מגפת הקורונה נמצאת איתנו כבר כמעט שנה, במהלכה יצאו כבר אינספור מחקרים שבחנו את המגפה מאספקטים שונים. לא מעט מחקרים הראו את ההשפעה הנפשית שיש למגפה, הן על אנשים שנדבקו בנגיף והן על אנשים שלא נדבקו. ההשפעה הנפשית ניכרת גם בקרב אנשים שבני משפחה שלהם נדבקו בנגיף וגם דובר רבות על הבדידות הקשה והדיכאון בקרב אוכלוסיות בסיכון שנאלצות להתבודד חודשים ארוכים, ביניהם הקשישים. כעת מחקר חדש שופך אור על ההשפעה הנפשית בתקופה זו בקרב אנשים שמשתמשים באופן תדיר ברשתות חברתיות.

 >> לייק בפייסבוק כבר עשיתם?

חוקרים מאוניברסיטת המדינה של פנסילבניה, בשיתוף עם אוניברסיטת ג'ינאן בסין, החליטו לבדוק כיצד השימוש ברשתות חברתיות השפיע על הבריאות הנפשית של תושבי ווהאן, קצת לאחר שהם נכנסו לראשונה לסגר. הם ערכו סקר בקרב 320 אנשים המתגוררים בווהאן ושאלו בין היתר לגבי האופן שבו צרכו מידע בריאותי ושיתפו אותו עם חברים, בני משפחה וקולגות דרך WeChat, הרשת החברתית הפופולרית בסין. נוסף לכך, הם השתמשו בסולם מדד של סטרס למדידת חרדה ודיכאון – וביקשו מהמשתתפים לדרג אמירות כמו "הרגשתי שהחיים חסרי משמעות" ו"חוויתי חלומות מטרידים על מגפת הקורונה".

"לא ציפינו שזה יהפוך למגפה עולמית", אמר בו צ'ונג, מרצה לעיתונאות באוניברסיטת פנסילבניה ואחד ממחברי המחקר. "רק חשבנו שאנחנו יכולים לחשוף כמה נזקים בלתי נראים שנגרמים על ידי המגפה. בסין, התקשורת המקומית לא דיווחה על נגיף הקורונה. אם הייתם קוראים את העיתון וצפיתם בטלוויזיה, לא יכולתם לקבל מידע על הווירוס. זה גרם לאנשים להמון לחץ והם התחילו להסתמך באופן משמעותי על מדיה חברתית".

>> דרכים שבהן בדידות עשויה לסכן את הבריאות

יותר מחצי דיווחו על דיכאון במהלך המגפה

החוקרים מצאו כי יותר מחצי מהמשתתפים חוו דיכאון ברמה מסוימת. יש לציין כי אף אחד מהמשתתפים לא דיווח על טראומה או דיכאון לפני המגפה. קרוב ל-20 אחוז מהמשתתפים דיווחו כי הם חוו דיכאון ברמה בינונית או חמורה וקצת יותר מ-20 אחוזים מהם דיווחו על רמה בינונית או חמורה של טראומה משנית. טראומה משנית היא מצב שבו אדם מפתח תסמינים פוסט-טראומטיים לאחר ששמע או נחשף לאירוע טראומטי שעברו אנשים אחרים. טראומה משנית יכולה להיגרם גם מחשיפה לפרטי אירועים קשים בתקשורת, למשל מצפייה בדיווח טלוויזיוני על פיגוע שהתרחש. למרות שלא נשקפה סכנה לאדם או לקרובים לו, הוא עלול לחוות טראומה משנית מחשיפה לפרטי האירוע.

לפי תוצאות המחקר, שפורסמו בכתב העת Computers in Human Behavior, נראה כי שימוש מופרז במדיה חברתית נמצא קשור לרמות חמורות יותר של דיכאון וטראומה משנית. החוקרים סבורים כי אפשרי שאנשים שצרכו יותר מידע בריאותי ב-WeChat ייחסו לתוכן חשיבות יתרה ולפיכך חוו יותר דיכאון וטראומה משנית בהשוואה לאנשים שהשתמשו בפלטפורמה בתדירות נמוכה יותר. בהתאם לכך, החוקרים ממליצים לעשות הפסקות מדי פעם מרשתות חברתיות במהלך המגפה.

קורונה בישראל, תל אביב (צילום: מרים אלסטר, פלאש/90 )
שימוש מופרז ברשתות חברתיות מגביר דיכאון וטראומה. אילוסטרציה | צילום: מרים אלסטר, פלאש/90

עוד ב-mako בריאות:
>> זאת הסיבה שיש כל כך הרבה נשאים א-סימפטומטיים
>> גינקולוגית מזהירה: המוצר הנפוץ הזה מזיק לכן
>> האם הדיאטה של אופירה משתלמת? דיאטנית עונה

עם זאת, צ'ונג מציין כי לרשתות חברתיות יש גם יתרון בתקופת המגפה – הן יכולות לעזור לנו להתחבר לאנשים וגם לבקש עזרה כשצריך. "אני חושב שכאשר אסונות מוצאים אותנו, אנחנו נוטים לפנות לרשתות חברתיות יותר כדי לקבל עזרה. זה טבע האדם. אנחנו לא רוצים שאנשים יחשבו שמדיה חברתית היא דבר רע. אנחנו רק רוצים שיידעו שיש איזון, וכשאתם חוצים את הגבול, כמו למשל לבדוק כל חמש או עשר דקות, זה יכול לעורר אצלכם יותר סטרס. אנחנו לא צריכים להאשים את המדיה החברתית. אנחנו רק צריכים לשים לב לאופן שבו אנחנו משתמשים בה".

מחקרים קודמים הראו כי יותר אנשים מסתמכים על רשתות חברתיות כדי להשיג מידע על המגפה, לכן נראה שרשתות חברתיות כמו פייסבוק ובעיקר טוויטר נעשו רגישות יותר לדיסאינפורמציה סביב המגפה. ללא מעט ציוצים של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ נוספו אזהרות על ידי טוויטר, בהן נכתב לצד הציוצים כי הם "הפרו את חוקי טוויטר לגבי הפצת מידע מטעה ופוטנציאלית מזיק, בנוגע לנגיף הקורונה".

מגפת הקורונה היא אירוע שממשיך להתפתח ולהתעדכן. הדיווח הנוכחי נכון ליום ג' (13.10.2020) ועוד עשוי להשתנות. אנחנו משתדלים להביא לכם את הדיווחים העדכניים ביותר, אך חשוב להתעדכן מדי יום ביומו לאור השינויים הרבים.