כ-20 אלף נשים וגברים מאובחנים מדי שנה עם יבלות שנגרמות מנגיף הפפילומה האנושי (HPV – human papilloma virus). היבלות הן גידולי עור או רירית שיכולות להופיע על איברי המין והמפשעות (קונדילומות) וכן בחלל הפה ובפי הטבעת.

היבלות מאוד מדבקות - מספיק מגע מיני קצר, גם כזה שמערב רק מגע של עור וללא חדירה, כדי שהפרטנר/ית שלכם יחשפו לנגיף הפפילומה. עבור מי שמפתחים את היבלות המרתיעות למראה, הפגיעה בחיי המין והדימוי העצמי יכולה להיות די הרסנית.

החיסון נגד וירוס הפפילומה מונע את התפתחות היבלות למי שלא נחשף לוירוס בעבר, לכן חשוב כ"כ לקבל אותו בגיל צעיר. מנגד, מי שלא חוסן, פיתח יבלות והחלים מהם – עדיין יכול לחוות הופעת יבלות חדשות.

יבלות מין שמרגישים ורואים

"יבלות המין שנגרמות מוירוס הפפילומה יכולות להופיע באזור העריה (קפלי העור סביב חלקו החיצוני של הנרתיק), הנרתיק וצוואר הרחם אצל נשים. וכן על שק האשכים והפין אצל גברים, ובאזור פי הטבעת, אצל שני המינים", אומרת ד"ר רגינה אגיזים, מומחית למחלות צוואר הרחם ממכבי שירותי בריאות ורופאה בכירה בבית חולים מאיר. "התחושה של היבלות היא של בליטות מציקות ומגרדות. בחלק מהמקרים לא שמים אליהן לב ולא מטפלים בהן במשך שנים".

על פי ד"ר אלינה וילקין, מומחית לגניקולוגיה ומיילדות במרפאת בריאות האישה במכבי השלום ורופאה בכירה בחדרי לידה בביה"ח בבלינסון, ברוב המקרים, קשה שלא לראות ולהרגיש את היבלות.

"לנגעים יש מראה כרובתי (כרובית) וניתן להבחין בהם במגע ובמבט, מלבד מקרים בהם היבלות הן קטנות מאוד או נמצאות בקפל עור. היבלות הן בדרך כלל בהירות, לעיתים מלוות בגרד וחוסר נוחות ויש להן נטייה להתפשט. בניגוד לסרטן צוואר הרחם, שנגרם אף הוא מנגיף הפפילומה ומתפתח לאט, היבלות מתפתחות מהר יותר אצל מי שנחשף לוירוס".

האם היבלות יותר מדבקות מחשיפה לוירוס הפפילומה?

ד"ר וילקין: "ישנם מצבים של נשאות חסרת תסמינים, אבל כשמופיעים נגעים (יבלות מין) הם מאוד מדבקים.  גם לאחר טיפול, אחוזי החזרה שלהם גבוהים מאוד. בניגוד למחלות ויראליות אחרות, כמו אבעבועות רוח, שנגדן הגוף יודע לפתח נוגדנים ומתגונן בעתיד, יצירת נוגדנים נגד וירוס הפפילומה מאוד נמוכה, ולכן אפשר להיחשף ולהידבק בוירוס מחדש".

"הטיפול ביבלות לא מעלים בצורה מוחלטת את הנגיף מהגוף. וירוס שנשאר יכול לגרום להופעת יבלות נוספות. מנגד, החיסון לוירוס הפפילומה כן נותן הגנה לעתיד. מחקרים מראים כי מתן החיסון, גם למי שכבר נחשף לוירוס הפפילומה, עשוי להקטין סיכון לחזרה שלו. ככל הנראה, מכיוון שהחיסון מייצר הגנה מפני חשיפה של אזורים חדשים. ככל שיש לגוף יותר נוגדנים הוא יותר מוגן".

כיצד מטפלים ביבלות של וירוס הפפילומה?

ד"ר אגיזים: "הטיפול תלוי בכמות הנגעים ובמיקום שלהם. קיים טיפול מקומי, טיפול באמצעות הקפאה של היבלות בחנקן נוזלי וכן טיפול בלייזר. חשוב לזכור שגם אם הורסים את היבלות לא מעלימים את הוירוס והן יכולות לצוץ מחדש גם לאחר פרק זמן ממושך. בעיקר בשלבים בהם יש ירידה בתפקוד של מערכת החיסון, כמו בזמן היריון".

"במצבים כאלו אנחנו מטפלים ביבלות של האישה ואין כמעט סיכון לעובר, אלא במקרים חריגים בהם יש המון נגעים בתעלת הלידה והתינוק יכול להיחשף לנגיף. מצב לא שכיח שעשוי להוביל ליבלות על מיתרי הקול של התינוק". 

ד"ר וילקין: "באופן כללי, הטיפול יכול לקחת זמן ולא תמיד מצליח. אנחנו בכל הנגעים הנראים לעין ותמיד יכול להיות נגע קטן שלא ניתן להבחין בו והוא נשאר על העור. הסיכוי לחזרה של נגעי קונדילומה קיים בכל שיטות הטיפול".

