ככל שמדע הרפואה מגיע להבנה מעמיקה יותר של המנגנונים האחראיים להתפתחות מחלות שונות, כך אפשרויות הטיפול במגוון ענפי הרפואה הולכות ונעשות מותאמות, יעילות ובטוחות יותר, שכן הן מכוונות כנגד אותם מנגנונים בצורה מדויקת יותר. הטרשת הנפוצה היא אחת מאותן ממחלות שבהן חלה התקדמות משמעותית בשנים האחרונות. טרשת נפוצה הינה מחלה כרונית מתקדמת, שפוגעת על פי ההערכות בכשני מיליון ו־300 בני אדם ברחבי העולם, ביניהם אלפי חולים בישראל, ונכון להיום היא נחשבת למחלה חשוכת מרפא.

אצל חולי טרשת, מערכת החיסון תוקפת את שכבת ה'מיאלין', השכבה העוטפת את תאי העצב במערכת העצבים המרכזית, שכוללת את המוח, חוט השדרה ועצבי הראייה, וגורמת לדלקת. הנזק שנגרם למיאלין בא לידי ביטוי במגוון רחב של סימפטומים גופניים, התלויים באזור הפגוע. הפגיעה יכולה להיות מוטורית, תחושתית ואף קוגניטיבית, למשל חולשת שרירים, עייפות, קשיי ראייה, תחושות נימול, כאבים ועוד מגוון תסמינים. התסמינים עשויים להיות שונים בין חולה לחולה וכן בשלבים שונים של המחלה. טרשת נפוצה עשויה להתבטא בהתקפים חוזרים ונשנים, והיא עשויה גם  להתקדם מבלי שהחולה חווה תסמינים ברורים, הנזק העצבי הולך ומצטבר עד אשר נגרמת נכות ופגיעה תפקודית משמעותית.

לפיכך, מטרת הטיפול במחלה בתרופות המכונות 'תרופות משנות מהלך מחלה' (DMTs), היא להפחית את ההתקפים ולעכב ככל האפשר את התקדמות המחלה והתדרדרות תפקודית של החולה. "התרופות שנוספו בשנים האחרונות לטיפול בטרשת נפוצה יעילות משמעותית מאלו שהיו קיימות בעבר", טוען פרופ' דימטריוס קרוסיס, מנהל המרכז לטרשת נפוצה והיחידה לנוירו־אימונולוגיה במרכז הרפואי הדסה. "טיפולים אלו משפיעים באופן מדויק ויעיל יותר על התאים שגורמים להיווצרות הדלקת ולפגיעה במיאלין.

אלא שבחירת הטיפול בטרשת נפוצה הייתה כפופה עד לאחרונה ל'קווי טיפול' שהוגדרו בסל הבריאות, והטיפולים היעילים יותר לא היו ניתנים לחולים כטיפול 'קו ראשון'. "עד היום, היה עלינו ראשית למצות את התרופות שהוגדרו כקו ראשון ורק במידת הצורך, אם לא הייתה תגובה לקו הטיפולי הראשון, לעבור לתרופה 'חזקה יותר' שהוגדרה לטיפול קו שני", מסביר פרופ' קרוסיס. "מחקרים חדשים הוכיחו כי שינוי בגישה זו, באמצעות שימוש בתרופות היעילות יותר כבר בשלבי המחלה הראשונים, יכול לעכב את התקדמות המחלה  ולדחות בשנים את הופעת הנכויות בטווח הארוך (כגון צורך בעזרי הליכה או כסא גלגלים(. טיפולים אלו מונעים באופן יעיל יותר את ההתקפים של טרשת, וחשוב מכך, הם יכולים להאט ולהפחית את ההצטברות של נכויות ואת הופעת הניוון במוח, המהווים נזק בלתי הפיך".

