רגע אחד אתם רגועים ושלווים, עוסקים בעניינכם, ואז – ללא כל הכנה מוקדמת, היא פשוט מופיעה, תחושה מציקה של עקצוץ שהולכת ומתגברת, ואתם באופן אינסטינקטיבי מיד שולחים את היד ומתחילים לגרד ולגרד ולגרד. לא בטוח שחשבתם על זה אי פעם, אבל גרד הוא גירוי של העור שמתפרש על ידי הגוף ברצון שלנו לגרד. "הגירוי יכול להיות ספציפי ולא ספציפי והוא עובר דרך מערכת העצבים אל המוח. המוח מפרש אותו כתחושה לא נעימה ומעורר בנו רצון לגרד או לשפשף את המקום", מסביר ד"ר דן סלודובניק, מומחה ברפואת עור ומין בבית החולים איכילוב בתל אביב ואחראי המרפאה לאלרגיה של העור. יתרה מכך, במשך שנים התקשה המדע להגדיר את ההבדלים בין גרד לכאב. "בעבר האמינו שחלק מהגירויים עוברים על אותו מסלול עצבי, היום אנחנו יודעים שזה לא מדויק, אך ישנה חפיפה בין שני הגירויים הללו", מציין ד"ר סלודובניק.

לא אחת נחשב הגרד לתופעה שולית שאין לה השפעה משמעותית על חיינו, אך למעשה גרד יכול לפגוע רבות באיכות החיים. "כשבדקו סימנים של איכות חיים בקרב אנשים שסובלים מגרד, לא משנה מאיזו סיבה, מצאו שאיכות החיים שלהם ירודה בדיוק כמו אנשים שסובלים ממחלות מערכתיות קשות", אומר ד"ר סלודובניק.

מה גורם לנו להתגרד?

יש אין ספור סיבות שיכולות לגרום לגרד, החל מעקיצת יתוש או יובש בעור, רגישות לתרופות או למזון שיכולה להתבטא בתפרחת מגרדת, מחלות עור שונות ואפילו סוכרת או מחלות בכבד. "אפשר לחלק את הסיבות לגרד לשתיים: סיבות עוריות כמו מחלות עור שונות וסיבות שאינן עוריות, אם הן סיבות מערכתיות כמו בעיות בכבד, בכליות או במערכת הדם שמתבטאות בין היתר בגרד או סיבות עלומות, כלומר שאנחנו לא מוצאים את המקור לגרד", מסביר ד"ר סלודובניק. אגב, אם בשלב הזה כבר התחלתם להתגרד, כנראה שמדובר בגרד פסיכוגני, גרד אשר להגדרת ד"ר סלודובניק קשור לסיבות פסיכולוגיות שונות, כן, אותו גרד שמופיע אצל הורים בזמן שיחה על הכינים שהתגלו בראשי ילדי הגן.

אחת מהסיבות לגרד היא תופעה המכונה אורטיקריה, המופיעה אצל כ-20 אחוז מהאוכלוסייה בשלבי החיים השונים. האורטיקריה מתבטאת בנגעים אדומים שמופיעים על העור בפתאומיות ומלווים בנפיחות, אודם וגרד. לרוב הם נמשכים כמה דקות או שעות ונעלמים. "אורטיקריה היא רגישות של העור להפרשת חומר הנקרא היסטמין מתאי עור באזורי גוף שונים ובאופן אקראי לחלוטין", מסביר פרופ' מנחם רתם, אימונולוג ומנהל המרפאה לאלרגיה, אסתמה ואימונולוגיה במרכז הרפואי העמק.

