שנת הלימודים נפתחה השבוע במדינות רבות בעולם בהגבלות אלה ואחרות ובצל התחלואה הגוברת בקורונה – והחששות גבוהים. ילדים אומנם נפגעים יחסית מעט מתסמיני המחלה, אך הם בהחלט יכולים להידבק ולהדביק אחרים. 

המרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארצות הברית (CDC) פרסם השבוע תיאור מקרה של מורה לא מחוסנת בבית ספר יסודי בקליפורניה, שנדבקה בקורונה, באה לבית הספר למרות שסבלה מתסמינים, לימדה במשך יומיים בלי להקפיד על עטיית מסכה והדביקה חצי מהתלמידים בכיתתה. במחקר ניתחו את שרשרת ההדבקה ואת מקום הישיבה של התלמידים בכיתה, ונראה שככל שהתלמידים ישבו קרוב יותר למורה הם נטו יותר להידבק. עקב גילם הצעיר אף אחד מהם לא היה מחוסן.

עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >

השבוע התפרסם גם מחקר בריטי שמעריך את היקף תופעת ה-Long COVID – מצב שבו תסמיני הקורונה נמשכים שבועות ארוכים אחרי ששרידי הנגיף נעלמים מהגוף. במחקר השתתפו 7,000 צעירים וילדים שחלו באביב שעבר והוא התבסס על דיווח עצמי על תופעות שהם חוו אחרי ההחלמה. למעלה משביעית מהם המשיכו לחוות שלושה תסמינים לפחות שלושה חודשים אחרי ההחלמה. התסמינים כללו בין השאר קשיי נשימה, סחרחורות, תחושת ערפול ועוד. 

חשוב להדגיש שהמחקר הזה סובל מכמה וכמה הטיות, כגון העובדה שאנשים שחווים תסמינים נוטים יותר מאחרים לשתף פעולה ולדווח על מצבם הבריאותי. כמו כן, גם בקבוצת הביקורת, שכללה אנשים שלא אובחנו כחולי קורונה, היו משתתפים רבים שדיווחו אף הם על תסמינים. ובכל זאת, הנתונים מעידים על שיעור לא מבוטל של צעירים שממשיכים לסבול מתסמיני המחלה גם כמה וכמה חודשים אחרי ההחלמה, וזה דבר שיש לתת עליו את הדעת. הפתרון בסופו של דבר יהיה חיסון אוכלוסיות צעירות יותר, ועל פי הערכות זה יתאפשר בעוד פחות מחודשיים, כשהחברות פייזר ומודרנה יגישו את ממצאי הניסוי הקליני בחיסוני ילדים לאישור מינהל המזון והתרופות של ארצות הברית (FDA).

עוד ב-mako בריאות:
<<וריאנט חדש לקורונה: מה אנחנו יודעים על ה-C.1.2
>>פריצת דרך ישראלית במלחמה נגד זן הדלתא
>> מדענים: צפויה ירידה דרמטית במספר הנשים בעולם

בין אירופה לישראל

בעולם, מבצע החיסונים ממשיך להתקדם בקצב יפה. האיחוד האירופי, שקצב הפצת החיסונים בו היה איטי בתחילת הדרך, הצליחו לצמצם את הפער ודיווח השבוע כי המדינות החברות בו עמדו ביעד שהציבו לעצמן, לחסן 70 אחוז מהאוכלוסייה הבוגרת. אלו חדשות משמחות, אבל לפני שאתם מזמינים כרטיסים ליעד אקראי באירופה שימו לב להתפלגות החיסונים. מדינות כמו גרמניה וצרפת הגיעו לשיעורי התחסנות מרשימים מאוד, אך יש גם מדינות שהסטטוס החיסוני שלהן גרוע מאוד – למשל באוקראינה רק תשעה אחוזים מהאוכלוסייה חוסנו באופן מלא.

