעים עד כמה החיסון אפקטיבי, אבל אנחנו יודעים שכמו בחיסונים אחרים, לפעמים יש ירידה בכמות הנוגדנים אחרי תקופה מסוימת".

לדבריה, "רמת הנוגדנים היא לא הדבר היחיד שמצביע על רמת החסינות. החיסון בגוף מורכב מכמה דברים - יש את הנוגדנים ומה שנקרא חיסון תאי, שזה תאים שבולעים את הנגיף - זה נשמר גם לאורך זמן. לכן, הדברים האלה עוד צריכים להיבדק ואנחנו כל הזמנים עוקבים ובודקים. יכול להיות שרמת הנוגדנים יורדת ועדיין יש הגנה מלאה כמו שהייתה קודם".

מה לגבי הפרמטרים האחרים?
"את הפרמטרים האחרים יותר קשה לבדוק. בהחלט יכול להיות שיהיה צורך חיסון נוסף - אנחנו ידענו את זה, זה מה שאנחנו רואים בחיסונים אחרים כמו החיסון לשפעת. כרגע זה עדיין מצריך בדיקה ואת הנתונים האלה אי אפשר לקחת כמסקנה ולהיכנס בגללם להיסטריה. החיסון יעיל, אנחנו רואים את האפקטיביות שלו וצריך להמשיך להתחסן. המחקר של פייזר הסתיים סביב אוקטובר-נובמבר ואנחנו התחלנו לקבל את החיסונים חודש אחרי. יש לנו פער של סביבות חודש - הדברים עוד צריכים להיבדק ונדע בחודשים הקרובים יותר, יכול להיות שנצטרך עוד חיסון בחורף הבא".

ירידת הנוגדנים יכולה להשפיע על הרכב החיסון?
"הרכב החיסון תלוי וריאנטים. ברגע שנראה וראינט שהחיסון פחות עמיד לו - יכול להיות שישנו את ההרכב".

פרופ' ארנון אפק, המשנה למנהל בית החולים שיבא, הוסיף כי "יש לנו יתרון גדול בשיבא שיש לנו קבוצה של מעל 9,000 עובדים, אנחנו עוקבים אחרי החיסונים והנוגדנים שלהם כל הזמן. אנחנו עושים בדיקות סרולוגיות כל כמה שבועות ועכשיו נעשה את זה בתדירות קצת יותר נמוכה. אני כן יכול לבוא ולומר שזה מאפשר לנו לעקוב אחריהם כדי להבין מי נדבק, מי לא נדבק, מה רמת היעילות וגם לאתר אירועים מוגדרים".

מה הייתה רמת הירידה שראיתם?
"ראינו ירידה אבל צריך לזכור שזה עדיין חיובי ושהירידה לא בהכרח מעידה על יכולת תגובה, מניעת הדבקה או היכולת להדביק. לכן גם במקרה הזה, אני חושב שצריך להישאר רגועים, להמשיך לעקוב וללמוד את הנתונים. זו בדיוק דוגמא ללמה פייזר בחרה בישראל וכולנו - כדי ללמוד, לדעת ולבשר לעולם".

זה נכון רק לחיסונים של פייזר?
"אנחנו יודעים רק על פייזר. במודרנה אנחנו מחסנים כרגע את הפועלים הפלסטינאים ויכול להיות שנתחיל לאסוף נתונים".

בנוסף, ד"ר אפק התייחס לווראינט הישראלי שהתגלה ואמר: "בדרך כלל וריאנטים מתפתחים אצל אנשים מדוכאי חיסון, עם מערכת חיסונית קצת יותר חלשה ואז הווירוס, לפני שמשמידים אותו, יכול לפתח שינויים שיאפשרו לו להתמודד עם הסביבה המשתנה. זה קורה כל הזמן, זו הדרך של וירוסים להתמודד עם הסביבה. אם החיסון יעיל והוירוס לא מדבק או קטלני יותר - אין סיבה להיות מוטרדים".

ומתי יהיה אפשר לחסן ילדים? "אנחנו מחכים לתוצאות של המחקר של פייזר לחיסון של ילדים בגילאי 12 עד 16", הסבירה ד"ר גרינפלד. "תוך חודש אמורים להגיע תוצאות וברגע שנראה שהתוצאות חיוביות גם מבחינת תופעות לוואי והאפקטיביות - אנחנו נתחיל לחסן".

אפשר להעריך ששנת הלימודים הבאה תיפתח עם ילדים מחוסנים מגיל חטיבת הביניים?
"בהחלט. אם אנחנו נראה את התוצאות החיוביות מבחינת המחקר נוכל עד ספטמבר לחסן את הילדים בגילאי 12-16 ולהתחיל את הלימודים".

על מתנגדי החיסונים אמרה גרינפלד: "יש גרעין קשה יותר, אבל יש גם כאלה שיושבים על הגדר ואומרים 'בואו נראה'. להם אני אומרת תקשיבו - אנחנו רואים כמה החיסון יעיל, רואים את הירידה בכמות המאושפזים ומיליונים שהתחסנו. זה פשוט עבודה איטית וממושכת של הסברה, לא נגיע למאה אחוז אבל אני מאמינה שנשכנע עוד אנשים".

לסיום, התייחסה גרינפלד לנושא המסכות במרחב הפתוח. "בחוץ, כשלא נמצאים בהתקהלות יש מקום לומר שלא נהיה עם מסכות".