מחקר חדש שנערך על ידי בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בוסטון, מראה כי אחוז המבוגרים בארה"ב המדווחים על תסמיני דיכאון, מצוי בעלייה מתמדת מאז תחילת המגפה. המחקר שפורסם בכתב העת The Lancet Regional Health-America, מצא כי 32% מהמבוגרים בארה"ב חוו תסמיני דיכאון מוגברים בשנת 2021, לעומת 27.8% מהמבוגרים בחודשי המגפה הראשונים בשנת 2020, ו -8.5% לפני המגפה.
המחקר הנוכחי הוא המחקר הראשון בארה"ב שבדק את השינוי בשכיחות הדיכאון לפני הקורונה ובמהלכה. המנבאים המשמעותיים ביותר של תסמיני דיכאון במהלך המגפה היו הכנסה נמוכה של משק הבית, אי נישואין ושילוב של גורמי לחץ רבים הקשורים למגפה. הממצאים מדגישים את הקשר הבלתי נפרד בין המגפה לבין השפעתה לטווח קצר וארוך על בריאות הנפש של האוכלוסייה.
עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >
החוקרים השתמשו בנתונים של 5,065 משיבים לסקר בדיקות הבריאות והתזונה הלאומית לשנת 2017-2018. הסקר הראשון שנערך בתקופת הקורונה כלל 1,441 משיבים ונערך בין ה -31 במרץ ל -13 באפריל 2020, כאשר רוב האוכלוסייה האמריקאית הייתה אז בסגר בבית. הסקר השני נערך עם אותה קבוצה שנה לאחר מכן, מה -23 במרץ עד ה -19 באפריל 2021, וכלל 1,161 משיבים.
מתשובות הסקר עולה, כי נטל הדיכאון הלך והתעצם במהלך המגפה והשפיע על מבוגרים בעלי הכנסה נמוכה יותר. אנשים שהרוויחו פחות מ -20,000 $ באביב 2020 היו בסיכון גבוה פי 2.3 לחוות סימפטומים דיכאוניים מוגברים, בהשוואה לאנשים שהרוויחו 75,000 $ ומעלה. באביב 2021 הסיכון למבוגרים בעלי הכנסה נמוכה היה גבוה פי 7 לחוות דיכאון.
עוד ב-mako בריאות:
>>המוטציות החדשות מדבקות יותר באוויר הפתוח
<<כל הפרטים על התרופה החדשה לקורונה
>>תיאוריות הקונספירציה הכי פופולריות בקורונה
"הקלה כלכלית תמנע תוצאות גרועות יותר"
"בדרך כלל, היינו מצפים שהדיכאון יגיע לשיא בעקבות אירוע הטראומטי ולאחר מכן ירד עם הזמן", אמרה ד"ר סנדרו גליאה, אפידמיולוגית ודיקנית בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בוסטון. "במקום זאת, גילינו כי לאחר 12 חודשים למגפה, רמות הדיכאון נותרו גבוהות. השכיחות הגבוהה המתמשכת של דיכאון שונה מהדפוסים המוכרים לנו לאחר אירועים טראומטיים כמו הוריקן אייק והתפרצות האבולה".
"השכיחות המתמשכת והגוברת של סימפטומים דיכאוניים מוגברים מצביעה על כך שהנטל של המגפה על בריאות הנפש נמשך, וכי היא לא הייתה שוויונית", מתארת הכותבת הראשית של המחקר קתרין אטמן, דוקטורנטית בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בראון. "הקלה כלכלית ופיתוח חיסונים, עשויים למנוע תוצאות גרועות עוד יותר של דיכאון. טיפול במצבי לחץ כגון אובדן עבודה, אתגרים בגישה לטיפול בילדים וקשיים בתשלום שכר דירה, יעזרו לשפר את בריאות הנפש של האוכלוסייה ולהפחית את אי השוויון שהעמיק במהלך המגיפה."
9-PHQ - שאלון בריאות המטופל
השאלון שהשתמשו החוקרים הוא שאלון לדיווח עצמי למבוגרים שנקרא Patient Health Questionnaire-9, ומטרתו לבחון את הימצאותו וחומרתו של דיכאון קליני. השאלון כולל 9 פריטים, על כל פריט מתבקש הנבחן להעריך באיזן תדירות הוא היה מוטרד מההיגד המתואר, במהלך בשבועיים האחרונים. בנוסף נשאל הנבחן, עד כמה הבעיות עליהן דיווח הקשו עליו לבצע את עבודתו, לטפל בדברים בבית או להסתדר עם אחרים.