העיכוב שהיה בהפצת החיסונים במדינות האיחוד מאפשר לנו ללמוד על דעיכת החיסון לאורך זמן. בישראל, שהייתה המדינה הראשונה שחיסנה את רוב תושביה הבוגרים בשתי מנות, ראינו בחודשים האחרונים ירידה בכמות הנוגדנים ועלייה משמעותית באירועי הדבקה של מחוסנים ותיקים. היו  לזה שני הסברים אפשריים – או שווריאנט דלתא של נגיף הקורונה, שהתפשט בינתיים כמעט בכל העולם, השתנה מספיק כדי לחמוק מהתגובה החיסונית של מקבלי החיסון, שהותאם לנגיף המקורי, או שהזיכרון החיסוני של המתחסנים דועך בהדרגה. ההגנה שנותן החיסון ממחלה קשה וממוות נותרה גבוהה מאוד.

נתוני תחלואה המגיעים ממדינות שהתחילו לחסן את אוכלוסייתן מאוחר יחסית רומזים שהאפשרות השנייה היא כנראה הנכונה. במחקר שפרסם משרד הבריאות ההולנדי לא נמצא כל סימן לדעיכה ביעילות החיסון מול וריאנט דלתא בחודש הראשון שאחרי החיסון. מדנמרק עולים נתונים דומים – בדומה להולנד גם שם התחילו לחסן מאוחר יחסית ואינם חווים עדיין דעיכה ביעילות החיסון. השבוע אף הודיעו שם שיסירו את כל ההגבלות על הציבור ב-10 בספטמבר.

בדיקת קורונה מהירה (צילום: אוליביה פיטוסי , פלאש/90 )
הבדיקות המהירות כחלק ממאמץ הבלימה הכולל | צילום: אוליביה פיטוסי , פלאש/90

לעומת זאת, מחקר שנערך בקטאר מראה שהם חווים דעיכה של החיסון אצל מחוסנים ותיקים. ישראל, שהייתה החלוצה העולמית בהתחסנות, חוותה ראשונה את דעיכת היעילות של החיסון ואימצה ראשונה את ההמלצה על מתן מנת דחף של החיסון (המנה השלישית). כעת היא הראשונה שבה רואים את השפעת המנה השלישית על התחלואה. בימים האחרונים רואים ירידה בכמות החולים הקשים, והאפקט ניכר במיוחד אצל מקבלי מנת הדחף. כמו כן התפרסם השבוע מחקר של חוקרים ממכון ויצמן למדע, הטכניון, האוניברסיטה העברית, מכון גרטנר ומשרד הבריאות, שמראה שאצל מחוסנים בפעם השלישית ההגנה החיסונית עולה משמעותית והסיכון להידבק פוחת פי 11. 

מחקר ישראלי נוסף שהתפרסם השבוע בחן 11 אלף מנדבקי הגל הנוכחי – מחוסנים ולא מחוסנים, והראה כי העומס הנגיפי אצל אלה שקיבלו את המנה השנייה חודשיים לפני שנדבקו היה נמוך יותר באופן משמעותי לעומת אלה שלא התחסנו. אבל זמן רב יותר זמן אחרי המנה השנייה, העומס הנגיפי אצל מחוסנים שנדבקו עלה, עד שכעבור חצי שנה הוא כבר היה דומה לזה של לא מחוסנים. הבשורות המעודדות הן שאצל מקבלי מנת הדחף ההגנה הזאת השתקמה. חשוב לזכור שהמחקר בדק אנשים שנדבקו למרות החיסון, והראה פעם נוספת שגם כשנדבקים בנגיף עדיף להיות מחוסנים. אי אפשר לדעת, כמובן, אם משך ההגנה מהדבקה יהיה קצר בדומה למנה השנייה או ארוך יותר. את זה נגלה רק בסוף החורף.

המסקנה  שעולה מהמחקרים הללו היא שהחיסון הנוכחי יספיק כנראה כדי לאפשר לנו לצלוח את גל התחלואה הנוכחי בווריאנט דלתא. השאלה הגדולה היא אם הוא יספיק לווריאנט הבא – ולזה שאחריו. בעולם ממשיכים לצוץ וריאנטים נוספים, בעיקר במדינות עם תחלואה גבוהה. ובתוך כך משרד הבריאות הודיע כי מחוסני מנה שלישית יהיו זכאים לפטור מבידוד בחזרה מחו"ל – כאילו לא למדנו כלום.