טרשת נפוצה היא מחלה דלקתית כרונית, שפוגעת בשכבת המיאלין העוטפת את תאי מערכת העצבים המרכזית במוח ובעמוד השדרה. "כפי שחוטי החשמל בקירות הבית עטופים בחומר מבודד כדי למנוע קצר חשמלי, כך גם תאי העצב שלנו עטופים בשכבת מיאלין שמנונית – שכבה זו מגנה על העצב מפני איבוד האות החשמלי שיוצא מהמוח בדרך ליעדו", מסביר ד"ר שי מנשקו, נוירולוג ילדים בכיר ומנהל השירות בטרשת נפוצה בילדים ונוער, במכון לטרשת נפוצה בבית החולים שיבא בתל השומר.

פגיעה בשכבת המיאלין היא זו שמובילה להיווצרות תסמיני המחלה הרבים המשתנים בין חולה לחולה. "לעיתים תסמיני המחלה מאפיינים את מקום הנגע במוח ומתבטאים בפגיעה תחושתית או מוטורית כמו נימול בגפיים, פגיעה בראייה, קושי בהנעת הגפיים עד כדי שיתוק, דחיפות במתן שתן, פגיעה בדיבור וכן הלאה. יש פגיעות שאינן קשורות למקום הנגע כמו עייפות ופגיעה קוגניטיבית" מסביר ד"ר מנשקו.

ישנן כמה צורות של המחלה, כאשר השכיחה שבהן, המופיעה אצל כ-85% מהחולים, היא מחלה התקפית, או RMS. צורה זו של המחלה שכיחה יותר בקרב נשים ומופיעה לרוב בין הגילאים 20–30. חולי טרשת נפוצה התקפית חווים את המחלה דרך התקפים הנמשכים תקופה מסוימת, ימים ולעיתים גם שבועות, לאחריהם המצב לרוב חוזר לקדמותו, אולם לעיתים ההתקפים משאירים אחריהם ליקוים קבועים.

גם כשהחולה לא מרגיש בהתקפים,  הטרשת עלולה להתקדם

כיוון שטרשת נפוצה היא מחלה כרונית המלווה את החולים לאורך כל חייהם, ישנן השלכות לא פשוטות על איכות חיי החולים "ברוב המקרים המחלה דורשת טיפול ומעקב ארוך שנים, כאשר פעמים רבות אנחנו ממליצים לחולים לא רק על התחלה או התמדה בטיפול התרופתי, אלה גם לשמור על שגרת חיים: לנסות להתמיד בעבודה, לעסוק בתחביבים וכן בפעילות גופנית סדירה הכוללת דיאטה מאוזנת והורדת סטרס".

אך מה באשר לחולים שכביכול נהנים מתקופה ארוכה של שקט ולא חווים התקפים? לכאורה נדמה כי בין ההתקפים המחלה 'נעצרת', אך לעיתים גם בתקופות שקטות אלה המחלה עלולה להתקדם. "הטרשת הנפוצה איננה מסתכמת רק בסך הנגעים המוחיים אלא היא מחלה כללית של מערכת העצבים, ולאורך השנים תיתכן התקדמות של התסמינים הנוירולוגים גם ללא התקפים ברורים". "החולים בטרשת נפוצה חווים את התקדמות המחלה בין ההתקפים בצורות שונות כמו החמרה בנוקשות הגפיים או ירידה בטיב ההליכה ובמהירותה". ד"ר מנשקו מוסיף כי אפשר לעקוב אחר ההחמרה בתפקוד ובהליכה באמצעים שונים כמו בבדיקת הליכה ממוחשבת, בהערכה פזיותרפית קבועה וכן בבדיקת MRI אחת לשנה.

