רגע לפני שראשת ממשלת ניו זילנד, ג'סינדה ארדרן, ניגשת לקמפיין הבחירות שלה, היא יכולה להכריז במידה רבה של ודאות: ניו זילנד ניצחה את הקורונה.
בספטמבר, ייגשו הניו זילנדים לקלפיות כדי לבחור את נציגיהם, כשבמדינה אין כיום כל מגבלות על האוכלוסייה, ולא סגר כזה או אחר. מלבד הגבולות הסגורים, שנועדו למנוע כניסה בשוגג של חולים למדינה והתפשטות מחודשת של הקורונה, החיים מתנהלים במסלול הרגיל.
את קמפיין הבחירות שלה, פתחה בשבת ארדרן, המנהיגה בת ה־40, בהבטחה להתמקד בהגדלת היצע המשרות ושיקום המשק מנזקי משבר הקורונה. אך בזמן שמדינות אחרות ברחבי העולם דנות באפשרויות של סגרים חוזרים והתמודדות עם גלי תחלואה, ב־10 ביוני הרימה ניו זילנד את הסגר, ואפשרה לתושבים לשוב לשגרה, בזמן שהמדינה ממשיכה לתפעל מערך אפידימיולוגי רציני, לבצע בדיקות בקהילה ולהעניק תמיכה כלכלית לעסקים ולתושבים שנפגעו מהסגר ההדוק על המדינה.
מאז פרוץ משבר הקורונה בעולם, אותרו בניו זילנד רק 1,569 חולים, מתוכם מצאו את מותם 22 בני אדם (התמותה הנמוכה ביותר לנפש ב־ OECD). למעשה, מאז אמצע חודש מאי, מספר החולים המאומתים היומי לא עולה על שלושה בני אדם. איך ניצחה ניו זילנד את הקורונה, והצליחה לשמר את ההישג? למרות הבידוד הגיאוגרפי של ניו זילנד, מסבירים מאוניברסיטת וולינגטון, היה ברור שמספר התיירים הגדול והסטודנטים המגיעים למדינה בכל קיץ - בעיקר מסין ומאירופה, עלולים לגרום להתפשטות רחבה של הקורונה בקהילה, להעמיס באופן לא פרופורציונלי על מערכת הבריאות ולפגוע בחולייה החלשה במדינה, התושבים הילידים.
נערכו לקורונה בטרם הגעתה
בפברואר, החלה המדינה ליישם את תוכניתה להתמודדות עם התפשטות מגיפה, שכללה את הכנת בתי החולים לזרם חולים, ובקרת גבולות כדי לעכב את הגעת המגפה. ואכן, ב־26 בפברואר אותר המקרה הראשון במדינה. באמצע מרץ, התגלה כי קיימת הדבקה קהילתית, ובהתבסס על הערכות מדענים, הוחלט לנקוט בצעדים לחיסול מוחלט של המגפה בקהילה. הממשלה החילה תוכנית מסודרת בת ארבע שלבים, פשוטה להבנה, באמצעותה כל אזרח יכול לדעת מהן המגבלות בשלב בו נמצאת המדינה, מהם הפרמטרים למעבר לשלב הבא, ומהו ההיגיון מאחורי הצעדים אותם מבצעת המדינה.
חודש בדיוק לאחר מכן, ב־26 במרץ, הטילה המדינה סגר מחמיר (דרגה 4), ולאחר 5 שבועות, לאחר שמספר המקרים החדשים שהצטמצמו במהירות, עברה ניו זילנד לרמת התראה 3 למשך שבועיים נוספים. תוצאה הייתה בסך הכל 7 שבועות בהם נדרש הציבור להישאר בבית תחת צו לאומי.
בתחילת מאי, זוהה המקרה האחרון הידוע של קורונה בקהילה, והנשא נשלח לבידוד. בכך, הסתיימה ההתפשטות בקהילה. ב־8 ביוני עברה המדינה לרמת התראה 1, ובכך הכריזה למעשה על חיסול המגפה בניו זילנד, 103 ימים לאחר המקרה הראשון. מאז, המקרים היחידים שזוהו במדינה אותרו בקרב מטיילים בינלאומיים, כולם מוחזקים בהסגר או בבידוד המנוהל על ידי הממשלה במשך 14 יום לאחר הגעתם, כך שהם לא פוגעים בהתקדמות אותה השיגה המדינה.
"צוות של 5 מיליון איש"
לאחר שניו זילנד ניצחה את המגפה, מומחים מאוניברסיטת וולינגטון מסכמים את הסיבות לניצחון: "ישנם מספר שיעורים שניתן ללמוד מהתגובה למגפה של ניו זילנד. הערכת סיכונים מהירה ומבוססת מדע הקשורה בפעולה ממשלתית מוקדמת ומכרעת הייתה קריטית. יישום התערבויות ברמות שונות (בקרת גבולות, ניטור ההדבקה הקהילתית וקטיעת שרשראות ההדבקה) הפגינו יעילות. בנוסף, ראש הממשלה ארדרן סיפקה מנהיגות אמפתית והעבירה באופן יעיל מסרים מרכזיים לציבור כולל מסגור המאבק בפנדמיה כעבודה של "צוות של 5 מיליון" מאוחד - מה שהביא לביטחון ציבורי גבוה ודבקות במטרה גם תחת האמצעים הקשים שננקטו".
אך לניו זילנד, לדבריהם, יש גם מה ללמוד. יש צורך בסוכנויות בריאות ציבורית חזקות יותר, שיוכלו להעריך ולנהל טוב יותר איומים פוטנציאליים, תוך עבודה במשותף עם ארגוני בריאות בינלאומיים, ובמיוחד עם ארגון הבריאות העולמי. בנוסף, הם קוראים לממשלה למסד תוכנית להתמודדות חוזרת עם המגפה, ובה צעדים כמו שימוש נרחב במסכות במידת הצורך.