כמעט שנתיים חלפו מאז שנגיף מסתורי איים להשתלט על העולם, ועמד במילתו. מאז שהופיעו בחדשות התמונות המלחיצות מסין והדיווחים שהתפשטו מהר יותר מהנגיף עצמו, כבר התרגלנו לעובדה שהחיים שלנו כבר כנראה לא יהיו אותו הדבר. סגרים, ימי בידוד ומסכות – כל אלה נכנסו ללקסיקון שלנו, גם אם ממש השתדלנו להדחיק את נחיצותם.
אף שגם ברגעים אלה ממש, לא נראה שהקורונה העקשנית עומדת להיעלם בקרוב, בזמן שחלף מאז דצמבר 2019 – עת הדיווחים על המקרים הראשונים בניו יורק ובאיטליה, השתנו כמה דברים שבזכותם עולם הרפואה והמדע חכם יותר, וכנראה גם קצת מוכן יותר. היום מומחים מבינים יותר לגבי מנגנון הפעילות של הקורונה והתפשטותה, תרופות חדשות מתחילות למלא את המדפים, צוותי הרפואה יודעים טוב יותר כיצד לטפל בחולים מונשמים וכמובן – הנשק הסודי של העולם - החיסונים, שבלעדיהם סביר להניח שהיינו היום במצב הרבה יותר בעייתי.
עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >
ד"ר קרן לנדסמן, רופאה מומחית לבריאות הציבור וחברת עמותת "מדעת", עקבה מקרוב אחר השינויים שהתרחשו בעולם הרפואה והמדע בעקבות הקורונה בשנתיים האחרונות. ביקשנו ממנה לפרט מה אנחנו יודעים היום שלא ידענו בתחילת הדרך, ומסתבר שיש לא מעט דברים כאלה:
למדנו איך לטפל במונשמים
"כשהקורונה הרימה את ראשה, ואנשים שהזדקקו להנשמה החלו למלא את מחלקות האשפוז בבתי החולים, לא ממש היה ברור מהי הדרך הנכונה ביותר להנשים את אלו שהיו זקוקים לכך. אולם אט אט, הצטבר ידע כתוצאה מהניסיון בשטח, והבינו שצורת ההנשמה שבה השתמשו עד לאותה נקודה הייתה בעייתית ואף גרמה לתלות של החולים במכונת ההנשמה. היום יודעים למשל שתנוחת ההנשמה הנכונה היא על הבטן ולא על הגב, ושצריך להשתמש בשיטת הנשמה שונה".
פסי ייצור של מכונות הנשמה ומסכות נפתחו בישראל
הבנו שמסכה באמת יעילה בצמצום העברת הנגיף
אם בפרוץ המגפה לא היה ברור לחלוטין מהי יעילות המסכה במניעת התפשטות המגפה, הרי שכיום התשובה לכך ברורה. "הטענה המרכזית של אלה שהתנגדו לשימוש הנרחב במסכות הייתה שרוב האנשים פשוט לא יודעים להשתמש בה נכון, ולכן אין טעם בעטייתה. אולם, עם הזמן הבנו שגם אם לא כולם משתמשים בה כמו שצריך, עדיין מדובר בכלי חשוב המאפשר לצמצם את התחלואה, גם אם לא באופן מושלם. מדובר בשינוי תפיסתי משמעותי שמלווה אותנו עד היום", אומרת ד"ר לנדסמן.
חובשים מסכת בד? אתם לא מספיק מוגנים
גיבשנו דרכים חדשות להעברת מידע בין הצוותים הרפואיים
ד"ר לנדסמן מספרת על דרך מקורית במיוחד שהפכה לפלטפורמה כמעט רשמית, באמצעותה מומחים מכל העולם חולקים מידע רפואי עד היום. למקרה שתהיתם, לא מדובר בזום הפופולרי וגם לא בפלטפורמה אינטרנטית חדשה, אלא בטוויטר המוכר שעבר לקדמת הבמה בחסות הקורונה.
"זו למעשה הפעם הראשונה שבה צוותים רפואיים מרחבי העולם למדו לתקשר בקבוצות בטוויטר", אומר ד"ר לנדסמן. "אין ספק שהמהירות ויכולת השיתוף המיידית שרתה נאמנה את העידן הנוכחי, שבו לזמן ישנה חשיבות קריטית במניעת התפשטות המגפה ובהגשת טיפול יעיל ומהיר".
ד"ר לנדסמן מציינת שמעבר לכך שהטוויטר שימש כפלטפורמה להעברת מידע רפואי, מומחים רבים השתמשו בו גם כמקום לפריקת המטענים הרגשיים שהתעוררו בהם במהלך הטיפול בחולים. "זה לא טריוויאלי שרופאים ורופאות זוכים לתמיכה נפשית רחבה שכזאת. בתקופה שבה צוותים עמלים במשך שעות רבות בתוך חליפות חלל ממוגנות ובכל מזג אוויר, אין ספק שהטוויטר שימש כמקום הנחמה, אולי האולטימטיבי, שבו הצוותים יכלו לחלוק את תחושותיהם, את התסכול שלהם וגם לזכות לאוזן קשבת ולהבנה אמיתית מקולגות שחווים דברים דומים".
