כרבע מיליון ישראלים חולים בפסוריאזיס, מחלה דלקתית כרונית שבה מערכת החיסון פועלת בצורה לא תקינה וגורמת להתעבות של שכבת העור העליונה המלווה ברבדים אדומים וקשקשת לבנה באזורים שונים בגוף. "קל לזהות את המחלה, ומי שפגש אותה פעם אחת ידע לזהות אותה תמיד, משום שיש לה מראה אופייני ומיקום אופייני כמו במפרקים, בקרקפת, בבטן ובגב, והיא מלווה לעיתים בשינויים של מבנה הציפורניים", אומר פרופ' ארנון כהן, מומחה לרפואת עור ומין בשירותי בריאות כללית.
פסוריאזיס יכולה להופיע בכל גיל, ברוב המקרים מדובר במחלה קלה, אך היא יכולה להיות גם מפושטת או להופיע באזורים רגישים כמו בפנים או באברי המין. המחלה נחלקת לכמה סוגים: "הסוג הראשון הוא וולגריס או פסוריאזיס רובדית. מדובר בסוג הנפוץ ביותר ונהוג לחלק אותו לקבוצה אחת שמופיעה בסביבות גיל ה-20 וקבוצה שנייה שמופיעה סביב גיל ה-40. לעומת זאת, פסוריאזיס טיפתית מופיעה בעיקר בקרב ילדים ואנשים צעירים, והנגעים שלה קטנים מאוד ודומים לטיפות (ומכאן שמה).
למעשה, היא מופיעה פעמים רבות מיד לאחר דלקת גרון סטרפטוקוקלית, כנראה בשל פעילות של חיידק הסטרפטוקוקוס המעורר את מערכת החיסון. פסוריאזיס יכולה גם להופיע רק בציפורניים, או רק באברי המין, ובמקרים נדירים מאוד היא מלווה במוגלתיות קשה ומפושטת (או רק בכפות הידיים והרגלים), ואז מדובר בפסוריאזיס מוגלתית", מרחיב פרופ' כהן. מחלה אחרת שיכולה להופיע בקרב 30 אחוז מחולי פסוריאזיס היא דלקת מפרקים פסוריאטית, שבה קיימת מעורבות של המפרקים בתהליך הדלקתי של מערכת החיסון. "דלקת מפרקים פסוריאטית מופיעה לרוב במפרקים הגדולים ומתאפיינת באי-סימטריות, למשל היא יכולה להופיע בברך אחת בלבד, בגיד אכילס או באצבעות, ולא אחת היא מלווה בכאבי גב", אומר פרופ' כהן. מדובר במחלה שמופיע אצל כ-30% מחולי הפסוריאזיס.
הקשר המטבולי
גורם הסיכון העיקרי למחלה הוא רקע משפחתי, אך ישנם עוד כמה גורמים שיכולים להגביר את הסיכון. "מלבד דלקת סטרפטוקוקלית שיכולה לעורר את המחלה, יש גם כמה תרופות שעלולות לגרום לכך, לדוגמה ליתיום שניתן לחולי מניה דיפרסיה או תרופות ללב", מסביר פרופ' כהן ומוסיף: "סיכון משמעותי נוסף הוא סטרס, אשר יכול לעורר את המחלה או להחמיר אותה. יש למשל חיילים שחוו סטרס גבוה בשירות הצבאי ובהמשך פיתחו פסוריאזיס. לעיתים, יכירו בהם כנכי צה״ל".
עוד מעיד פרופ' כהן על מחקרים שונים שאסף במשך שנים רבות אשר מצאו קשר בין פסוריאזיס לתסמונות מטבוליות כמו מחלות לב, סוכרת, יתר לחץ דם, כולסטרול גבוה והשמנה. "אנחנו יודעים היום שהסיכון למחלה מטבולית גבוה יותר בעיקר בחולים עם פסוריאזיס מפושטת או קשה, ולכן חשוב להקפיד על בדיקות סקר אצל החולים הללו כמו בדיקות לחץ דם, רמות סוכר וכולסטרול וכיוצא בזה בהתאם לקבוצת הגיל ודרגות הסיכון של החולה".
כמו כן, פסוריאזיס יכולה לפגוע באופן קשה באיכות חיי החולים. ״לא רק שהיא מגרדת ולא נעימה, על אחת כמה וכמה אם היא מופיעה באיברים רגישים כמו אברי המין והפנים, היא גם מלווה במוטיבציה ירודה", מספר פרופ' כהן, "בעבר הייתה מזוהה עם מחלות מדבקות כמו צרעת, והיא עוררה רתיעה בקרב האוכלוסייה, והיום כבר ידוע שלא מדובר במחלה מדבקת אלא כרונית. ועדיין דבקה בה הסטיגמה וחולים רבים סובלים בשל כך מערך עצמי נמוך".
