טרשת נפוצה היא מחלה כרונית, אוטואימונית, שגורמת לפגיעה דלקתית במערכת העצבים המרכזית, במוח ובחוט השדרה. לרוב טרשת נפוצה מתאפיינת בהתקפים והפוגות, שבאים לידי ביטוי במגוון רחב של תסמינים נוירולוגים בגוף בהתאם לאזור במערכת העצבים המרכזית שבו חלה הפגיעה, כדוגמת פגיעה בתחושה, בראייה, בתפקודים המוטוריים או הקוגניטיביים ועוד. ככל שהשנים חולפות, הפגיעה הנוירולוגית הולכת ומצטברת ופוגעת בתפקוד היום־יומי של החולים.
מעקב אחר התקדמות המחלה הוא חלק חשוב מאוד בניהול המחלה, על אחת כמה וכמה בשנים האחרונות, עת הופיעו תרופות חדשות ומתקדמות שהראו תוצאות טובות בעיכוב התקדמות המחלה. לצד הבדיקה הנוירולוגית, אחת לשנה נדרשים החולים בדרך כלל גם לבדיקת MRI, שמטרתה להציג את תמונת המצב של הנגעים שנוצרו במח, את מספרם ואת גודלם. מדד נוסף שמופיע ב-MRI הינו ירידה בנפח המוח, המכונה 'אטרופיה'.
לא תמיד תוצאות ה־MRI מתיישבות עם הדיווח של המטופל בחדר הרופא. "לא אחת מגיעים אליי מטופלים שמדווחים על שינוי במצב הכללי, על תחושה של החמרה, למשל מטופל שמעיד כי הוא שם לב שהוא כבר לא מצליח להתרכז בעבודה, שהוא מוריד שעות. יכול להיות שהוא יספר שפעם היה יוצא עם הילדים לטייל והיום אחרי עשר דקות הוא מתעייף. אולי הוא שם לב בעבודות הבית שדברים נופלים לו מהידיים. הדברים האלו אמורים להדליק נורה אדומה, אך בבדיקת ה־MRI נראה שהחולה יציב", מספרת ד"ר פאניוטה פטרו, נוירולוגית בכירה במרכז לטרשת נפוצה, המרכז הרפואי הדסה. "למעשה ייתכן שדווקא ישנם שינויים במצב הנגעים, שינויים קטנים או עדינים שהעין שלנו לא יכולה לזהות. יכול להיות שזו ירידה פרוגרסיבית מתקדמת או התקפים קטנים שלא באים לידי ביטוי בצורה ברורה בהדמיה. שנה אחר שנה הבדיקה מצביעה על כך שמצבו של המטופל יציב, אך אם נחכה חמש שנים פתאום נראה את ההבדל".
במטרה להתגבר על המגבלה של העין האנושית בזיהוי שינויים עדינים מוקדמים אלה ב-,MRI הוטמעה לאחרונה בבתי חולים שונים בארץ טכנולוגיה חדשה בשם IcoBrainMS שפותחה על ידי חברת Icometrix. המערכת מתחברת לסורקי ה-MRI ולמערכת ה-PACS, שבה מרוכזות סריקות ובדיקות של המטופלים ותוך שימוש בבינה מלאכותית מפענחת את תמונת המצב על פי המדדים השונים ובהשוואה לסריקות קודמות. "הטכניקות האלו מאפשרות לנו לתפוס את אותם שינויים קטנים במצב הנגעים ובירידה בנפח המוח, תוך השוואה לבדיקה הקודמת, וכן לספק מדד מספרי לנפח המוח בהשוואה למצב הרגיל בקרב אוכלוסייה בריאה. כמו כן, המערכת מזהה נזקים באזורים מסוימים במוח שידוע כי הם קשורים גם עם המחלה הפרוגרסיבית, לא רק מבחינת רמת התפקוד של המטופל אלא גם מבחינת שינויים קוגניטיביים", מסבירה ד"ר פטרו.
להשפיע על עתידם של המטופלים
ככל שהמידע המתקבל על מצב המחלה ומידת הפגיעה הינו מפורט ומדויק יותר, כך מתאפשר לרופאים הליך קבלת החלטות טוב יותר. "הנתונים שעולים מהסריקות יכולים לתת לנו אינדיקציה האם צריך להחליף טיפול. למשל, התרופות החדשות יותר לטיפול בטרשת נפוצה נבדקו באשר להשפעה שלהן על הפרעות קוגניטיביות ואטרופיה מוחית, ולכן אם נראה שמטופל לא מעיד על התקפים אבל כן על קושי כזה או אחר והסריקות מצביעות על אטרופיה, אולי נבחר לטפל בו באחת מהתרופות הללו. נגעים חדשים יכולים להעיד על חוסר יעילות של הטיפול הקיים, ואז נבחן האם יש לנסות טיפול אחר".
אחת מהדרכים המקובלות לבחון את פעילות המחלה היא באמצעות מדד NEDA (No Evidence of Disease activity), שכולל כמה קריטריונים כדי לקבוע האם המחלה פעילה או לא – האם המטופל חווה התקפים חדשים, האם חלה התקדמות במוגבלות (בדיקה שנעשית דרך מדד אחר, סקלה של EDSS, המכמתת את רמת הפגיעה בניידות של המטופל) והאם ישנם נגעים חדשים או פעילים ב-MRI. "המטרה שלנו היא שהמטופל יהיה יציב לגמרי. אם פעם היה מספיק לראות שאין התקפים או שינויים ב-EDSS או שלא רואים ב-MRI שינוי במספר נגעים, היום אנחנו יודעים שזה לא מספיק, ושיש לנו כלים טובים יותר למעקב אחר המטופלים".
המחקר בתחום הטרשת הנפוצה כולל עבודות רבות שהראו כי ישנה משמעות רבה לטיפול שניתן בשלבים המוקדמים של המחלה על המשך החיים עם המחלה, כך מספרת ד"ר פטרו. "העבודות בדקו את מדד ה-EDSS של חולים שקיבלו טיפול שנחשב לבעל יעילות גבוהה כבר בשלבים הראשונים של המחלה לעומת חולים אחרים שהתחילו טיפולים פחות יעילים. בעבודות אלה מצאו כי אלו שקיבלו את הטיפול היעיל יותר היו במצב טוב יותר בשנים שבאו לאחר מכן, כלומר עתיד המטופל תלוי מאוד במצבו ובטיפולים שהוא מקבל בשנים הראשונות של המחלה. אם אני יכולה לזהות אצל מטופל כבר בגיל צעיר, ירידה בנפח המוח או כל שינוי אחר ולבחור לו את אחד מהטיפולים המתקדמים, אני בעצם משפיעה לא רק על הבריאות שלו היום אלא על השנים הבאות".
"עד היום היו חסרים לנו ביו־מרקרים (סמנים) טובים יותר למעקב אחרי החולים", מסכמת ד"ר פטרו, "קבלנו החלטות בעזרת הכלים שהיו בידינו: תשאול החולה, בדיקה גופנית והדמיות ה-MRI, אך זה לא תמיד מספיק. כיום, בידינו טכנולוגיות חדשות שמספקות לנו ביו־מרקרים טובים יותר, וכך אנו יכולים לתת מענה טוב יותר לחולי הטרשת הנפוצה".
*יש להדגיש כי בחירת הטיפול האפשרי הינה להחלטת המטפל הרושם את המרשם בהתייעצות עם המטופל. המידע נכון לדצמבר 2021. למידע נוסף, יש לפנות לרופא המטפל.
מוגש כשירות לציבור בחסות חברת רוש פרמצבטיקה (ישראל) בע"מ.
