נראה שאפשר להגיד כבר שעברנו את שיא התחלואה בגל החמישי של מגפת הקורונה ואנחנו בדרך חזרה למטה. זה שלב חשוב, אבל חייבים לזכור שהתחלואה עדיין גבוהה מאוד וכך גם סכנת ההדבקה. המצב מזכיר רכבת שנוסעת מאוד מהר אבל מתחילה להאט. מבסופו של דבר היא תיסע לאט, אבל עדיין לא בטוח לפתוח את הדלת ולרדת ממנה. הרבה אנשים עוד יידבקו, ומיעוט קטן מביניהם יחלה קשה וגרוע מכך. נכון, הסכנה שנשקפת לכל חולה בודד מווריאנט אומיקרון נמוכה בהשוואה לווריאנטים קודמים, אבל מספר הנדבקים גבוהה מאוד. על פי הערכות נדבקו כבר למעלה משני מיליון ישראלים, ועד סוף הגל יהיו עוד הרבה יותר.
מאז תחילת ינואר מתו בישראל מקורונה יותר מאלף בני אדם, וכאמור יש לנו עוד דרך ארוכה לרדת. לא מופרך להניח שנראה מספר מתים דומה לזה של החורף שעבר, שהחל לפני שהיו חיסונים.
הדרך לחסינות עדר?
התקווה הגדולה היא שאומיקרון יהיה הווריאנט שיסמן את סוף המגפה. אבל כמו תמיד התמונה מורכבת יותר ממשאלות הלב שלנו. עד סוף הגל הנוכחי הווריאנט ידביק חלק נרחב מהאוכלוסייה, כך שרובנו נהיה מחלימים, מחוסנים או גם וגם. מבחינה ביולוגית אלו חדשות טובות, משום שזה צעד גדול בדרך לחסינות העדר המיוחלת, אבל הצרה היא שאין כל ודאות כי החסינות הזאת אכן תושג.
השאלה היא אם הווריאנטים הבאים שנפגוש יהיו גם הם מאותה משפחה של אומיקרון. אם נקבל וריאנט שונה מאוד, ייתכן ששוב נחזה בהדבקות חוזרות של מחוסנים ומחלימים. שאלה אחרת היא אם החלמה מאומיקרון מקנה הגנה טובה מהדבקה באומיקרון עצמו בעתיד. התשובות לשתי השאלות הללו לא ידועות עדיין ונגלה אותן, כמו תמיד, בדרך הקשה.
עם זאת, כמה מחקרים מעניינים נותנים רמז לתשובה. במחקר שהתפרסם לפני שבוע חוקרים מאוסטריה לקחו דגימות ממחלימים באומיקרון, חלקם מחוסנים וחלקם לא מחוסנים. נמצא שהנוגדנים של מחוסנים מצליחים לנטרל היטב וריאנטים שונים של הנגיף בתנאי מעבדה. לעומת זאת, נוגדנים של מחלימים לא מחוסנים הצליחו לנטרל בעיקר את וריאנט אומיקרון, שבו הם חלו.
לאומיקרון המקורי יש בן דוד נוסף בשם BA2, ונראה שהוא אפילו יותר מידבק ממנו. לתת-וריאנט הזה יש אוסף קצת אחר של שינויים (מוטציות) בחלבון שבאמצעותו חודר הנגיף לתאים, וההבדל הזה מעורר חשש שהוא ידביק גם מחלימי אומיקרון. התפוצה שלו עולה בהדרגה בכמה מדינות, בהן ארצות הברית, דנמרק ובריטניה, כך שאם אכן יש הדבקה חוזרת של מחלימי אומיקרון אנחנו נגלה את זה במהרה. מחקר של בית חולים בבוסטון שהתפרסם השבוע רומז שהחלמה מאומיקרון מובילה לייצור נוגדנים שמסוגלים לנטרל גם את BA2. אלה חדשות טובות, אבל גם פה התשובה המכרעת תגיע מהשטח.
1. Omicron's subvariant, BA.2, is starting to make an appearance on @CDCgov's Nowcast of viral diversity. pic.twitter.com/C4jBR3e2ZM
הכתבה פורסמה במקור באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי
חזית החיסונים
חיסון מותאם לאומיקרון צפוי להיות מוכן כבר בחודש הבא. אף שאין עדיין נתונים רשמיים לגביו, השבוע פורסמו נתונים ראשונים ממחקר טרום קליני, שנעשה על קופים, בחיסון שמפתחת חברת מודרנה. המחקר בדק בתנאי מעבדה את יכולת הנטרול של הנגיף באמצעות נוגדנים שהופקו מקופים שחוסנו בחיסון הרגיל לפני כמה חודשים ולאחרונה קיבלו מנת דחף של החיסון המותאם.
