שמונה חודשים מאז שנגיף הקורונה פרץ בסין והתפשט ברחבי העולם - והמשבר העולמי ממשיך להשפיע על חיינו בדרכים שונות. החשש לבריאות שלנו ותחושת חוסר-הוודאות הם רק חלק מתחושות קשות שמלוות רבים מאיתנו במהלך התקופה האחרונה. ההשפעה הנפשית של המגפה העולמית בלתי נמנעת, ולכן לא מפתיע שלצד המחקרים שנעשים על ההשפעות הפיזיולוגיות של המחלה – עוסקים חוקרים רבים בנזקים הנפשיים שבעקבותיה. כעת מחקר חדש חושף אילו שיטות יכולות לעזור לאנשים שסובלים מקשיים נפשיים בימים אלה.
אין ספק שאנשים רבים משלמים מחיר נפשי כתוצאה ממשבר הקורונה, גם אלו שנדבקו בנגיף וגם אלו שלא. בתחילת החודש פורסם מאמר בכתב עת מדעי שהראה כי יותר מ-50 אחוזים ממטופלי הקורונה יסבלו מבעיות נפשיות, כמו חרדה, אינסומניה, דיכאון ופוסט-טראומה. מחקרים אחרים שצצים ברחבי העולם מצביעים על עלייה כללית בבעיות נפשיות, בעיקר דיכאון וחרדה.
לאחרונה פורסם בתקשורת הבריטית סקר שחשף כי מספר האנשים בבריטניה שדיווחו על תסמיני דיכאון הכפיל את עצמו בתקופה האחרונה. הסקר נעשה על ידי המשרד הלאומי לסטטיסטיקה והוא התבסס על מידע שנאסף מ-3,500 מבוגרים במשך 12 חודשים. נמצא כי אחד מכל חמישה מבוגרים בבריטניה סובל מתסמיני דיכאון – בהשוואה לאחד מכל עשרה מבוגרים לפני המגפה.
כעת מחקר חדש שפורסם בכתב העת הרפואי American Journal of Psychiatry מצא כי קשרים חברתיים מסוימים יכולים לסייע משמעותית לאנשים שחווים קשיים נפשיים, כמו חרדה, דיכאון ואובדנות. חוקרים מבית החולים הכללי של מסצ'וסטס בחנו מידע שנאסף מ-100 אלף משתתפים וניתחו גורמים חיצוניים שונים שעשויים להשפיע על דיכאון, כמו אינטראקציה חברתית, דפוסי שינה, תזונה, פעילות גופנית, שימוש במדיה חברתית וחשיפות סביבתיות שונות.
אחרי שהם בדקו אילו גורמים משפיעים יותר על התפתחות של דיכאון, השתמשו החוקרים בשיטה סטטיסטית שנקראת רנדומיזציה מנדליאנית, שעוזרת לבדוק איזה קשר סיבתי עשוי להיות בין גורמי הסיכון להתפתחות של דיכאון. ממצאיהם הראו כי הגורם המשמעותי ביותר שיכול להגן מפני דיכאון במבוגרים (גם כאלו שסבלו מטראומה בילדות ואלו עם רקע משפחתי של דיכאון) הם קשרים חברתיים. בתוך הקשרים החברתיים, אחד הדברים החשובים ביותר למניעת דיכאון היה התדירות שבה אנשים נוטים לבטוח באחרים. "גם מפגשים עם משפחה וחברים, מה שמדגיש את החשיבות של קשרים חברתיים כגורם מגן", ציין ד"ר ג'ורדן סמולר, ממחברי המחקר.
עוד ב-mako בריאות:
>> "כל יום נוגעים בי אנשים שאני לא מכירה"
>> תופעת לוואי יוצאת דופן בקרב חולי קורונה
>> הקשר המשמעותי שבין חוסר ברזל ומחלת הקורונה
למרות שבתקופה הזאת רובנו נמצאים יותר בבית, עדיין אפשר לשמור על קשרים חברתיים ולדבר עם חברים, בן/בת הזוג או מטפל על הקשיים שעוברים עליכם. נראה שלבטוח באנשים ולשתף אותם במה שעובר עליכם יכול לעזור לכם באופן משמעותי – וניתן לעשות דברים אלה גם בשיחת טלפון או בזום.
מחקר שנערך בישראל ופורסם בחודש שעבר, הוביל לממצאים דומים. החוקרים מצאו כי אחד הדברים שיכולים לסייע להפחית את תחושת החרדה בימי הקורונה היא תמיכה נפשית. סיוע במטלות יומיומיות לעומת זאת, דווקא נמצא כגורם שמגביר את תחושת החרדה.
המחקר שנעשה בבית החולים הכללי במסצ'וסטס מצא גם אילו גורמים יכולים להגביר את הדיכאון. פעילויות כמו צפייה בטלוויזיה ושנת צהריים נמצאו קשורות יותר לדיכאון. אך נדרשים מחקרים מעמיקים יותר כדי להבין מה בדיוק בפעילויות הללו הופך אותן לנפוצות יותר בקרב אנשים עם דיכאון.
מגפת הקורונה היא אירוע שממשיך להתפתח ולהתעדכן. הדיווח הנוכחי נכון ליום ה' (20.08.2020) ועוד עשוי להשתנות. אנחנו משתדלים להביא לכם את הדיווחים העדכניים ביותר, אך חשוב להתעדכן מדי יום ביומו לאור השינויים הרבים.