>>למדריך השלם לטיפול בפסוריאזיס
>> 10 מיתוסים על פסוריאזיס
הסוד של ים המלח
למרבה השמחה, לפסוריאזיס טיפולים רבים שהוכיחו את עצמם לאורך השנים ויכולים לשנות את חייהם של החולים מקצה לקצה. "הטיפול העיקרי הוא טיפול מקומי, והוא לרוב טיפול המשלב סטרואידים שנוגדים את הדלקת כמו נגזרת של ויטמין D שמאטה את היווצרות תאי העור באזור הנגע, או חומצה סליצילית שמפחיתה את הקשקשת. טיפולים שונים מתאימים לאזורים שונים בגוף, יש למשל סוגי שמפו המיועדים לטיפול בקשקשת המופיעה בקרקפת", מסביר פרופ' כהן.
שלב נוסף בטיפול הוא טיפול בפוטותרפיה, ולכאן נכנס גם ים המלח. "אנחנו יודעים שלקרני השמש, ובייחוד לקרני UVB יש אפקט מטיב על העור שאינו חודר לשכבות הפנימיות אלא נשאר בחלקו החיצוני. קרני ה-UVB פועלות בעור נגד הדלקת ומונעות את התעבות העור", מסביר פרופ' כהן. "לישראל יש את ים המלח, שהוא מקור טבעי לפוטותרפיה. הבעיה היא שכדי להגיע ליעילות טובה צריך להישאר בים המלח לפחות עשרה ימים, ולא רבים מסוגלים לעזוב את העבודה והמשפחה לתקופות ארוכות כאלו.
מי שכן יכול להרשות לעצמו את הנסיעות לים המלח צריך להגן על עורו מפני נזקי שמש ומהסיכון לסרטן העור, וכמובן להיות במעקב אצל רופא העור לבדיקה של נגעים סרטניים", מדגיש פרופ' כהן. חוץ מים המלח, חולי פסוריאזיס יכולים לספוג את הקרינה הבריאה גם באופן מלאכותי במכוני פוטותרפיה. "מכוני פוטותרפיה הם אפשרות מצוינת שקיימת בבתי החולים ובקהילה, הטיפולים אינם כואבים ונמשכים דקות בודדות. עם זאת, הם דורשים מהחולים להגיע למכונים בין פעמיים לשלוש בשבוע, מה שיכול לגזול מהם זמן רב אלא אם קיים מכון הקרוב לביתם. מי שרוצה יכול לרכוש גם מכשיר ביתי, אך מדובר במכשיר יקר מאוד שאינו נמצא בסל הבריאות ולרוב גם לא במסגרת הביטוחים הפרטיים", אומר פרופ' כהן.
הבשורה הביולוגית
נתיב נוסף הוא טיפול בכדורים וגם כאן יש כמה אפשרויות. "בין הטיפולים התרופתיים שפועלים לדיכוי המערכת החיסונית, קיימים כדורים שנוחים לשימוש אך חלקם עלולים להביא לפגיעה בכבד בשימוש ממושך. תרופות אחרות מעכבות אנזימים שמעורבים בתהליך הדלקתי. עבור חלק מהחולים מדובר בתרופות נהדרות, אבל ברוב המקרים הן לא מספיק יעילות", אומר פרופ' כהן.
מלבד התרופות הללו, התבסס בעשור האחרון מענה טיפולי נוסף ומתקדם – התרופות הביולוגיות. "אלו תרופות שמותוות במסגרת הסל לחולים שנכשלו בטיפולים קודמים, אשר סובלים ממחלה בינונית עד קשה. מטרת הטיפול הביולוגי היא לפגוע בתהליך הדלקתי שגורם להופעה של הפסוריאזיס מלכתחילה. חשוב לדעת שפסוריאזיס קשה היא לאו דווקא פסוריאזיס מפושטת. היא יכולה להתבטא גם בנגעים קלים בלבד שמופיעים באזורים רגישים כמו באזור הפנים ובאברי המין. גם חולים אלו זכאים על פי הסל לטיפול ביולוגי", מסביר פרופ' כהן ומדגיש: "התרופות הביולוגיות - כמו טיפולים תרופתיים בקווים מוקדמים יותר - מדכאות את מערכת החיסון, אך הדיכוי שלהן קל מאוד ותופעות הלוואי שלהן נדירות".
כמו כן, הטיפול הביולוגי יכול להטיב גם עם חולי פסוריאזיס שהמחלה שלהם מתבטאת לא רק על פני העור אלא גם מתחת לעור, כמו במפרקים. "הטיפול יכול להביא לשיפור תסמיני המחלה ולעצור את הנזקים הבריאותיים והנפשיים הנלווים לה. בסך הכול יש לנו הרופאים ניסיון ארוך שנים עם תרופות אלו אשר מהוות מענה נכון לחולים רבים", מסכם פרופ' כהן.
למידע נוסף על פסוריאזיס >>
מוגש כשירות לציבור בחסות נוברטיס