זה היה כנראה אחד מהנאומים התקיפים ביותר שהופנו אי פעם ע"י ראש ממשלה כלפי מתנגדי חיסונים. במהלך הנאום שנשא לפני מספר ימים, פנה ראש הממשלה בנט באופן ישיר לקהל של כמיליון אזרחים במדינת ישראל שלא התחסנו, תוך שהוא מאשים אותם בכך שהם "מסכנים את החופש שלנו". "אני מכבד דעות שונות, אבל יש רגע ויש מקום שבו הדיון הזה צריך לעצור – והוא עצם החיים של כולנו", אמר. כשברקע נשמעים קולות שונים בתגובה לנאום, נשאלת השאלה האם צעד משמעותי מעין זה אכן יוביל לשינוי בפועל?

נאווה מרמת השרון, בת 40, מתנגדת לחיסון ומסרבת לחסן גם את ילדיה, מגיבה לדברים: "הנאום של בנט עורר בי גיחוך. מעניין אותי מה הוא חשב לעצמו - שעכשיו נרוץ לבקש 5 מנות חיסון? אני מבינה שמנסים לסיים את מלאי החיסונים כדי לא לזרוק פגי תוקף, אבל עם כול הכבוד לכלכלה הישראלית – אני לא פועלת מלחץ ולא אזריק לגוף שלי חיסון שעלול לסכן את בריאותי".

"מתנגדי החיסונים באמת מסכנים את כולנו"

ענר אוטולנגי, דוקטורנט לאימונולוגיה באונ' בן גוריון וחבר בעמותת מדעת, חושב שלמרות הבעייתיות המסוימת בדרך שבה הדברים נאמרו, הנאום כלל בעיקר עובדות שאיתן לא ניתן להתווכח. "יש הרבה מאוד אסטרטגיות ושיטות מחקר שמנסות לפצח מהי ההתמודדות הנכונה מול מתנגדי חיסונים ומול הפצת מידע כוזב, ולכן אני לא חושב שיש פה אמת מובהקת אחת", הוא אומר. "מצד אחד – צריך להביא בחשבון שלא כל מתנגדי החיסון מחזיקים באותה אג'נדה, ולכן יש משהו בעייתי בפנייה כללית שלא מנסה להבין מהו המניע האישי שגורם לכל אחד ממתנגדי החיסון שלא להתחסן. כשמבינים את זה אפשר לעזור, להציג לכל אחד מהם את המידע הרלוונטי וזה יכול להיות יותר אפקטיבי.

מצד שני, אני שומע שמדברים על כך שנאום בנט היה לא הוגן ואפילו לא דמוקרטי במובנים מסוימים. אבל בפועל, כל מה שהוא אמר זה בעצם עובדות – הוא אמר שהמדע ברור בנושא החיסונים וזה נכון. החיסונים עוזרים למנוע העברת הנגיף, וגם אם לא באופן אבסולוטי זה עדיין עדיף מכלום. מעבר לכך, חיסון נגד קורונה עוזר לצמצם באופן משמעותי את הסיכוי לתחלואה קשה וזה מוכח. עובדה נוספת שבנט ציין היא שמתנגדי החיסונים מסכנים את כולנו. זה נכון - הם משפיעים על רמת החסינות הכללית ופוגעים בחסינות העדר שמתאפשרת אך ורק הודות לחיסונים. יתרה מכך, כשמתנגד חיסונים חולה חלילה הוא מוסיף עומס מיותר על בתי החולים".

אתה חושב שהדברים שלו יביאו לשינוי בפועל?
"יכול להיות שכן. לפעמים דווקא פנייה ברורה וחדה יכולה לעורר את ה'רעש הנכון' שייתן פייט לרעש שמגיע מכיוון מתנגדי החיסונים הקיצוניים, אותם אלה שמציפים את הרשת במידע שקרי ולא מהימן. אני לא חושב שמי שמתנגד לחיסון בגלל עקרון ישתכנע, ויתכן שצעד כזה דווקא יגרום לתוצאה הפוכה ויגרום לו להתבצר יותר בעמדתו, אבל צריך לזכור שרוב מתנגדי החיסונים הם בסה"כ אנשים מתונים ש'יושבים על הגדר' וכל מה שנדרש כדי שיקבלו את ההחלטה הנכונה ויתחסנו, זה דחיפה קלה. דווקא עבורם אני חושב שנאום מהסוג הזה יכול להועיל ומהבחינה הזאת אני חושב שהוא חיובי".

ומה לגבי הכוונה לדרוש ממתנגדים לבצע בדיקות קורונה על חשבונם?
"בעניין הזה אני לא בטוח שמדובר בצעד הנכון. צריך לזכור שביצוע בדיקות מרובות הוא אינטרס של כלל האוכלוסייה ואני לא חושב שצריך להפוך אותו למסורבל יותר, גם אם יש פה אלמנט חינוכי מסוים שהוא נכון בבסיסו. דווקא אם נהפוך את הבדיקות למהירות וזמינות עבור כלל האוכלוסייה אני חושב שנוכל לצמצם את העברת הנגיף. מצד שני, קורה גם לא מעט שאנשים שיוצאים חיוביים בבדיקה לא מקפידים על בידוד כנדרש, ולכן יש פה בעיית אכיפה כללית שצריך לטפל בה – גם בקרב מתנגדים וגם בקרב האוכלוסייה הכללית".

נאום עם תוקף משפטי

בעוד שחלקנו נסכים יותר או פחות עם הדברים של ראש הממשלה בנט, אי אפשר להתעלם משאלת התוקף המשפטי שמרחפת מעל הדברים  – האם למשל ניתן לדרוש בידוד מחמיר לשבים מחו"ל שאינם מחוסנים והאם ניתן לחייב מתנגדי חיסונים לבצע בדיקות קורונה על חשבונם? ובכן, לדברי עו"ד אייל בסרגליק, מומחה בדין החוקתי המנהלי והמשפע הפלילי, אמנם אי אפשר לכפות על אף אחד להתחסן, "כי הדבר מנוגד לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו", אך בהחלט ניתן להטיל סנקציות שונות לנוכח המצב. "כאשר קיימת סכנה לציבור ובטחונו, בהחלט אפשר לפעול לקידום תמריצים כלפי האוכלוסייה שגורמת לסיכון. אף שלא ניתן לחייב אף אחד להתחסן, אפשר לנסות להשפיע עליו בעזרת תמריצים שונים, ואין ספק שתמריץ כלכלי יכול לסייע במטרה זו כפי שהצהיר בנט. לגבי שאלת הבידוד - לנוכח מעגלי ההדבקה הרחבים שנגרמים עקב חזרתם של השוהים בחו"ל, ולפי פקודת בריאות העם וצו השעה של תקנות הקורונה, ניתן לחייב שבים מחו"ל להיכנס לבידוד על מנת שלא לפגוע בבריאות הציבור, ואפשר לדרוש בידוד מחמיר יותר ממי שאינו מחוסן".