אורטיקריה שנמשכת פחות משישה שבועות נקראת אורטיקריה חדה. אורטיקריה מסוג זה נובעת לרוב משלוש סיבות עיקריות: "הסיבה השכיחה ביותר היא גורם זיהומי, אם ממקור ויראלי או מעקיצה של חרק. הגורם הזיהומי מביא את הגוף לשחרר חומרים מסוימים מתאים בעור כגון היסטמין בצורה לא תקינה, שמובילים לתפרחת", אומר פרופ' רתם, "סיבה נוספת לגרד יכולה להיות רגישות למזון או לגורם אלרגי סביבתי, כך למשל, לאחר שאדם שרגיש לבוטנים יטעם בוטנים מיד תופיע על פניו פריחה שלעיתים תהיה מלווה בקוצר נשימה אך היא תחלוף תוך מספר שעות. הסיבה השלישית היא רגישות לתרופות, כמו רגישות לפניצילין שמעוררת תגובה הנמשכת יום-יומיים ולעיתים גם פחות".

אורטיקריה
מופיעה אצל כ-20 אחוז מהאוכלוסייה. אורטיקריה | צילום: Shutterstock

כשהגרד מסרב להיפסק

נורות אדומות מתחילות להידלק כאשר הגרד גורם לפגיעה קשה באיכות חיינו, במיוחד כשמדובר בגרד כרוני שלא עוזב אותנו שבועות, חודשים ואפילו שנים. "ישנן מחלות עור שונות שגורמות לגרד מתמשך כמו דרמטיטיס אטופית (אטופיק דרמטיטיס) שמתחילה פעמים רבות בגיל הינקות ולעיתים חוזרת בגיל המבוגר ומתבטאות בתפרחת בקפלי העור בברכיים, במרפקים ובצוואר או פסוריאזיס שמלווה בגרד רב ומופיעה לרוב בשטחים חיצוניים בעור בברכיים ובמרפקים", מסביר פרופ' רתם ומוסיף: "יש גם מחלות מטבוליות שבאות לידי ביטוי בתחושה של עקצוץ וצורך לגרד ללא פריחה נראית על העור כמו סוכרת, מחלות כבד, אי ספיקת כליה וכיוצא בזה".

גורם נוסף לגירודים מתמשכים עלול להיות אורטיקריה, שבמצבה הכרוני יכולה להמשך חודשים ואף שנים. אורטיקריה שנמשכת יותר משישה שבועות מוגדרת כאורטיקריה כרונית. מטופלים שונים שניסו לתאר את תחושת הגרד המתמשך תיארו אותה כתחושה של להקת יתושים שמקיפה אותם ותוקפת ללא הפסק. וכשהגרד הוא תמידי ועוצמתי, הוא מוביל לפגיעה אנושה באיכות השינה, בתפקוד היום-יומי ובחיי החברה. "לאורטיקריה כרונית אין גורמי סיכון מובהקים, היא יכולה להופיע בכל גיל, אבל היא שכיחה יותר בגילאי 20-40. לעומת אורטיקריה חדה, הסיבה להופעת התפרחת המתמשכת אינה ידועה ולרוב הגורם אינו אלרגני. חולים רבים מבקשים להבין ממה נובע הגרד הקשה, והתשובה היא שאיננו יודעים. אנחנו כן יודעים מהו התהליך שמתרחש, איזה תאים משתתפים בו ומהו המנגנון, ובשל כך אנחנו גם יודעים לטפל בו, אך הסיבה עדיין נשארת עמומה עבורנו", מסביר פרופ' רתם.

הדרך לטיפול בגרד מתחילה באבחון נכון

כדי להבין את המצב שגורם לגירודים, יש לגשת לרופא מומחה שינסה להעריך את הגרד. "בפגישה עם המטופל נשאל אותו על ההיסטוריה שלו, על התרופות שהוא לוקח ועל סימנים אחרים שיכולים לרמז על מחלות מערכתיות. נשאל גם אם יש עוד אנשים שמתגרדים סביבו כדי לבדוק האם הגרד נובע ממחלה מדבקת כמו סקביאס או פרזיט שעובר מאדם לאדם, וכמובן נבחן את הגרד עצמו, כמה זמן הוא מתמשך וכיוצא בזה. בדיקת דם או בדיקות מתקדמות יותר יסייעו לנו לבחון האם יש חשד לבעיה מערכתית שגורמת לגרד", מסביר ד"ר סלודובניק ומדגיש: "אאבחן את העור, אבדוק אם הגרד מלווה בפריחה או אם ישנם סימנים לגרד ואעריך האם העור יבש,  שכן גם עור יבש עלול לגרום לגרד בעור, תופעה שנפוצה בעיקר אצל אנשים מבוגרים שמאבדים את תכולת הנוזלים בעור".

