חברת טכנולוגיית ניטור השפכים KANDO, בשיתוף פעולה עם חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון והטכניון, הכריזו היום על תוצאות ראשוניות של פרויקט פיילוט לאיתור התפרצויות של וירוס הקורונה. הפיילוט נערך באשקלון, שם הצליחה החברה לאתר ראיות לווירוס במערכת הביוב של העיר. ממצאי המחקר, שנערך בכל העיר, הצביעו על יכולת לאיתור מוקדם של מוקדי התפרצות, עד לרמת השכונה ואף הרחוב.

העיר אשקלון נבחרה כאתר הניסוי, כיוון שמספר המקרים המאומתים בה נמוך יחסית, למעט "מלונות הקורונה" בעיר. אולם, במהלך הפיילוט נמצאו ממצאים שונים לחלוטין: כמות גבוהה של שאריות וירוס במי הביוב, ששימשו כאמצעי לגילוי מוקדם של התפרצות בשכונה בעיר.

>> לייק בפייסבוק כבר עשיתם? 

איתור שאריות וירוס במי השפכים מהווה אמצעי גילוי מהיר ומוקדם יותר מאשר בדיקות לבודדים - במיוחד כאשר מביאים בחשבון את משך הזמן שבין ההדבקה בקורונה ועד להופעת התסמינים. כבר באפריל החלו להצטבר עדויות על השיטה, כמו המחקר שנעשה על ידי חוקרים מהמכון לחקר המים KWR בניווחיין, הולנד, שבו סיכמו החוקרים כי מעקב אחר מי ביוב עשוי להיות שיטה יעילה לאיתור מוקדם של הנגיף בקהילות שונות.

החוקרים פיתחו שיטה וטכנולוגיית בינתחומית לניטור רשת הביוב, שהתחילה בבדיקות במפעל טיפול השפכים והתקדמה "במעלה הזרם" לכיוון העיר עצמה. הטכנולוגיה עושה שימוש במערך חיישנים, שהוצבו בשוחות ביוב רבות בעיר, לצד שימוש באלגוריתמים מתקדמים ובינה מלאכותית. החוקרים הצליחו להסיק מה שיעור האוכלוסייה שנדבקה בקורונה על ידי שימוש במידע הזמין, כולל הבאה בחשבון של גורמים כמו רכיבים במי הביוב העשויים להשמיד את הווירוס וקצב הזרימה שמדלל את ריכוזו במים.

פיילוט ביוב
פיילוט ביוב | צילום: באדיבות חברת Kando

בין החוקרים מומחים מאוניברסיטת בן גוריון ומהטכניון המגיעים משלל תחומים, כגון וירולוגיה, הנדסת מים, רפואה, אפידמיולוגיה, ביוסטטיסטיקה ומומחים לבריאות הציבור. החוקרים הצליחו לכמת את המידע שנאסף ולתאר במדויק את הממצאים האפידמיולוגיים והסביבתיים. הממצאים סייעו במיקוד אזור ההתפרצות לכדי שכונה מסוימת ואף רחובות בודדים. ממצאי הפיילוט יספקו לרשויות יכולת איתור מוקדם של התפרצויות קורונה ועשויים לסייע בצמצום אזורי סגר. זיהוי מוקדם של מוקדי התפרצות יאפשרו טיפול מדויק בהרבה וימנעו סגרים נרחבים.

עוד ב-mako בריאות:

>> יותר מ-50 מקרי שבץ מתרחשים בישראל מדי יום
>
גם א-סימפטומטיים נפגעים מנגיף הקורונה
>
החומרים המסוכנים שנמצאים בחלב בישראל

 "כמו בדיקת דם לעיר שלמה"

 "זיהוי שאריות קורונה במי ביוב מאתגר ביותר, בשל החומרים הרבים הקיימים במים, כגון פסולת תעשייתית, העשויים לדלל ואף להרוס את שאריות הווירוס", אמר פרופסור נדב דוידוביץ', מנהל בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. "המתודולוגיה הייחודית שלנו אפשרה לנו לגלות ולאתר את הווירוס ולחשב את הריכוז שלו תוך התחשבות בחומרים הללו. באמצעות אינטגרציה עם ממצאים אפידמיולוגיים, הצלחנו לאתר במדויק את מוקדי ההתפרצות. הממצאים שלנו יאפשרו לרשויות לנקוט פעולות לצמצום התפרצויות בעתיד. הגישה המדעית-בינתחומית שנקטנו תמשיך לסייע במיגור הקורונה ומחלות אחרות".

"ניטור מי הביוב הוא כמו בדיקת דם לעיר שלמה", אמר ארי גולדפרב מנכ"ל KANDO. "הממצאים הראשוניים והמבטיחים מהפיילוט שלנו מראים שהמערכות המתקדמות שלנו לניטור שפכים יכולות לסייע באיתור מוקדם של התפרצויות ואף לגלות את חומרתן. ביחד עם שותפינו המכובדים מאוניברסיטת בן גוריון והטכניון, הדגמנו שביכולתנו לספק לרשויות תובנות שעל-פיהן ניתן לפעול ולהתריע על מוקדי התפרצות - אפילו לפני שתושביהם מפתחים תסמינים. התקווה שלנו היא שנצליח לסייע לערים ברחבי העולם למנוע סגרים נרחבים ולסייע בטיפול של התפרצויות בעתיד".