לפני שש שנים קיבלה לימור, בת 42 מחיפה, טלפון שהיא בחיים לא תשכח. "שבועיים לאחר שעברתי בדיקת פאפ שגרתית התקשרו אלי להגיד לי שהייתה בעיה עם הבדיקה, ושאגיע למרפאת צוואר הרחם", היא מספרת. "לאחר שתי בדיקות פאפ נוספות וקולפוסקופיה, הסבירו לי שאני במצב של טרום סרטן, וצריך להוציא חתיכה מצוואר הרחם שלי. עדיין לא הבנתי בדיוק מה קורה. זה היה נראה לי כמו משהו שעושים, חותכים, סוגרים ונגמר הסיפור. אבל אחרי שבועיים קיבלתי שוב טלפון, שצריך לעשות עוד הליך כזה".

 >> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק? 

כמה חודשים לאחר שבוצע ההליך שני, לימור נקראה לחזור לפגישה עם ד"ר אפרים סיגלר, מומחה צוואר רחם ומזכיר החברה הישראלית לקולפוסקופיה ופתולוגיה של צוואר הרחם. "רק לפי הקול שלו הבנתי שמשהו לא בסדר". בפגישה הזאת, לימור גילתה שווירוס הפפילומה שנדבקה בו גרם לסרטן צוואר הרחם, ושהיא בדרך לניתוח בהרדמה מלאה להוציא את צוואר הרחם ואת בלוטות הלימפה. 

וירוס הפפילומה הוא אחד הווירוסים הנפוצים בעולם. למעשה, 90-80 אחוז מאתנו – נשים וגברים – נדבקו בווירוס וכלל לא מודעים לכך, מכיוון שברוב המקרים הוא חולף בעצמו, אבל גם אז – אנחנו עשויים לחזור ולהידבק בו. לרוב, הווירוס עובר ביחסי מין ויש לו כ-40 זנים שונים הפוגעים באיברי המין ועלולים לגרום ליבלות באיברי המין, פי הטבעת והפה (קונדילומה). הזנים האחרים יכולים להוביל לנגעים סרטניים. הווירוס אחראי ל-5-3 אחוזים ממקרי הסרטן בעולם, שכוללים את סרטן צוואר הרחם, סרטן הלוע וסרטן פי הטבעת. מכיוון שלרוב נדבקים בו בגיל צעיר, כשמתחילים לקיים יחסי מין, מומלץ להתחסן נגדו לפני תחילת הפעילות המינית. עם זאת, חשוב לדעת שחיסון הפפילומה מגן מפני הזנים השכיחים של הווירוס , ולכן נוסף לחיסון חשוב מאוד לעשות בדיקת פאפ אחת לשלוש שנים, וכמובן להשתמש באמצעי מניעה בזמן קיום יחסי מין. גם כאן, המניעה אינה מוחלטת – קונדום מונע הידבקות בווירוס רק ב-70 אחוז מהמקרים.

במילים אחרות, הדרך היחידה לדאוג להיות מוגנים ומוגנות היא לבצע את כל אלה יחדיו – חיסון עבור נערות ונערים לפני תחילת פעילות מינית, הקפדה על קונדום בעת קיום יחסי מין ומשטח פאפ לנשים פעם בשלוש שנים. בנוסף לבדיקת הפאפ, הגיעה לאחרונה לארץ טכנולוגיה מתקדמת יותר. ״לשיטת הפאפ, למרות שהיא טובה, יש חיסרון של רגישות מוגבלת." מסביר ד״ר אדוארדו שכטר, מומחה לצוואר הרחם בקופת חולים מכבי  "יתכן שמשטח הפאפ יצא תקין ובכל זאת קיים איזשהו נגע בצוואר הרחם שהפאפ כשל מלגלות, מכל מיני סיבות. הבדיקה החדשה נותנת מענה למגבלות האלה" הבדיקה שנקראית בדיקת PCR HPV DNA היא בדיקה מולקולרית מאוד רגישה שמגלה את נוכחות הנגיף גם אם הוא נמצא בריכוזים נמוכים, ובדומה לבדיקת הפאפ, גם היא נעשית באמצעות משטח. "במידה שיש נוכחות של ווירוס הפפילומה, מבוצעת גם בדיקת הפאפ באופן אוטומטי, כך שהבדיקה הזאת, בשילוב עם מתן החיסון, יתנו ביטחון מקסימלי למטופלת נגד נגעים טרום סרטניים בצוואר הרחם״ אומר ד"ר שכטר.

זריקה (צילום:  PhotobyTawat, shutterstock)
בטיחות החיסון מגובה במחקרים | צילום: PhotobyTawat, shutterstock

בטיחות החיסון מגובה במחקרים

החיסון נגד וירוס הפפילומה זכה להד שלילי ואפילו גרם לפאניקה קלה בעבר, כשנערה מצפון הארץ לקתה בשיתוק בסמיכות למועד שבו קיבלה את החיסון. ד"ר סיגלר מבהיר שאין שום קשר בין השניים, ובטיחות החיסון מגובה במחקרים. "ועדה של משרד הבריאות קבעה שהשיתוק בנערה לא נגרם על ידי החיסון, אלא כתוצאה מתרופה שהיא נטלה", הוא אומר. "בגלל החשש מתופעות הלוואי של החיסון, פורסמו אינספור מחקרים שבהם נבדקו נערות שחוסנו מול נערות שלא חוסנו. בכולם נמצא שתופעות הלוואי אצל הנערות המחוסנות זהות לתופעות הלוואי אצל אלה שלא חוסנו."

