לערים הגדולות יש היסטוריה עקובה מדם ככר פורה להתפרצות מגפות, בעיקר באזורים המרכזיים והצפופים שמרכזים את ליבת ההתרחשות העירונית. לקראת סוף המאה ה-19 זוהו תברואה לקויה, זוהמה וטיפול לקוי בפסולת ובשפכים גם כגורמים מחוללי המחלות וגם כאמצעים להפצתן, ואימוץ הניקיון הפך למרכיב מרכזי ברפורמות החברתיות של התקופה. התברואה שינתה את הדרך שבה החברה חשבה על בריאות – התפרצות מחלות נתפסה כאינדיקטור לתנאים חברתיים וסביבתיים ירודים, ושמירה על בריאות האזרח הפכה לאחריות חברתית. הרשויות עברו מתגובה להתפרצויות מגפות – לחיפוש דרכים אקטיביות למניעתן, ובמקום הסגר ובידוד – לניקיון ולשיפור הסביבה.
נגיף הקורונה, המחולל את מחלת ה-COVID-19, הראה עד כה בכמה מחקרים יכולת שרידות גבוהה, במיוחד על גבי משטחי פלסטיק ומתכת, למשך עד כארבעה ימים. פריטי פסולת ביתית, דוגמת אריזות מזון ומשקאות מפלסטיק ומתכת, מבתים שבהם שהו חולי קורונה באשפוז ביתי או מבודדי חובה החשודים כנשאים של הנגיף, עלולים כאמור לשאת את הנגיף משך פרק זמן זה. בנוסף, בתקופה כזו של נוצרת גם כמות חריגה של פסולת "רפואית" במרחב הביתי, בכלל זה: כפפות, ממחטות, מסכות פנים וציוד הגנה אחר שבחלקם נגועים ובחלקם לא. כל אלה עלולים ולהפוך את תשתיות התברואה העירוניות לרשת להפצת המגפה.
מתוך הבנה שאיסוף הפסולת מבתי התושבים, בתי החולים וכד' הוא חוליה קריטית בשרשרת השירותים החיוניים שמעניקה הרשות לאזרח, כמו גם נקודת תורפה מבחינת הריחוק החברתי שנגזר על רבות ממדינות העולם, במקומות רבים שינו את תפיסת ניהול הפסולת כך שתתאים למצב. מסקירה קצרה של המדיניות שננקטה במדינות שבהן הכתה הקורונה בעוצמה, דוגמת סין (בייחוד העיר ווהאן ומחוז חוביי), איטליה, ספרד ואוסטריה, עולה כי הרשויות נקטו פעולות נמרצות כדי למנוע חשיפה של עובדי תברואה (הקריטיים לתפעול תקין של העיר בעתות חירום) ושל תושבים אקראיים לפריטי פסולת העלולים להיות נגועים.
בסין, לדוגמה, נרתמו כבאים לתגבור משימת פינוי מכלי פסולת שהוגדרו כפסולת רפואית – ובהם פסולת מבתי חולים, פסולת מבתי חולים ומבודדים וכן פסולת של ציוד מגן מהמרחב הציבורי. בגלל האופי המידבק של המחלה והסגר המוחלט שהוטל על המחוז נוצרה כמות גדולה מאוד של פסולת שהצריכה טיפול מיוחד. פסולת זו נאספה בכל 24 שעות מאותן נקודות כדי למנוע התפשטות של הווירוס והועברה באופן מיידי למתקני טיפול תרמי – כאלה שהיו קיימים עוד קודם או מתקנים ארעיים שהוקמו במיוחד לצורך המשימה. לעומת זאת, באוסטריה הסתפקו באספקת שקיות כפולות דופן ועבות במיוחד לחולים וחשודים כנשאים. באיטליה ובספרד, שבהן הכתה הקורונה באופן שדומה יותר בממדיו לסין מאשר לאוסטריה, הוחל איסוף נפרד של הפסולת והתייחסות אליה כפסולת רפואית זיהומית פר אקסלנס, וכן ניתנו הנחיות מיוחדות לגבי יעדי הטיפול המורשים לקלוט את הפסולת. נראה אם כך שבמוקדי ההתפרצות נכון לעכשיו זיהו את החוליה של פינוי פסולת כחוליה חלשה וראו לנכון לשנות את הנהלים כך שיבטיחו התנהלות שאינה פוגעת באף אחד מבעלי העניין בתהליך.
עוד על נגיף הקורונה:
>> אז מה הבידוד החברתי הזה יכול לעשות לנו?
>> האם זו הסיבה שהקורונה היכתה חזק באיטליה?
בישראל, עד כה, על אף הטלת הגבלות חמורות על התקהלות ועל קרבה חברתית בעת המשבר לא ננקטו פעולות ייעודיות לנושא הטיפול בפסולת הביתית או העירונית. כדי לעמוד בשורה הראשונה עם המדינות שמתמודדות במחלה, יש מקום להכנת תוכנית חירום לניהול משק הפסולת במקביל לניהול מערכה מול מניעת התפשטות הנגיף, בדומה למה שנעשה כבר בעולם, תוך התאמות נדרשות למשק הפסולת ואופי החברה בישראל והתייחסות לכלל השרשרת הלוגיסטית – החל מנקודות האיסוף, נקודות ריכוז זמניות, אתרי טיפול קבועים/ארעיים וכד'. תוכנית כזו תוכל לשמש את מקבלי ההחלטות בשלטון המרכזי והמקומי במהלך ההתפרצות הנוכחית, כמו גם בהתפרצויות אפידמיולוגיות נוספות אחרות שעלולות לקרות, גם אחרי שהקורונה תעזוב.
* אורן נועם הוא מנהל פרויקטים בחברת AVIV AMCG, המתמחה בטיפול בפסולת ובפסולת מסוכנת עבור רשויות מקומיות, משרד הביטחון ותעשייה.