מה ההשפעה של היבלות על חיי המין?

ד"ר וילקין: "יבלות מאוד משפיעות על מערכת היחסים. ההמלצה היא להימנע מיחסי מין ברגע שיש נגעים ועד סיום הטיפול. גם אם הפרטנר/ית כבר נדבקו, יכולה להיות הדבקת פינג פונג חוזרת בין שני בני הזוג. קונדום לא מספק הגנה מלאה מהידבקות. בנוסף, ישנה גם הדבקה של חלל הפה ביחסי מין אוראליים".

מה התגובה של מטופלות שמאובחנות עם יבלות אצלכן?

ד"ר אגיזים: "חלק מהמטופלות נכנסות ללחץ, מתביישות ביבלות וחושבות שזה תסמין של סרטן. אחרות יגידו שיש להן את היבלות כבר 20 שנה והן לא מפריעות להן. אך ללא טיפול הן ממשיכות להדביק אחרים".

ד"ר וילקין: "התגובה משתנה. לפעמים קיימת אכן דאגה שיבלות קשורות לסרטן צוואר הרחם, אבל הזנים שגורמים ליבלות לא מסרטנים. אצל הרבה נשים הדימוי העצמי נפגע כתוצאה מנוכחות היבלות, שלא בצדק. חלקן מגיעות למצב של הימנעות מוחלטת מקיום יחסי מין, אבל אישה לא צריכה להפסיק לחיות. צריך לטפל ביבלת ולהשתמש בקונדום לצמצום חשיפת הפרטנר לנגיף וכמובן לקבל חיסון מגן מפני חזרה של יבלות וזנים נוספים".

האם היבלות מעלות סיכון לסרטן צוואר הרחם?

ד"ר אגיזים: "במידה והאישה נחשפה גם לזנים בסיכון גבוה, יחד עם הזנים בסיכון נמוך – אשר גרמו ליבלות, היא יכולה לפתח שינויים טרום סרטניים". 

ד"ר וילקין: "לפעמים ישנה חשיפה לכמה זנים של וירוס הפפילומה ולכן קיימת עלייה גם בשכיחות של מחלות אחרות שנקשרות לוירוס, אבל לא כתוצאה מהיבלות עצמן".

"החיסון עוזר לנו להקטין מאוד את השכיחות של הזנים הגורמים ליבלות וכן לסרטנים נוספים שקשורים לוירוס הפפילומה. הראשונים שהכניסו את החיסון לאוכלוסייה הצעירה היו האוסטרלים, ראשית לבנות ואז גם לבנים, ותוך שנתיים נצפתה שם ירידה בשכיחות היבלות".

ד"ר אגיזים: "בישראל התחלנו לחסן מאוחר יחסית. באוסטרליה, יש גם ירידה בשכיחות סרטן צוואר הרחם. לוקח לוירוס 10-20 שנה עד שהוא יוצר שינויים בצוואר הרחם. הבנות הראשונות שקיבלו את החיסון במסגרת חיסוני השגרה בבית ספר הן היום בנות 22-23, הבנים בני 20-19,  ויש לזכור שאחוז המתחסנים לא היה גבוה בתחילה. חיסוני השגרה תלויים בהסכמת ההורים, וגם מי שבעבר התנגדו, משנים לעיתים את דעתם ומבינים שהחיסון לא מסוכן ויעיל".

הזדמנות להתחסן נגד יבלות מין

באופן חד פעמי, משרד הבריאות מאפשר השנה לבני 21-26 לקבל את החיסון לוירוס הפפילומה בהשתתפות עצמית מופחתת. ניתן לקבל את החיסון בהשתתפות חלקית עד גיל 45 ולאחר מכן קיימת אפשרות לרכוש אותו באופן פרטי, אך יעילות החיסון יורדת ככל שמתבגרים.

ד"ר וילקין: "פרקי החשיפה העיקריים של הוירוס הם בגילי ה-20, כשמתחילים לקיים יחסי מין וכן בגילי ה-50, כאשר אנשים עוברים שינויים בחיי הזוגיות ונחשפים לפרטנרים מיניים חדשים. מי שקיבל את החיסונים הישנים לוירוס הפפילומה יכול להרחיב כעת את מטריית ההגנה שלו ולבקש את החיסון הנוכחי של הוירוס שמגן מפני יותר זנים של הנגיף".

"לא כל האוכלוסייה מודעת לכך שהתחלואה מוירוס הפפילומה איננה נוגעת רק לנשים ולסרטן צוואר הרחם. סוגים שונים של סרטן, כמו סרטן הפה והלוע, סרטן פי הטבעת, ויבלות, נוגעים גם לנשים וגם לגברים".

 

 

למידע נוסף יש לפנות לרופא/ה שלך >>

הכתבה בהשתתפות ד"ר רגינה אגיזים, מומחית למחלות צוואר הרחם ממכבי שירותי בריאות, וד"ר אלינה וילקין, מומחית לגניקולוגיה ומיילדות במרפאת בריאות האישה במכבי השלום.

שירות לציבור. מוגש בחסות MSD (ללא מעורבות בתכנים).