נועה ויובל הם בני זוג שגרים באותו הבית. הם אוכלים באותם כלים, מבלים באותו סלון וישנים באותן המיטות. לאחרונה הם נחשפו לחולה קורונה, אבל רק אחד מהם נדבק. יובל מספר שהוא התעורר עם חום ולא הפסיק להשתעל, בדיקת אנטיגן מוסדית הראתה שהוא אכן נדבק בקורונה. נועה לא חיכתה וניגשה לבצע גם היא את הבדיקה, שלמרבה הפלא יצאה שלילית.

גל האומיקרון הוביל ומוביל למספרים גבוהים של הדבקות, חלקן הדבקות חוזרות, בקרב כלל האוכלוסייה מכל שכבות הגילים. מה ההסבר לכך שווירוס שנחשב מידבק למדי מצליח לפגוע באדם אחד, ולא גורם להידבקות אצל אחר? 

עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >

בהלת הקורונה בעיר העתיקה בירושלים (צילום: יונתן זינדל, פלאש/90 )
צילום: יונתן זינדל, פלאש/90

"יש לכך כמה סיבות", מסביר פרופ' סיריל כהן, ראש המעבדה לאימונותרפיה באוניברסיטת בר אילן. "לא לכולן אנחנו מודעים. אפשר להגיד שישנן סיבות שקשורות לחסינות האישית ול'מפגשים' שחווינו עם גורמי מחלות; יש סיבות שקשורות לגנטיקה שלנו וכאלה שקשורות לסביבה".

לפני שנבין יותר על הגורמים שעליהם מדבר הפרופ', כדאי שתקשיבו רגע להסבר הכללי שלו על תהליך ההדבקה הביולוגי. "בגדול, ידוע שתהליך זה מתקיים כאשר הגוף נחשף לפתוגן – מחולל מחלה כמו וירוס או חיידק. מאותו הרגע של החשיפה, מערכת החיסון נכנסת למצב של מלחמה ונמצאת במעין מרוץ מול הפתוגן. כאשר אדם סובל ממחלה, זה למעשה אומר שמערכת החיסון שלו לא הצליחה לעצור את נזקי הפתוגן".

מחוסנים ומחלימים: מה הסיכוי להידבק באומיקרון?

תפקוד לקוי של המערכת החיסונית 

פרופ' כהן מציין שבכל יום אנחנו פוגשים מאות אלפי פתוגנים. במרבית המקרים, הגוף שלנו מצליח להתגבר עליהם, ורוב הזמן, אנו כלל לא מודעים לכך. כדי להבין יותר, הוא מדמה את העניין לפעילות כוחות הביטחון המונעת תקריות בלי שהציבור מודע או שומע על כך, ובהשאלה - מה שעוזר למערכת החיסון להתכונן טוב יותר למפגש הלא ידידותי הזה הוא חיסון כמובן. "החיסון למעשה משמש כמעין מערכת מודיעין שעוזרת לגוף להתכונן לפלישת הנגיף. גם אנשים שחלו בעבר לרוב מתמודדים טוב יותר עם נזקי הפלישה, אם כי לעיתים העניין כרוך במחלה".

בגל האחרון גם מחוסנים רבים נדבקו.
"ראשית, תמיד ייתכן שאדם השוהה במחיצת חולה שלא נדבק כבר נחשף בעבר לנגיף, לעיתים רבות ללא ידיעתו. גם מידת החשיפה לווירוס חשובה בהקשר זה – ידוע למשל כי אנשים שנחשפו למספר שניות באוויר הפתוח, פחות חשופים למחלה לעומת כאלה השוהים בחלל סגול לצד חולה למשך זמן רב.

"מעבר לכך, ישנם גורמים שונים שמשפיעים על הסיכוי שלנו להידבק, כמו גיל או מחלות רקע. אם הנדבק סובל ממחלות רקע כמו סוכרת סוג 2 או יתר לחץ דם, זה בהחלט יכול להסביר הדבקה קלה יותר. וכידוע, אנשים מבוגרים יותר לרוב מביעים מחלה בצורה דרמטית יותר, וזאת מכיוון שעם השנים חלה ירידה בתפקוד מערכת החיסון שלנו. בנוסף לאלה אפשר לציין אנשים הסובלים מדיכוי חיסוני מולד או נרכש, כמו למשל חולי איידס, שמערכת החיסון שלהם מתקשה יותר להילחם בפתוגנים ואצלם הווירוס עלול להישאר זמן רב יותר".