למדנו שריחוק זה לא דבר רע
"בעיני יש פה שינוי מחשבתי מבורך", אומרת ד"ר לנדסמן. "ההבנה שמספר גדול של אנשים שמתכנס באותו חלל עלולה לגרום להעברת נגיפים התחדדה בתקופה האחרונה. אנשים מבינים טוב יותר מהי משמעות הריחוק, וגם למה חשוב להישאר בבית כשחולים. הידע הזה הוא כוח שמאפשר לנו להיות חברה זהירה, מתחשבת ובריאה יותר. היום רוב האנשים מבינים מהו הערך של המדע האפידמיולוגי החוקר את התפשטות המחלות בעולם, ודברים כמו חקירות אפידמיולוגיות כבר לא זרים יותר לציבור הרחב".
כך זה נשמע ב-1919: "הימנעו מנשיקות ושמרו על ריחוק חברתי"
פיתחנו בדיקות קורונה
בתחילת המגפה כולנו קיווינו שימצאו דרך שמאפשרת לדעת אם האדם שנמצא לידינו חולה. כיוון שבהתחלה לא ידעו כיצד לבצע דגימה מהירה של הנגיף, נאלצנו להתרחק מסבא, סבתא והקרובים, שלא אחת סבלו מבדידות וקשי חברתי. "כיום הבדיקות לקורונה זמינות בכל מקום, ויתרה מכך יש בדיקות ביתיות שניתן לבצע ללא צורך בתור או בהמתנה. גם אם הן אינן מדויקות במאה אחוזים, הן בהחלט משמשות כלי יעיל במניעת התפשטות המגפה. אני חושבת שהבדיקות האלה פותחו בצורה מהירה ומפתיעה וזה בהחלט משמח".
בדיקות קורונה מהירות - איפה נבדקים? הרשימה המלאה
שכללנו את הריצוף
ריצוף של וירוסים הוא כלי המשמש מאז ומתמיד לאיתור זנים חדשים, מה שמאפשר להיערך טוב יותר למניעת התפשטותם. ד"ר לנדסמן מציינת שאם בתחילת הדרך השתמשו במכונות ריצוף ישנות ואיטיות, היום התהליך מהיר ויעיל פי כמה. "ראינו את זה היטב בארץ כאשר המעבדות התגייסו להחדרת הטכנולוגיה החדשה ולמדו לתפעל אותה תוך זמן קצר. היום יש לנו אפשרות לדעת לא רק מאיפה זן מסוים הגיע אלא מי הגורם המדבק. מעבר לכך, מדובר בתהליך עולמי – היום מרצפים בכל מקום בעולם, ובהחלט מדובר בהישג מרשים".
גילינו תרופות חדשות
מפרוץ המגפה ניסו מומחים שונים לטפל בחולים באמצעות טיפולים תרופתיים שונים, וכשהיה מדובר בחולים קשים, שם המשחק היה "נסה כפי יכולתך", מתוך הבנה שצריך לעשות הכול כדי להציל חיי אדם גם בעידן שבו הנגיף מתפשט מהר יותר מהידע שמצטבר אודותיו. "כשמדובר בקורונה חשוב להבין שהמניעה היא עדיין הטיפול היעיל ביותר. אבל לאחר שמישהו נדבק החוכמה היא למנוע את שכפול הנגיף בתאי הגוף לפני שהוא מתרבה. לשמחתי, היום מדברים על תרופות חדשות, כמו זו שפיתחה לאחרונה חברת פייזר, שמאפשרת לקצר את משך המחלה ולהפחית את התסמינים. התרופה הזאת מתבססת על טכנולוגיה קיימת, כי בד"כ פיתוח של תרופה מאפס דורש שנים רבות ותקציבי ענק, ובכל זאת, אין ספק שמדובר בהישג עצום שהדהים את אנשי המדע".
התרופות שעשויות להציל חולי קורונה ממוות - עד כמה הן יעילות?
פיתחנו חיסון נגד קורונה
לצד כל השינויים והחידושים שצוינו, אין ספק שגולת הכותרת שמסכמת שנתיים של מאבק בנגיף, היא פיתוח החיסון נגד קורונה. כנגד כל הסיכויים ובניגוד להערכות של מומחים רבים, הצליחו מדענים לייצר חיסון יעיל ובטוח ואף לצלוח את אתגרי השינוע שנדרשו בתחילת הדרך.
"הטכנולוגיה שעליה מתבסס החיסון משמשת את עולם המדע כבר שנים רבות, ובכל זאת לא רבים האמינו שתוך זמן כל כך קצר יצליחו להתאים אותה לווירוס הקורונה. אני חושבת שהעובדה שהושקעו משאבים רבים למחקר ברחבי העולם, וגם העובדה שהיו אין ספור אפשרויות לאיסוף נסיינים ששמחו להשתתף במחקר, הובילו בסופו של דבר לפתרון בדמות אחד החיסונים המוצלחים ביותר שיוצרו אי פעם. כבר שנים רבות חיסונים משמשים את האנושות ומגנים עליה מפני מחלות שעלולות להיות קטלניות. החיסון לקורונה מצטרף לשורה של חיסוני שגרה מבורכים שבזכותם אנחנו לא נאלצים להתמודד עם מגפות מסכנות חיים שכבר חלפו מן העולם.
"אין ספק שצפוי לנו עוד אתגר וייתכנו עוד שינויים רבים ולמידה מתמשכת. מדובר בנגיף שעדיין לא הכול ידוע אודותיו, והמדע ממשיך לחקור ולנתח את השיטות הטובות ביותר שיאפשרו לנו לנהל חיי שגרה תוך שמירה על בריאותינו הגופנית והנפשית. היות שחלק גדול מאוכלוסיית העולם עדיין אינו מחוסן, המגפה עדיין מתפשטת. אני מקווה שבסיכום התקופה הבאה נוכל לדווח על פיתוחים מתקדמים שבצידם אופטימיות ובשורות לעתיד טוב יותר".