הממצאים הראו שלא היה יתרון משמעותי לתגובה החיסונית של מקבלי החיסון המותאם ביחס למנת דחף רגילה. יכול להיות שהמשמעות היא שמערכת החיסון שלהם כבר הותאמה לנגיף הקורונה המקורי, שהיא למדה להכיר אחרי החיסון הרגיל, והמידע החדש שמספקת מנת הדחף אינו שונה מספיק כדי להקנות הגנה חזקה יותר. אם זה נכון, ייתכן שמנת דחף של חיסון מותאם לא בהכרח תעזור יותר ממנה נוספת של החיסון הרגיל.
מצב כזה יהיה מצער, אבל לא נורא. הרי אנחנו רואים שההגנה שהחיסון המקורי מקנה מצליחה לצמצם משמעותית את הסכנה לחלות במחלה קשה, והסכנה הזאת בכל מקרה נמוכה יותר אצל נדבקים באומיקרון. כמו כן, אלה רק ממצאים של מבחני מעבדה שנעשו על קופים. כדי לקבל תמונת מצב מציאותית מוטב לחכות לממצאי הניסויים הקליניים בבני אדם.
המאמר לו חיכינו (ע״י הצוות המוכשר של פאוצ׳י ב @NIAIDNews).
האם כדאי לחכות לבוסטר מותאם אומיקרון?
בקצרה: לא!
בארוך: קבלו שרשור https://t.co/emZVskltKh pic.twitter.com/mka0jedcZV
חברת פייזר הגישה את החיסון המיועד לפעוטות לאישור מינהל המזון והתרופות של ארצות הברית (FDA), והדיון בו נקבע ליום שלישי הקרוב, 15 בפברואר. הדיון צפוי להיות מסקרן במיוחד בהתחשב בדיווחים מפייזר על כך שהחיסון לא הצליח לעורר תגובה חיסונית חזקה מספיק אצל פעוטות מתחת לגיל שנתיים, ועל כן האריכו את הניסוי והוסיפו מנה שלישית.
ב-FDA ידונו בממצאים המקוריים בלבד, בלי נתוני המנה השלישית. לפיכך ייתכן מאוד שהחיסון יאושר רק מגיל שנתיים ומעלה. אפשרות נוספת היא שיאשרו את החיסון גם מגיל חצי שנה ומעלה, מתוך מחשבה שגם הגנה מעטה עדיפה על פני חשיפת פעוטות לנגיף ללא כל הגנה. התרחיש הזה אינו סביר במיוחד, אבל הרי כבר ראינו שמול המגפה העולמית גם גופים שנחשבים שמרנים עשויים לפעמים להתגמש. יהיה מעניין.
בשבת הנוכחית יחול יום הולדתו של צ'רלס דרווין, אבי תורת האבולוציה, ונראה שהנגיף נמצא כיום במין פרשת דרכים אבולוציונית. אומיקרון הוא וריאנט מידבק במיוחד, שאפילו מצליח להתגבר חלקית על ההגנה שמקנים לנו החיסונים או הדבקות קודמות בנגיף. יכול להיות שווריאנט חדש ושונה מקודמיו יצוץ וידרדר אותנו לגל תחלואה נוסף. ייתכן גם שאחד הווריאנטים הוותיקים יעשה קאמבק, במיוחד על אנשים שלא התחסנו כלל או שההגנה החיסונית שלהם כבר פגה; יכול להיות שגם הפעם ההגנה החיסונית תהיה מוגבלת בזמן, כך שבעוד כמה חודשים נחווה עוד גל; וייתכן, אולי, שהשיעור הגבוה של מחלימים ומחוסנים באוכלוסייה יספיק כדי להביא סוף סוף את הקורונה למעמד של מחלה לא נעימה אבל לא מאוד מזיקה.
היתרון האדיר שיש לנו על הנגיף הוא מערכת החיסון האנושית. כל חשיפה לנגיף או לחיסון משפרת את היכולת של גופנו לזהות אותו ולחסל אותו במהירות וביעילות. כך שגם אם נתמודד עם עוד וריאנטים בעתיד, יצטרך לקרות משהו דרסטי באמת כדי שנשוב למצב שהיינו בו לפני קצת יותר משנה.