בארץ, בכל שנה מתות 100 נשים מסרטן צוואר הרחם מתוך 200 שלוקות במחלה. השאר צריכות לעבור כריתה של צוואר הרחם, השחלות ולעתים אף כריתת רחם מלאה. התמותה בישראל כתוצאה מסרטן צוואר הרחם גבוהה במקצת מרוב מדינות אירופה. לימור, לשמחתה, שייכת ל-50 אחוז ששרדו, אבל הייתה צריכה לעבור סיוט בדרך להחלמה. "מהרגע שהודיעו לי שיש לי סרטן, החיים שלי השתנו", היא אומרת. "הייתי צריכה לעשות מיליון בדיקות, להתאשפז לשבוע וכל הזמן להיות במתח לגבי קצב הגדילה של הסרטן. אמרו לי שאם הוא יעבור את הסנטימטר, אצטרך לעשות כריתת רחם, הקרנות וכימותרפיה". לימור עברה ניתוח של עשר שעות בהצלחה, צוואר הרחם שלה הוסר וכך גם בלוטות הלימפה, ולמזלה, לא נאלצה לעבור כריתת רחם. "הבדיקה השגרתית הזאת הצילה לי את האופציה לעשות ילדים, וכנראה את החיים".

אילוסטרציה (צילום: rf123, חדשות)
"מהרגע שהודיעו לי שיש לי סרטן, החיים שלי השתנו" | צילום: rf123, חדשות

אין סיבה לחכות

טובה, בת 48, מדגישה גם היא את חשיבות הבדיקות השגרתיות, נוסף לחיסון. אם בשלוש השנים בין בדיקה לבדיקה מופיעים סימפטומים חשודים, אין שום סיבה לחכות. "זה הכי חשוב", היא אומרת. "לא להתעלם מדברים שקורים לנו בגוף, אלא לרוץ לבדוק אותם". וכך היא אכן עשתה לפני כמה שנים, כשהחלו אצלה דימומים מהנרתיק שלא בזמן הווסת, אלא בקיום יחסי מין ובמאמץ פיזי. "הלכתי לרופא הנשים שלי, והוא לא לקח אותי ברצינות. הוא נתן לי כדורים להפסיק את הדימום שלא עזרו, ואולטרסאונד שלא ראו בו כלום. הוא היה שאנן אבל אני הבנתי שמשהו לא בסדר, ובסופו של דבר הוא הפנה אותי למרפאת צוואר הרחם, שם עשיתי בדיקה ונמצא שיש לי את הווירוס, שאני כבר בשלב של סרטן והוא כמעט הגיע לרחם. מכיוון שהיו לי כבר שלושה ילדים החליטו לכרות את הרחם ואת החצוצרות, אבל לא את השחלות".

לאחר הניתוח, טובה החלימה בבית כחודש ולא הייתה צריכה לעבור טיפולים נוספים באותה העת. אבל כשנתיים וחצי לאחר מכן, החלה להרגיש כאבים בצד הגוף, חזרה לד"ר סיגלר וגילתה שהמחלה חזרה, והפעם עם סיבוכים נוספים. "היו לי גושים קטנים ממאירים ועוד גוש אחד גדול שחסם את השופכן שמנקז את השתן מהכליה לשלפוחית השתן", היא מספרת. "הכליה שלי התחילה להתנפח, ניסו להחדיר לי צינור שיעקוף את החסימה ולבסוף החדירו לי צינור שיצא מהגב והצליח לנקז את הכליה. במקביל, התחלתי טיפולי כימותרפיה והקרנות כל יום במשך חודש וחצי. כימותרפיה הייתה הדבר הכי נורא מבחינתי בעולם, לא הייתי בן אדם. הייתי זרוקה כל היום במיטה, לא אכלתי ולא שתיתי, וכשכבר הייתי מתאוששת הייתי מקבלת עוד מנה". את הילדים שלה - היא דאגה לחסן נגד הווירוס.

ירידה של 90 אחוז בהידבקות

 באוסטרליה, שהייתה המדינה הראשונה לחסן נגד וירוס הפפילומה, נרשמה כבר ירידה של 90 אחוז בהידבקות בווירוס בקרב נערות מחוסנות ,. על פי ההערכות, סרטן צוואר הרחם ייעלם מאוסטרליה תוך 50-30 שנה. נשות ישראל, לעומת זאת, לא מקפידות לבצע את בדיקת הפאפ פעם בשלוש שנים כמומלץ. בעוד ברוב מדינות אירופה 80-70 אחוז מהנשים נבדקות על פי ההמלצה, בארץ רק 30 אחוז עושות זאת. אנחנו גם לא בדיוק משתמשים אדוקים באמצעי מניעה - כמחצית מהישראלים לא משתמשים בקונדום על בסיס קבוע. החיסון הקיים מגן בפני זנים שגורמים לכ-90 אחוז ממקרי הסרטן, לכן מודגשת שוב ושוב חשיבות השילוב בין השלושה: חיסון בגיל צעיר, הקפדה על שימוש בקונדום, ואצל נשים - בדיקת פאפ כל שלוש שנים. זיכרו סרטן צוואר הרחם ניתן למניעה – זה תלוי בכל אחת ואחד מכם.

הכתבה מוגשת מטעם האיגוד הישראלי למחלות זיהומיות והחוג למניעת מחלות זיהומיות בילדים, ובתמיכת קופות החולים כללית, מכבי, מאוחדת ולאומית והחברה הישראלית לקולפוסקופיה ופתולוגיה של צוואר הרחם והערייה.

שירות לציבור. מוגש בחסות חברת MSD וחברת גאמידור דיאגנוסטיקה.