השילוב המנצח: אבחון נכון ובזמן ומתן טיפול יעיל משלב מחלה מוקדם

והנה, בסל התרופות ל־2022 אושר שינוי בפרדיגמה הטיפולית בחולי טרשת נפוצה בהתאם לתוצאות מחקרים אלו, וכיום מטופלים יכולים לקבל טיפול יעיל כבר בשלב מוקדם של המחלה. "השינוי שנקבע תואם את הגישה העולמית, לפיה יש לטפל כמה שיותר מוקדם וכמה שיותר ״חזק״ כדי להשפיע באופן יסודי על מהלך המחלה. המשמעות בביטול קווי הטיפול בסל היא שהנוירולוג המומחה בתחום הטרשת יכול להציע לחולים עם מחלה פעילה טיפול ראשון יעיל במקום הטיפולים שנחשבו עד כה לקו ראשון" מסביר פרופ' קרוסיס. "חשוב לומר כי לטיפולים היעילים יותר יש לעיתים קרובות גם יותר סיכונים, משום שלטווח האורך הם מדכאים משמעותית יותר את המערכת החיסונית. לכן הם מיועדים רק לחולים שעל פי קביעת הנוירולוג המומחה הפרוגנוזה שלהם פחות טובה". פרופ' קרוסיס ממשיך ומחדד כי לא תמיד היה פשוט לזהות מיהם אותם חולים שמחלתם פעילה ועשויים לחוות מהלך מחלה קשה יותר. "עד לאחרונה היה עלינו להשתמש בסימנים קליניים ובניסיון הסובייקטיבי של הנוירולוג אצל כל חולה כדי לקבוע את הפרוגנוזה. אלא שכעת יש בידינו כלים אובייקטיביים, כמו מדידה ממוחשבת של השינויים ב־MRI וכן בדיקת דם חדשנית שנותנת לנו אינדיקציה למידת הנזק במוח בכל שלב של המחלה והטיפול".

רופא וחולה (צילום: shutterstock)
רופא וחולה | צילום: shutterstock

השינוי בפרדיגמת הטיפול, לצד כלים טובים יותר לאבחון מוקדם של פעילות המחלה אפילו לפני הופעת התסמינים, מאפשר מענה טוב מתמיד לחולי הטרשת הנפוצה ועשוי לשנות באופן משמעותי את איכות חייהם בעתיד, דרך מניעה או עיכוב של התקדמות המחלה והפחתה בפגיעה התפקודית. "חזון לעתיד הוא שיימצאו טיפולים אשר יוכלו להוביל לעצירה מוחלטת של פעילות המחלה, עד כדי כך שלא יהיה צורך בטיפול קבוע לכל החיים, אלא שבשלב מסוים אפשר יהיה לעצור את הטיפול, וגם טיפולים שיתקנו נזקים קיימים (כמו למשל בניסויים של השתלות תאי גזע שמהווים מקור נוסף לאופטימיות)", מסביר פרופ' קרוסיס. למרות החזון, מדגיש פרופ' קרוסיס את חשיבות המעקב אחר המחלה וההקפדה על הטיפול התרופתי גם בתקופות בהן המחלה נראית שקטה: "בשנים האחרונות התגלה כי גם במחלה כביכול שקטה, עשויה להיות פעילות רבה המתרחשת 'מתחת לאף שלנו', פעילות שאינה מזוהה על ידי החולה או הנוירולוג ואפילו לא בהדמיית ה־MRI הרגילה, ולכן חשוב להיות ערים ולהשתמש במדדים האובייקטיביים במסגרת המרכזים המומחים בתחום, ולא להישאר שאננים, כך שאפשר יהיה לזהות בכל שלב את פעילות המחלה האמיתית ואת הצורך בהתחלת טיפול או בהחלפתו".

יש להדגיש כי בחירת הטיפול האפשרי הינה להחלטת המטפל הרושם את המרשם בהתייעצות עם המטופל. המידע נכון ליולי 2022.  למידע נוסף ,יש לפנות לרופא המטפל. שירות לציבור. מוגש בחסות חברת רוש פרמצבטיקה (ישראל) בע"מ.