סרטם השני של צמד העיתונאים אורלי וילנאי וגיא מרוז על הקורונה, פורסם הבוקר (יום ד'). הסרט הראשון, "ומה אם כל העולם טועה", שיצא לפני כשנה, עורר סערה רבתי בקרב הציבור ואנשי רפואה ומדע. לא רק בגלל הטענה הישנה כי הם "מכחישי קורונה", אלא כי נעשה שימוש מגמתי בעובדות, ראיונות שכבר לא רלוונטיים ועריכה מניפולטיבית.
הסרט השני שנקרא "עזבו את הילדים", עוסק בנושא שמסעיר את העולם כולו ואת הקהילה המדעית - המדיניות בטיפול בילדים, חיסון בני הנוער והאם בכלל יש צורך בחיסון ילדים.
הסרט הראשון עסק בסוגיות הבוערות של תקופת הסגרים דאז, וניסה להוכיח כי כל מודל שכולל סגר מוחלט על המדינה אינו יעיל. כעת איום הסגרים לא על הפרק והפוקוס לקראת החורף הקרב הוא על מנת החיסון השלישית (הבוסטר) לכלל האוכלוסייה ועל החיסונים לילדים (כאמור, חברת פייזר הגישה לפני ימים בודדים בקשה ל-FDA).
בין המרואיינים בסרט ניתן למצוא שורת מומחים שמביעים תרעומת על מדיניות הטיפול בילדים בישראל.
עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >
"הסרט החדש שלנו עוסק בדבר הכי יקר של כולנו – 'הילדים' וגם במצבה של ישראל ביחס לעולם", מתואר תקציר הסרט בעמוד הפייסבוק של השניים. "מעבר לכל הויכוחים והקרע החברתי סביב ההתמודדות עם המגיפה, משוכנעים המומחים ואנשי הרפואה שראיינו שהילדים חייבים להישאר מחוץ למשחק - הם אינם אוכלוסיית סיכון !
לא חייבות וחייבים להסכים עם מה שנאמר בסרט - אבל אנחנו סבורים שבמדינה דמוקרטית חייבים לפחות להקשיב. נשמח אם תשתפו. בריאות לכולכן/ם אורלי וגיא- וכל הצוות".
עוד ב-mako בריאות:
>>התגלה נוגדן עוצמתי שמנטרל את כל זני הקורונה
<<מה הסיכוי לחסל לגמרי את הקורונה?
>>תיאוריות הקונספירציה הכי פופולריות בקורונה
עברנו על הטענות המרכזיות בסרט ואימתנו אותן עם ד"ר ארז גרטי, אימונולוג ממכון דוידסון לחינוך מדעי וד"ר יעל פארן, מנהלת בפועל של היחידה למחלות זיהומיות באיכילוב.
אם המודל השוודי הוא המדויק ביותר, איך ייתכן שישראל ממוקמת גבוה עם כמות המחוסנים ויחד עם זאת גם עם כמות המתים הגבוהה מקורונה?
ד"ר גרטי: שבדיה התחסנה מאוחר יחסית, על כן היא עוד לא חווה את דעיכת החיסון ועוד לא התחילה לתת את הבוסטר. הם למעשה נמצאים במצב שהיינו בו בחודש מאי.
10-17 מדינות בעולם בלבד הן בעלות גישה לחיסונים
ד"ר גרטי: זה נכון שמעט מדינות מקבלות את רוב החיסונים. זו אכן בעיה. יש יוזמות בינלאומיות כמו covax שמנסות לגייס חיסונים למדינות עניות, לצערנו לא מספיק.
האם ילדים אינם מפיצי קורונה?
ד"ר גרטי: ילדים נדבקים בקורונה ומדביקים בקורונה ובאחוזים נמוכים גם חולים קשה. הבעיה היא שבמספרים גדולים האחוזים הקטנים באים לידי ביטוי ורואים זאת היטב בארה"ב.
מבחינה אפידמיולוגית, האם אין צורך בבידוד לילד ששהה ליד חולה מאומת?
ד"ר פארן: מבחינה רפואית הסיכון לילדים הוא מינימלי. הסיבה שכן הוחלט על בידודים, כי יש העברה של הנגיף לילדים ומהם למבוגרים. אני חושבת שעכשיו שילדים סובלים כל כך הרבה מהבידודים, יש חשיבות למתווה 'הכיתה הירוקה' של משרד הבריאות שמאפשר לילדים להמשיך ללכת לבית הספר ולהיבדק כל יום, בלי לעצור את שטף הלימודים ולהרוס את שגרתם של הילדים. לוקח זמן מהרגע שהילד נדבק ועד שהוא מעביר הלאה את הנגיף, לכן יש לנו יכולת לייצר רשת ביטחון, בלי לעצור את שטף הלימודים ולהרוס את שגרתם של הילדים וההורים גם יחד.
האם זן הדלתא אינו מסוכן לילדים?
ד"ר גרטי: וריאנט הדלתא הרבה יותר מידבק, יותר הדבקות = יותר חולים = יותר חולים קשה. האחוזים דומים, המספרים גדולים יותר.
האם לונג קוביד עלול להיגרם כתוצאה ממדיניות סגרים ממושכת?
ד"ר פארן: יש כתבי עת רבים שמדווחים על השפעות הסגרים על התמודדויות נפשיות כמו חרדות ודיכאונות, גם אצל ילדים. כיוון שהנפש משפיעה על הגוף, סגרים יכולים בסוף להתבטא בשלל סימפטומים גופניים. 'לונג קוביד' הוא ביטוי של תסמונות כלליות כמו כאבי ראש ושרירים וכדומה, שאין לנו בדיקות ספציפיות לאבחן מהיכן הן באות. אך הנתונים מראים שלונג קוביד זו לא המצאה, ויש עלייה במקרים לחולי קורונה. אי אפשר להגיד שהסימפטומים הם אך ורק מהסגרים.
"חשוב לי להדגיש שכמעט כולם ייחשפו לנגיף בשלב זה או אחר". מוסיף ד"ר ארז גרטי. "יש לנו את הפריווילגיה להגן על עצמנו ועל ילדינו מעל גיל 12 עם חיסון. תופעות הלוואי הנדירות של החיסון נדירות בהרבה וחמורות פחות מסיבוכי המחלה. זוהי איוולת לעודד הדבקה של ילדים במחלה חדשה שאת ההשלכות ארוכות הטווח שלה אנחנו לא מכירים עדיין".