הקורונה בישראל (צילום: מירים אליסטר, פלאש/90 )
הקורונה בישראל | צילום: מירים אליסטר, פלאש/90

שינה, תזונה ולחץ נפשי

מעבר לנתונים האישיים יש לא מעט גורמים סביבתיים שעשויים להשפיע על הסיכוי שלנו לחלות. לדבריו, ידוע ששינה איכותית ותזונה עשירה בכל אבות המזון עשויות להשפיע על תפקוד מערכת החיסון שלנו ולמנוע את היחלשותה, כך גם חוסר שינה ומצבים של לחץ נפשי עלולים להשפיע לרעה על תפקוד מערכת החיסון.

מאות גנים אחראים על מערכת החיסון

ישנם גם גורמים גנטיים, אם כי עליהם פרופ' כהן מתקשה להצביע באופן מדויק. "לכל אחד מאיתנו, יש מאות גנים האחראים על תפקוד תקין של מערכת החיסון ואצל כל אחד מאיתנו יכולים להתרחש שינויים עדינים בפעילות הגנים הללו. אפשר להניח שאם גנים בודדים אינם פועלים בצורה אופטימלית, כמו לדוגמה כאלה שתורמים לזיהוי וירוסים, ייתכן שמערכת החיסון תהיה פחות אפקטיבית. צריך לזכור שממש כפי שמישהו נוטה יותר לנזלת בחורף או לחלות בחיידק מסוים כמו סטרפטוקוקוס, כך סביר שהוא יתמודד פחות טוב עם חשיפה לנגיף הקורונה, לעיתים אפילו פחות טוב מקרובי משפחה השוהים במחיצתו".

בנוסף לגורמים אלה, פרופ' כהן מציין כי לאחרונה מבינים בעולם המדע שגם לאוכלוסיית החיידקים שלנו המתקיימת במעיים - ה"מיקרוביום", קיימת חשיבות בוויסות תהליכים חיסוניים ובנטייה שלנו למחלות מסוימות.

קורונה בישראל - תל אביב יולי 2020 (צילום: מרים אלסטר, פלאש/90 )
קורונה בישראל - תל אביב יולי 2020 | צילום: מרים אלסטר, פלאש/90

נדבקתם פעמיים? אולי זאת הסיבה

לגבי שאלת ההדבקות החוזרות, פרופ' כהן מציין ששעורי ההדבקות הללו היה נמוך יחסית, עד להופעת האומיקרון. "חשוב לזכור שהווירוסים בעצמם יכולים להשתנות ולא בטוח שמערכת החיסון שלנו שהורגלה ונלחמה כנגד וריאנט מסוים, תתמודד בהצלחה עם וריאנט חדש: לדוגמה, מי שחלה בעבר בקורונה מזן דלתא לא בהכרח מוגן מפני אומיקרון, בעיקר לנוכח העובדה שזה שונה במהותו מזן הדלתא. העניין דומה להדבקות המתרחשות בכל שנה מווירוס השפעת, בשל העובדה שהוא עובר שינויים".

אגב, פרופ' כהן מציין שלעיתים קיים שוני באפקטיביות החיסון נגד קורונה אצל אנשים שונים. "אנחנו רואים שלעיתים החיסון עובד טוב יותר ולפעמים פחות. כידוע, במקרים רבים העניין קשור לגורמים כמו גיל או נוכחות של מחלות רקע, אבל מעבר לכך נראה כי ישנן סיבות העשויות להשפיע על האפקטיביות אותן אנחנו עדיין בוחנים. ככל הנראה מדובר בהבדלים הטמונים במערכת החיסון האישית שלנו אשר שונה אצל כל אחד ואחת.

"למרות האמור, צריך להודות שלא הכול ידוע לנו, וכאן בדיוק נכנס תפקיד המחקר המדעי - לקדם הבנה טובה יותר של תהליכים סבוכים אלה".