אורטיקריה (חרלת) הינה תגובה אלרגית של העור המתבטאת בפריחה מגרדת שנמשכת לרוב מספר ימים עד מספר שבועות וחולפת גם ללא טיפול. הגורמים הנפוצים הם מאכלים כגון פירות טרופיים, דגים, פירות ים, בוטנים, אגוזים, תרופות לסוגיהן, מחלות ויראליות ואף מגע או שאיפת חומרים שונים. בלמעלה מחצי מהמקרים, הסיבה להופעת הפריחה איננה ברורה. כאשר הפריחה נמשכת מעל ל-6 שבועות היא נקראת אורטיקריה כרונית.
>> לייק בפייסבוק כבר עשיתם?
אורטיקריה כרונית – בחלק מהמקרים זוהי תגובה עורית למחלות סיסטמיות ולכן נעשה בירור מקיף על מנת למצוא את הגורם. הגורמים האפשריים הם מחלות אוטואימוניות, וירוסים כמו הפטיטיס B ו-C, מחלות של בלוטת התריס, נוכחות פרזיטים במעי ועוד.
תת סוג של אורטיקריה כרונית נקרא אורטיקריה פיזיקלית. התגובה העורית במקרים אלה קשורה לגירוי פיזיקלי שבא במגע ישיר או עקיף עם העור כגון שמש, קור או רטט.
מה הסימפטומים?
פריחה באה לידי ביטוי ברבדים אדומים, בצקתיים, בגדלים שונים, נודדים, מגרדים מאוד, שאינם מותירים צלקת. לרוב נגע בודד אינו נשאר על פני העור מעבר ל-24 שעות אלא נעלם ומופיעים נגעים אחרים באזורים שונים.
בכמחצית מהמקרים הופעת הפריחה העורית מלווה גם בקוצר נשימה, בקושי בבליעה, בנפיחות של השפתיים והעפעפיים ואף בהופעת שלשולים. במקרים נדירים, הפריחה מופיעה כחלק מתגובת שוק אנפילקטי (תגובת הלם של הגוף האופיינית לאלרגיה) המתבטא בירידת לחץ דם פתאומית, קושי בנשימה ומצריך פעולות מצילות חיים.
איך מאבחנים?
בשלב ראשון נעשה תחקור מעמיק לחיפוש גורמים להופעת הפריחה כגון מאכלים, חשיפה לחומרים שונים, תרופות, טיולים, הרגלים, תחביבים ומחלות חום שהופיעו בסמיכות להתחלת הסימפטומים. האבחנה נעשית לרוב על פי המראה הקליני האופייני של הפריחה. תסמין אופייני נוסף הוא דרמוגרפיזם – באמצעות עט או מקל ניתן בעדינות "לצייר" על העור, לאחר מספר דקות העור יאדים ותיווצר בצקת באזור המגורה.
במידה ומופיעים סימפטומים כקוצר נשימה או קושי בבליעה, דרושה בדיקה על ידי רופא אף-אוזן-גרון על מנת לשלול בצקת בלוע וסכנת חנק. במרבית המקרים אין צורך בביצוע בדיקות מעבדה.
עוד ב-mako בריאות:
>> המחלה הקשה שנפוצה במזה"ת - ובארץ לא מכירים
>> זו הסיבה שהכתפיים שלכם תפוסות כל הזמן
>> הטריקים הפשוטים האלה מנצחים את החשק למתוק
דרכי טיפול
חשוב לנסות לאתר את הסיבה לפריחה על מנת למנוע הישנויות. כמו כן, יש להפסיק תרופות שנלקחו בסמוך להופעת הסימפטומים – חשוב לזכור שלעיתים גם תרופות ללא מרשם כמשככי כאבים, תוספי מזון וויטמינים עשויות לגרום לתגובה. לרוב הפריחה המגרדת חולפת לאחר מספר ימים גם ללא טיפול, אך במרבית המקרים יש צורך בטיפול על מנת לקצר את משך המחלה ולהקל על הגרד. תרופות אנטי היסטמיניות (H1 ANTIHISTAMINES) מהדור החדש הן הטיפול המקובל ולרוב יש צורך ליטול אותן כשבוע עד 10 ימים. ניתן לשלב תרופות אלה עם תרופות אנטי היסטמיניות מהדור הישן אותן יש ליטול לפני השינה כיוון שיש להן אפקט מרדים. במקרים עמידים, מקובל שילוב עם תרופות אנטי היסטמיניות נוגדות חומצה מסוג H2 ANTIHISTAMINS.
במידה ואין תגובה לטיפול באנטי היסטימיניקה או כאשר ישנן תופעות סיסטמיות מלבד הפריחה מקובל לטפל בסטרואידים סיסטמיים. הטיפול ניתן למספר ימים עם ירידה הדרגתית במינון.
במידה ובירור מקיף במקרי אורטיקריה כרונית לא העלה דבר והטיפולים המקובלים שצוינו אינם מספקים, מתן תרופות כציקלוספורין, דפסון וקולחיצין יכול להועיל.
Montelukast (סינגולאייר) היא תרופה מוכרת לטיפול באסתמה אלרגית ונמצאה יעילה גם במקרים של אורטיקריה כרונית.
תרופה חדשה בשם אוזלימומאב (Ozalimumab) נכנסה לאחרונה לסל הבריאות לטיפול במקרי אורטיקריה כרונית. זוהי תרופה ביולוגית הפועלת על ידי חסימת הנוגדנים מסוג IGE המשתתפים ביצירת התגובה האלרגית. היא ניתנת בזריקות תת עוריות כל ארבעה שבועות וניתנת רק לאחר שכל הטיפולים האחרים כשלו.
בנוסף לטיפול התרופתי, במקרים מסוימים יש לשקול בידוד סביבתי – כלומר ניתוק מהסביבה הטבעית של המטופל, בחשד שאחד הגורמים הסביבתיים גורם לפריחה.
הכותבת היא מומחית לרפואת עור במרכז הרפואי איכילוב