היום מלאה שנה להכרזה – המאוחרת מאוד – של ארגון הבריאות העולמי על כך שמחלת הקורונה הפכה למגפה עולמית (פנדמיה). לפני שנה החלה מגמת הסגירה של מערכות כלכליות ותחבורתיות חובקות עולם בתחילת הסגר הראשון, וכיום אנחנו בעיצומו של מבצע החיסונים הגדול בהיסטוריה ולקראת הקלות על הציבור במדינות שבהן המבצע מתקדם מהר יחסית.היום מלאה שנה להכרזה – המאוחרת מאוד – של ארגון הבריאות העולמי על כך שמחלת הקורונה הפכה למגפה עולמית (פנדמיה). לפני שנה החלה מגמת הסגירה של מערכות כלכליות ותחבורתיות חובקות עולם בתחילת הסגר הראשון, וכיום אנחנו בעיצומו של מבצע החיסונים הגדול בהיסטוריה ולקראת הקלות על הציבור במדינות שבהן המבצע מתקדם מהר יחסית.

עד כה ניתנו בעולם כ-326 מיליון מנות חיסון של תשע חברות ב-118 מדינות. המובילה היא ארצות הברית, שם ניתנו 96 מיליון מנות ומבצע החיסונים הלאומי נכנס סוף סוף לתלם בקצב מרשים של כשני מיליון מנות ביממה – רבע מכמות המתחסנים היומית בעולם. עד כה חוסנו שם כמעט עשרים אחוזים מהאוכלוסייה לפחות במנה אחת. עקב שיעור ההתחסנות המעודד עדכן המרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארצות הברית (CDC) את הנחיותיו והתיר התקהלויות בחברת אנשים מחוסנים אחרים או במפגש עם לא מחוסנים המגיעים מאותו משק בית, בלי צורך במסכה.

>> לייק בפייסבוק כבר עשיתם?

בסין ניתנו עד כה 52.5 מיליון מנות, בקצב איטי יחסית של כ-600 אלף מנות ביממה. לא ברור מה הסיבה לאיטיות הזאת ואם היא אמיתית או שמא הנתונים שמפורסמים אינם מדויקים. בכל מדינות האיחוד האירופי יחד ניתנו רק כ-44 מיליון מנות חיסון לכשבעה אחוזים בלבד מאוכלוסיית היבשת. השבוע דווח כי גם חברת ג'ונסון אנד ג'ונסון לא תעמוד ביעדי האספקה לאיחוד האירופי, בהנחה שהחיסון יאושר לשימוש ביבשת, כנראה מפני שארצות הברית תמשיך ליהנות מעדיפות באספקת החיסונים. הסיבה העיקרית לכך שמבצע החיסונים האירופי מקרטע היא מחסור במנות, דבר שהוביל את האיחוד לפנות למקורות נוספים כמו החיסון הרוסי, שטרם אושר לשימוש ברוב העולם.

בהודו מבצע החיסונים צובר תאוצה והיא מדורגת שנייה אחרי ארצות הברית בקצב ההתחסנות היומי, שעומד על כ-1.3 מיליון מנות ביממה ו-25 מיליון מנות עד כה. מצפה להם עוד דרך ארוכה עד שיחסנו את כל האוכלוסייה העצומה, יותר ממיליארד נפש. ההודים הבינו שהם לא יכולים להרשות לעצמם לחכות לתורם באספקת החיסונים מתאגידי התרופות העולמיים, והחלו להשתמש בחיסון בפיתוח מקומי. החיסון נקרא Covaxin, הוא מבוסס על נגיף מומת, בדומה לחיסונים הסיניים, ואושר כמותם לפני שסיים את השלב השלישי של הניסויים הקליניים.

