גלית (שם בדוי) חלתה בטרשת נפוצה בגיל 30. כבר 12 שנים שהיא מתמודדת באומץ עם המחלה ועם הקשיים והמגבלות הנלווים אליה. היא גם תומכת בחולים חדשים ומסייעת להם לחיות לצד המחלה. אבל דבר לא הכין את גלית, כמו גם את שאר חולי טרשת נפוצה בישראל, להתמודדות המאתגרת שזימנה להם מגפת הקורונה.
עם פרוץ המגפה בישראל הסתגרה גלית בביתה במשך חודשים ארוכים, בדומה לחולי טרשת רבים, מחשש להידבק במחלה. החשש הגדול במיוחד בחולים אלה נבע הן מהעובדה שטרשת נפוצה היא מחלה אוטואימונית הנגרמת כתוצאה מפעילות בלתי תקינה של מערכת החיסון, והן מהשפעה אפשרית של הטיפולים למחלה, הפועלים באמצעות דיכוי המערכת החיסונית. "בתחילת המגפה היה חשש גדול מאוד כי לחולים בטרשת נפוצה יהיה קל יותר להידבק בקורונה - כי כשמערכת החיסון חלשה, הגוף חשוף יותר להידבקות ולתחלואה בנגיפים", מסביר לביא שיפמן, ממייסדי עמותת MS ישראל. "לכן, לפני הגעת החיסונים לישראל, חולים הקפידו להימנע ולהסתגר בביתם, מה שכמובן הקשה מאוד על שגרת החיים".
הסוגייה המרכזית של החולים: להתחסן או לא?
אך עם הגעת החיסונים לישראל, בדצמבר 2020, גלית, כמו שאר חולי טרשת נפוצה, נתקלה בדילמה חדשה: להתחסן או לא להתחסן? זו למעשה הייתה השאלה המהותית ביותר שהטרידה חולי טרשת רבים בישראל.
החשש המובן של חולי טרשת נפוצה מפני הידבקות במחלה, התחלף בחשש שמא החיסון ישפיע לרעה על מערכת החיסון, בפרט כשמדובר בחיסון שמתבסס על טכנולוגיה חדשה (mRNA) שהניסיון בה מועט, יחסית לחיסונים אחרים. "היה לנו חשוב לברר כיצד החיסון משפיע, ולהבין אם ישנן תופעות לוואי שייחודיות לחולים ועלולות למנוע מהם להתחסן. חולים רבים חששו מתגובת מערכת החיסון שלהם, ובפרט משום שמדובר בחיסון חדש", מסביר שיפמן.
מהצורך הזה בדיוק נולד סקר לבחינת תופעות הלוואי של החיסון בקרב החולים, בהובלת עמותת MS ישראל. הסקר גילה כי תופעות הלוואי לחיסון הקורונה בקרב חולי טרשת נפוצה זהות לתופעות הלוואי בקרב מתחסנים שאינם חולים במחלה, וכי במרבית המקרים היו אלה תופעות דמויות שפעת שנמשכו 24-72 שעות בלבד.
מהסקר גם עולה כי לעומת האוכלוסייה הכללית, היקף תופעות הלוואי בקרב חולי טרשת נפוצה היה נמוך יותר וכי שכיחות תופעות הלוואי וחומרתן בקרב חולים מתחת לגיל 55, הייתה גבוהה יותר מאשר בקרב מבוגרים יותר.
הסקר נערך במסגרת קבוצת הפייסבוק של העמותה, בקרב כ-500 חולי טרשת נפוצה שקיבלו את החיסון בישראל (של פייזר). הנתונים נאספו במשך כשלושה חודשים (החל בחודש דצמבר 2020 ועד מארס 2021). המשתתפים בסקר התבקשו לתאר כיצד הרגישו לאחר החיסון הראשון ולאחר החיסון השני. "ההערכה המחקרית שעמדה בבסיסו של הסקר הייתה, כי לחיסון לא תהיה השפעה מיוחדת על חולי טרשת נפוצה", מסביר שיפמן, שהיה בין יוזמי ומבצעי הסקר. "ואכן, התשובות שקיבלנו איששו את ההערכה הזו. היות שמדינת ישראל הייתה בין המדינות הראשונות שחיסנה את תושביה, הסקר שלנו מצוטט כיום על ידי רופאים ישראליים בכנסים ואירועים בינלאומיים הקשורים למחלה".
הנתונים נאספו, נבדקו ושוקללו בהתאמה לגיל החולים, סוג התרופה שהם מקבלים ונתונים אישיים נוספים על ידי שיפמן ושותפתו להקמת העמותה, ענת אילון, ובעזרת פרופ' עדי וקנין מהמחלקה הנוירולוגית במרכז הרפואי "הדסה עין כרם" שסייעה לגבש את שאלות הסקר.
תוצאות הסקר לא רק הסירו את החששות של החולים, וכמובן של הרופאים, אלא גם עודדו את ההתחסנות. "התגובות שקיבלנו מחברי העמותה ובני משפחתם היו מרגשות ויוצאות דופן. אם בתחילת הסקר גישת החולים הייתה 'בואו נמתין ונראה איך החיסון משפיע על חולי טרשת נפוצה', תוצאות הביניים, שהתפרסמו פעמיים במהלך הסקר, גרמו למאות חולי טרשת להחליט להתחסן, בהם גם חולים שחששו מאוד מכך", מתאר שיפמן ומציין את התגובות החמות שזכורות לו במיוחד: "מעניין ומעודד", "תודה רבה מקרב הלב על המידע החשוב, בהחלט עוזר לי להתקדם בהתלבטויות", ו-"לביא עבודת קודש. תבורך!".
"בישראל יש כיום כ-5000 חולי טרשת נפוצה (אם כי יש שסבורים כי מספר החולים גדול יותר). אין לי ספק שהסקר הייחודי הזה שביצענו הוא בעל השפעה עצומה והרגיע רבים מבין החולים", מסכם שיפמן.
יש להדגיש כי בחירת הטיפול האפשרי הינו להחלטת המטפל הרושם את המרשם בהתייעצות עם המטופל.
המידע נכון למאי 2021. למידע נוסף ,יש לפנות לרופא המטפל. שירות לציבור. מוגש בחסות חברת רוש פרמצבטיקה (ישראל) בע"מ.