מחלת הקורונה פוגעת באזורים מסוימים במוח ובתפקודים מוחיים שונים, ביניהם הפרעה בתפקוד הזיכרון, גם למי שחלה בקורונה ברמה קלה. גילוי מטריד זה עלה ממחקר שבוצע לאחרונה באוניברסיטת אוקספורד. הנתון הזה מצטרף למחקרים נוספים בהם נמצאה ירידה בתפקודי המוח כתוצאה ממחלת הקורונה, בין היתר בתחום הזיכרון. מדובר במחקר ראשון שהתמקד בחולים שחלו בקורונה ברמה קלה, כאשר המחקרים העולמיים האחרים התמקדו בהשפעת מחלת קורונה בינונית עד חריפה.
החוקרים סרקו נתונים של מאות אנשים בריאים שנבדקו במסגרת מבצע ארצי של תיעוד ביולוגי. הנבדקים במחקר עברו בין היתר גם סריקות מוח, כאשר מנתוני הבדיקות נמצא לאחר זמן שחלקם נדבקו בקורונה. החוקרים זיהו הבדלים משמעותיים בין נבדקים שחלו בקורונה לבין נבדקים אשר לא חלו: הן בעובי ובנפח החומר האפור, והן במבנה של החומר הלבן באזורי מוח שונים.
עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >
הנבדקים במחקר חולקו לשתי קבוצות בגילאים ואפיונים דומים, קבוצה אחת הייתה של נבדקים אשר חלו בקורונה והקבוצה השנייה הייתה קבוצת ביקורת של נבדקים שלא חלו. מסריקות מוח שבוצעו לנבדקים, נמצא בקבוצה שחלתה, שינויים ברקמת החומר האפור ובחומר הלבן במוח ביחס לסריקה שבוצעה לאותם אנשים לפני שחלו. לעומת זאת, בקבוצת הביקורת של נבדקים אשר לא חלו, לא נצפו שינויים מוחיים בין הסריקות הראשונות לסריקות החוזרות.
המחקר שנערך, הסתמך על בנק נתונים ביולוגיים ורפואיים של אלפי אנשים שעברו סריקות מוחיות לפני פרוץ מגפת הקורונה. החוקרים הדגישו שבעוד שמחקרי עבר בדקו תפקודים מוחיים בחולי קורונה רק לאחר המחלה, במחקר הנוכחי ניתן היה לערוך השוואה בין מצב המוח של הנבדקים לפני ואחרי פרוץ המחלה. החוקרים השוו בין סריקות מוחיות שנעשו לפני, לבין כאלו שנערכו אחרי ההידבקות ובחנו שינויים מוחיים ב- 394 אנשים שחלו בקורונה לאחר שמונה חודשים, לעומת 388 אנשים שלא חלו כלל ומהווים קבוצת ביקורת.
85% מהמחלימים בקורונה מדווחים על בעיות זיכרון
ירידה בתפקודים הקוגניטיביים ושליפה מהזיכרון
מחקר זה מצטרף למחקר השוואתי נוסף שנערך לאחרונה בבית חולים הר סיני בניו יורק. המחקר בוצע על ידי חוקרים מהמחלקה הפנימית והנוירולוגית, אשר בדקו מספר אספקטים הקשורים לתפקודים קוגניטיביים בקרב חולים שאושפזו בעקבות הקורונה, ומצא כי הם סובלים מירידה בתפקודים הקוגניטיביים, ירידה בזיכרון עבודה, פגיעה בגמישות מחשבתית ובשטף פונטי. במקביל נמצא כי החולים סובלים מתשישות, ישנוניות וחרדה.
המחקר בוצע בהשוואה לקבוצת ביקורת של חולים שנדבקו בקורונה אך לא אושפזו מתוך מטרה לבדוק את ההשפעה של חומרת התסמינים. פרופ' בלה גרוס, מהמחלקה לנוירולוגיה באוניברסיטת בר אילן, מתייחסת לכך ומציינת: "במחקרים הנ"ל, נמצאה שכיחות גבוהה יחסית של פגיעה קוגניטיבית מספר חודשים לאחר המחלה שכללו ליקויים בגמישות מחשבתית, מהירות עיבוד המידע, פגיעה בקידוד ושליפה מהזיכרון. ליקויים אלו הופיעו גם בקבוצת חולים שעברו מחלה קלה ולא אושפזו. יחד עם זאת, ראוי לציין כי לצד הגילויים המדעים האחרונים בנושא, המחקר בתחום ההשפעות ארוכות הטווח של הקורונה על תפקודים קוגניטיביים נמצא בראשיתו ועדיין רב הנסתר על הגלוי״.
כיצד ניתן להתמודד עם ירידה קוגניטיבית ולשפר את תפקוד הזיכרון?
איתי עניאל, מומחה לאימון המוח ושיפור הזיכרון, מציין שתרגול ואימון קוגניטיבי יכול לסייע לכולנו ובפרט למי שחש בירידה קוגניטיבית, לחזק ולשפר את תפקוד הזיכרון: "הביטוי המובהק ביותר ליכולת שלנו לשפר את הזיכרון, הוא דרך יצירת קשרים חדשים בין תאי עצב במוח (סינפסות) במקביל לחיזוק קשרים קיימים. הקשרים האלה הם למעשה מסלולי הזיכרון שלנו ויש לנו יכולת להשפיע עליהם כאשר אנחנו קולטים, שומרים ושולפים מידע חדש בתהליכי למידה, אימון ותרגול.