עוד ב-mako בריאות:
>> חיסון "פייזר" פחות יעיל לאנשים בקבוצה זו
>> זה מה שאוכל חריף עושה לגוף שלכם
>> הסימנים שיכולים לנבא מראש מוות מקורונה

הנגיף הבריטי: קטלני יותר אך לא עמיד לחיסון

בגזרת הווריאנטים התפרסם השבוע מחקר שמחזק את החשש כי הנגיף הבריטי, שכיום הוא הדומיננטי בישראל ובמדינות רבות נוספות, לא רק מידבק יותר אלא גם מעלה את שיעור התמותה. במחקר השוו בין עשרות אלפי חולים שנדבקו בנגיף הבריטי לעומת חולים בווריאנטים אחרים של נגיף הקורונה, וראו ששיעור התמותה בתוך 28 ימים היה גבוה יותר באופן משמעותי אצלם – שיעור המתים מבין נדבקי הווריאנט הבריטי עמד על 4.1 מתים לאלף חולים, לעומת 2.5 לאלף מבין החולים בווריאנטים האחרים, כלומר פער של 64 אחוז. זה רק מחקר אחד, וצריך להמשיך לאסוף מידע לפרקי זמן ארוכים יותר לפני שקופצים למסקנות, אבל הבשורות הטובות הן שבכל מקרה נראה שהחיסונים שאושרו בארץ ובעולם מגינים מפני הווריאנט.

נגיף הקורונה (צילום:  creativeneko, shutterstock)
הווריאנט הבריטי גורם ליותר תמותה אך לא עמיד מפני החיסון | צילום: creativeneko, shutterstock

ארגון הבריאות העולמי ממשיך לקרוא לביטול הפטנטים על חיסוני הקורונה, כדי לשחרר חסמי ייצור ולאפשר הפצה מהירה יותר של החיסונים לכל רחבי העולם. באופן לא מפתיע, חברות התרופות שפיתחו אותם מתנגדות בתוקף. להצעה הזאת יש תקדים. בתחילת שנות ה-2000 ביטלו כמה מדינות באפריקה את הפטנטים על טיפולים לנשאי HIV, הנגיף המחולל את מחלת האיידס, ובכך אפשרו להוריד משמעותית את מחירי התרופות, שלא היו נגישות לאוכלוסייה הענייה של היבשת. לא ברור מה הסיכוי לאשר מהלך הזה, במיוחד לאור העובדה שכמה מדינות מתנגדות לו לאחר שהשקיעו בפיתוח החיסונים הללו, או שהחיסונים מיוצרים בתחומן.

החיסון הישראלי נמצא עדיין בשלב השני של הניסויים הקליניים, וטרם פורסמו ממצאים רשמיים לגבי יעילותו, אך כבר מתחילים לחפש מקומות מתאימים לעריכת ניסויי השלב השלישי. גם אם יעבור בהצלחה את השלב השני, לא יהיה  טעם לערוך את השלב הבא בארץ בשל שיעור ההתחסנות הגבוה ושיעור התחלואה היורד. עם זאת לא חסרים אתרים חלופיים ברחבי בעולם שישמחו לארח את הניסוי. מדיווחים בתקשורת עולה כי מספר מדינות פנו לישראל בבקשה לבצע אצלן את הניסוי, ואף הציעו אפשרות לייצר בעצמן את החיסון כדי להפחית את עלויות הניסוי. לא ברור מה מידת המהימנות של הדיווחים הללו. נצטרך לחכות בסבלנות לפרסום ממצאי הניסויים, בתקווה שלא ייעשו באמצעות הודעות לעיתונות אלא בפרסום מדעי מהימן שאפשר לבחון בכלים ביקורתיים.

מגפת הקורונה היא אירוע שממשיך להתפתח ולהתעדכן. הדיווח הנוכחי נכון ליום ה' (11.03.2021) ועוד עשוי להשתנות. אנחנו משתדלים להביא לכם את הדיווחים העדכניים ביותר, אך חשוב להתעדכן מדי יום ביומו לאור השינויים הרבים.