לאורטיקריה, למשל, יש כמה סימנים ייחודיים שמסייעים בתהליך האבחון. "מה שאופייני לאורטיקריה הן תופעות שבאות והולכות לסירוגין באזורי גוף שונים ולא משאירות סימן. תופעות אלה שונות מהתפרחת שמופיעה באוטופיק דרמטיטיס או בפסוריאזיס, ולכן ממצאים כמו אופי הפריחה, היכן היא מפוזרת וכמה זמן היא נמשכת יסייעו באבחון. במקרים שונים אפשר להיעזר בביופסיית עור, אם כי היא לא תמיד אבחנתית במקרה של אורטיקריה, שכן אז התהליך הדלקתי יכול להתרחש כל פעם במקומות שונים בגוף", אומר פרופ' רתם.

אישה מתגרדת
יש לגשת לרופא מומחה שינסה להעריך את הגרד | צילום: Shutterstock - Ken stocker

אז איך מטפלים באורטיקריה כרונית? מטרת הטיפול על פי פרופ' רתם היא להפחית את הסבל הנגרם מהמחלה ולאפשר איכות חיים טובה יותר למטופל. "הטיפול צריך להיות מכוון להעלמה מלאה של תסמיני הגרד וישנם טיפולים יעילים לכך", אומר פרופ' רתם, "הטיפול ניתן על פי קווים מנחים בין-לאומיים, כשבשלב הראשון ניתן טיפול באנטי-היסטמינים שהם החומר שמופרש בגוף וגורם לעקצוץ. לעיתים הטיפול באנטי-היסטמינים ניתן במינון גבוה יותר מהמקובל במחלות אחרות, ולעיתים יהיה צורך להוסיף תרופות נוספות או לשלב את הטיפול בסבב של מתן סטרואידים במינון נמוך. במקרה שבו עדיין אין הטבה אפשר לפנות לטיפול הביולוגי, טיפול יעיל שהוכיח את עצמו במשך שנים רבות. הטיפול ניתן אם המטופל לא מגיב לטיפול באנטי-היסטמינים, בתדירות של אחת לחודש או עד שהתופעה נעלמת". 

הלכתם לבדוק מה פשר הגרד הבלתי פוסק שממנו אתם סובלים כבר שבועות ומצאתם שמדובר באורטיקריה כרונית? יש גם בשורות טובות. "ראשית, תופעה זו איננה ביטוי למחלה אחרת ברקע. כמובן שצריך לשלול מחלות רקע אחרות, על אחת כמה וכמה כשמדובר באנשים מבוגרים, אך אפשר לעשות זאת על ידי בדיקות פשוטות מאוד. שנית, חשוב להבין שהתופעה הזו כמעט ואף פעם לא מביאה למצב שהוא מסכן חיים. גם אם אתם מרגישים מאוד רע או שאתם חשים בקוצר נשימה, אורטיקריה איננה מלווה במעורבות של מערכת הנשימה ולכן אין חשש מחנק. כמו כן, חשוב לדעת כי אורטיקריה כרונית אומנם יכולה להמשך חודשים ארוכים, אבל בסופו של דבר, עם טיפול נכון היא חולפת. היא לא תמשך כל החיים", מסכם פרופ' רתם.

 

למידע נוסף על אורטיקריה כרונית היכנסו למתחם>

 

*מוגש כשירות לציבור בחסות נוברטיס