"בהקשר לכך, אחת התכונות החשובות ביותר של המוח האנושי היא הגמישות שלו, המאפשרת לנו לשנות, לשפר ולחזק אותו. לצד העובדה שהמוח עובד 24 שעות באופן רציף כולל תוך כדי שינה, אנחנו יכולים למצוא וליזום הרבה מאוד דרכים ואפשרויות לאמן אותו, כאשר הרעיון הוא לשלב את אימוני המוח והזיכרון השונים ולבצע אותם תוך כדי הפעילות היומית, שאנחנו גם כך משקיעים בה זמן. לדוגמא בניהול פגישות עבודה, מפגשים חברתיים או תהליכי למידה שאנחנו מצויים בהם".
איך משפרים את הזיכרון באופן אקטיבי?
עניאל ממליץ לתכנן וליצור "שגרת מוח" בריאה בחיי היום-יום וליישם מספר כלים מעשיים שיעזרו לנו לאמן את המוח ולשפר את הזיכרון:
- הקפידו על אורח חיים בריא שתומך בפעילות המוח והזיכרון: שינה, תזונה נכונה, פעילות גופנית והפחתת לחץ.
- התמקדו במידע שחשוב לכם לזכור ובמקביל נטרלו מסיחי דעת. מומלץ לתרגל את המיקוד המחשבתי דרך השאלה: "מה חשוב לי לזכור מכאן?" השאלה הזאת תעזור לנו לסמן בזמן אמת את המידע החשוב לנו כמטרה ובמקביל לכך לנטרל את מסיחי הדעת השונים שנמצאים בסביבה. לדוגמא: המיקום בו הנחתי את המפתח, נעילת הדלת או שם במפגש חברתי שאני רוצה לזכור. אחת הדרכים להבטיח שאנחנו ממוקדים מחשבתית במידע היא לחזור עליו בקול.
- "איך אני הולך לזכור את זה בצורה מעניינת?" לאחר שסימנו את המידע החשוב כמטרה, מומלץ מאוד לקשר אותו בצורה חווייתית ומעניינת למידע שכבר קיים לנו בזיכרון דרך אסוציאציות. ככלל, למוח שלנו יש נטייה לזכור טוב יותר בטווח הארוך חוויות מעניינות שעברנו. אחת האסטרטגיות שיכולה לעזור לנו לקלוט מידע לזיכרון בצורה מעניינת נקראת אסטרטגיית גוף האדם, בה אנחנו יכולים לקשר מידע חדש לאיברי הגוף שלנו דרך אסוציאציות באופן שיהיה לנו קל לשלוף את המידע מהזיכרון.
לדוגמא, את רשימת קניות הבאה נוכל לזכור כך:
אגוזי מלך (כתר על ראש המלך)
שקדים (עיני שקד)
בצל (דמעות בעיניים מהבצל)
זעתר (אף-חוש הריח)
חלב (שיניים – שיני חלב)
דבש (לשון-חוש הטעם)
כך, דרך קישור רשימת הקניות בצורה יצירתית ומוחשית לאיברי גוף האדם נוכל לזכור בקלות מספר רב של פריטים ובמקביל גם לאמן את הזיכרון. - כתבו את המשימות החשובות שלכם בתחילת כל יום על דף. הכתיבה מפעילה במקביל מספר אזורים במוח ומסייעת לנו לקודד את המידע טוב יותר בזיכרון.
- אל תפסיקו ללמוד – הלמידה בכלל ובפרט של נושאים חדשים שמעניינים אותנו, היא אחת הדרכים הטובות ביותר לאמן את הזיכרון לקלוט, לשמור ולשלוף מידע, כאשר תוך כדי תהליכי הלמידה אנחנו יוצרים קשרים חדשים במוח ומחזקים קשרים קיימים.
צילום: GettyImages - William Vanderson - Fox Photos - שלבו אל תוך הפעילות היומית שלכם משחקי ותרגילי חשיבה וזיכרון לדוגמא: פתרון תשבצים, סודוקו, שחמט, משחקי זיכרון, ברידג', קובייה הונגרית וכו'.
- שאלו את עצמכם שאלות המעודדות חשיבה יצירתית אסוציאטיבית תוך כדי שאתם קולטים מידע חדש. שאלות לדוגמא: "מה זה מזכיר לי? למה זה מתקשר? לאן אני יכול לקחת את זה מחשבתית?"
- הציבו מטרות ברורות לזיכרון - לשיפור ולשימור. ככלל, למוח שלנו יהיה קל יותר לשתף פעולה כאשר נגדיר לו מטרות ברורות. לדוגמא: לזכור בעלפה רשימת קניות או את פלאי תבל, את שמונת כוכבי הלכת במערכת השמש או כל מידע אחר שמעניין אתכם כאימון ותרגול לזיכרון. מטרות נוספות יכולות להיות גם בתחום השמות של המשתתפים במפגש חברתי או של מספר כרטיס אשראי שנרצה לזכור בעלפה. לכל אחת מהמטרות שנציב יש אסטרטגיות וטכניקות זיכרון שניתן ללמוד ולתרגל. בנוסף, חשוב מאוד שלצד התרגול היומי נמדוד תוצאות כדי להעריך את תפקוד הזיכרון ולהמשיך להציב לו מטרות מאתגרות להמשך.