רדיולוגיה, MRI (צילום: Dmytro Zinkevych, Shutterstock)
רדיולוגיה, MRI | צילום: Dmytro Zinkevych, Shutterstock

 הטיפול התרופתי שנותן מענה למחלה גם בין ההתקפים

עד לפני כמה שנים, מספר ד"ר מנשקו, עיקר הטיפול התרופתי התבסס על "דיכוי" מערכת החיסון. טיפול זה נלקח בצורות מתן ותדירות שונות, שבחלקן על בסיס יומי, שבועי או חודשי, אם בטיפול פומי, כלומר בכדורים, או באמצעות עירוי. "כל הפסקה בטיפול עלולה הייתה לגרום לחזרתה של המחלה, לעיתים אף בצורה קשה יותר. בשנים האחרונות נכנסו לסל התרופות קבוצות טיפולים מדור מתקדם יותר. טיפולים אלה אינם משפיעים על מצב החולה רק בזמן לקיחתן הקבועה, אלא פועלים לשפעול מחדש של מערכת החיסון – ניתן לדמות את פעולתם להפעלה מחודשת של המחשב, טיפולים אלו מבצעים את אותו 'רי-סטרט' למערכת החיסון. חלק מן התרופות הללו ניטלות בכדורים, וחלק באמצעות עירוי אחת למספר חודשים.

המשמעות של טיפול כזה היא שהוא יכול להשפיע על התקדמות המחלה גם בתקופות לכאורה 'שקטות' כשהחולה לא חווה התקפים. ואכן מחקרים רפואיים הראו כי הטיפולים החדשים יכולים לבלום את המחלה מבחינה קלינית ומבחינה ההדמיה המוחית. כלומר, על פי מחקרים אלו לא זאת בלבד שהמטופל אינו חש בהחמרה קלינית, אלא ישנה אף אפשרות שהטיפולים מסייעים בבלימת הופעת נגעים במוח ובעמוד השדרה שיכולים להיווצר בין ההתקפים.

התקדמות שאינה תלויה בפעילות התקפית מוגדרת באמצעות מדד PIRA. "מדד PIRA מייצג את התדרדרות המחלה או החמרת המחלה גם כאשר אין התקפים ברורים". אחד מהטיפולים שנכנסו בשנת 2018 לסל הבריאות אף הוכח מחקרית כמפחית באופן מובהק את מדד PIRA בקרב חולי טרשת נפוצה התקפית.

תרופות, כדורים (צילום: freestocks org-unsplash)
צילום: freestocks org-unsplash

 אבחון מוקדם וטיפול נכון יכולים לשנות את התמונה

חולים בטרשת נפוצה יכולים ליהנות מתקופות רגיעה שלעיתים נמשכות חודשים ואף שנים, אך מכיוון שבזמן הזה המחלה יכולה להמשיך להתקדם, אם הם לא יקבלו מענה טיפולי נכון מצבם עלול להתדרדר בהדרגה. התקדמות המחלה בין התקפים מעניקה חשיבות רבה לאבחון מוקדם של המחלה והתאמת טיפול יעיל גם כשלא מופיעים תסמינים. "היום אנחנו יודעים ודוגלים בהתחלת טיפול יעיל בשלבים המוקדמים של המחלה, אך חשוב להתאים את התרופות למטופל ולא את המטופל לתרופה".

"בעוד שבעבר מגוון הטיפולים שעמד לרשותנו היה מצומצם ואילץ אותנו להסתפק בתרופה אחת למגוון מצבי המחלה, 'השפע' היחסי הקיים היום מאפשר לנו להתאים ביתר קפדנות את הטיפול לחולה", מסכם ד"ר מנשקו "המחקר בטרשת נפוצה מתקדם בקצב מהיר ואנו מצפים כי בשנים הבאות נראה תרופות טובות אף יותר וממוקדות למצבים שונים של המחלה, וכך היכולת שלנו להגיע לתרופה מותאמת אישית למטופל הולכת והופכת לחזון קרוב".

יש להדגיש כי בחירת הטיפול האפשרי נתונה להחלטת המטפל הרושם את המרשם בהתייעצות עם המטופל. המידע נכון לתאריך מאי 2019. למידע נוסף, יש לפנות לרופא המטפל.   

מעוניינים בפרטים נוספים על טרשת נפוצה? הצטרפו ליום עיון מיוחד לכבוד חודש המודעות למחלה

שירות לציבור. מוגש בחסות חברת רוש פרמצבטיקה (ישראל) בע"מ