בשנים האחרונות, נכנס החיסון נגד נגיף הפפילומה לשגרת החיסונים בישראל עבור נערים ונערות בכיתה ח׳, מתוך ההבנה שזו אחת הדרכים האפקטיביות ביותר למנוע הידבקות בנגיף, שעלול להוביל להתפתחות של סרטן צוואר הרחם, סרטן פי הטבעת, סרטן הפין, סרטן הפה והלוע ועוד. לצד עליית המודעות לקיומו של הנגיף ולאופציה להתחסן מפניו, נשמעו גם קולות מודאגים, שהביעו חשש מכך שמתן החיסון עלול דווקא לעודד מתירנות מינית וקיום יחסי מין אצל נערות, נערים, גברים ונשים צעירות. אמנם היעילות של החיסון כבר הוכחה (למרות שחשוב להדגיש כי החיסון מגן בפני מספר זנים של הנגיף), אבל הנטייה לחסן בגיל צעיר, לפני תחילת הפעילות המינית, הרימה כמה גבות.
״היות שמדובר במחלה שמועברת ביחסי מין, יש איזו כריכה אוטומטית של החיסון עם קיום יחסי מין, ואז יש חשש שאם נותנים אותו - מעודדים מתירנות מינית״, מסבירה ד״ר מיכל שטיין, מומחית ברפואת ילדים ומחלות זיהומיות, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות ומניעת זיהומים במרכז הרפואי הלל יפה, ראשת החוג הישראלי למחלות זיהומיות בילדים וחברה בועדה המייעצת לחיסונים עבור משרד הבריאות.
בגיל צעיר התגובה החיסונית טובה יותר
עם זאת, ד״ר שטיין מרגיעה ומסבירה כי מחקרים שנעשו בתחום הגיעו כולם לאותה המסקנה – "אין שום קשר בין מתן החיסון בגיל צעיר לבין התנהגות מינית, והאחד אינו משפיע על השני. עד לשנה שעברה, המחקרים שפורסמו בתחום בדקו התנהגות מינית אך ורק בקרב נערות ונשים, משתי סיבות - חשיבות החיסון עבור נערים וגברים הייתה פחותה בעבר, וכיום ברור שהכרחי עבור נערים להתחסן מכיוון שהם מודבקים ומדביקים, וגם אצלם עשויה להתפתח תחלואה – סרטן ויבלות (קונדילומות). סיבה נוספת היא שהדאגה בנוגע למתירנות מינית היא אף פעם לא שוויונית מגדרית, והתפיסה כלפי קיום יחסי מין בגיל צעיר משתנה לפי המגדר עליו מדובר."
בקיץ האחרון התפרסם מחקר חדש בנושא שנערך במחלקה לחקר מחלות מדבקות באוניברסיטת וושינגטון, והפעם - המחקר כלל גם נערים וגברים צעירים, לצד נערות ונשים. התוצאות? בדיוק כמו המחקרים שלפניו, גם המחקר החדש הוכיח שמדובר בדאגות חסרות בסיס, ובמציאות - קבלת החיסון לא גורמת לשינוי בהתנהגות המינית של צעירים או צעירות.
אז אמנם ישנן הוכחות כי ההשפעה של החיסון על התנהגות מינית נבדקה, והוכח שאין קשר בין השניים, ובכל זאת, כדאי להבין למה ההמלצה היא לקבל את החיסון בגיל צעיר, לפני תחילת הפעילות המינית. על פי ד״ר שטיין יש לכך שתי סיבות - "הסיבה הראשונה היא שהחיסון עובד באופן יעיל יותר כשהוא ניתן לפני החשיפה לווירוס, ואם כבר הייתה חשיפה – יעילותו מופחתת. הסיבה השנייה קשורה למערכת החיסון שלנו - מחקרים רבים הראו שהתגובה של מערכת החיסון אפקטיבית יותר עד גיל 14, וזה אפילו מאפשר לתת את החיסון בשתי מנות בלבד, במקום שלוש שנדרשות מגיל 15 ואילך. לסיכום - אם נקדים את החשיפה לווירוס וניתן את החיסון בגיל צעיר, נעורר תגובה חיסונית טובה יותר״.
הכתבה מוגשת מטעם האיגוד הישראלי למחלות זיהומיות והחוג למניעת מחלות זיהומיות בילדים, ובתמיכת קופות החולים כללית, מכבי, מאוחדת ולאומית והחברה הישראלית לקולפוסקופיה ופתולוגיה של צוואר הרחם והערייה.
שירות לציבור. מוגש בחסות חברת MSD וחברת גאמידור דיאגנוסטיקה.