כמעט שני עשורים חלפו מהיום בו שרון חזיז אובחנה עם סרטן השד, ומאז היא מדברת על המחלה בצורה פתוחה ומנסה להעלות מודעות לנושא בקרב נשים. אבל לצד המחלה איתה התמודדה, היא מספרת גם על חרדות והיפוכונדריה שנכחו בחייה, ומסבירה שהקשר בין הגוף והנפש גדול משחשבה. הערב ב"אינטימי" עם רפי רשף (אחרי עובדה, קשת 12), חזיז משתפת איך מצב נפשי עלול להתפתח למקומות קשים אם לא מטפלים בזה בצורה נכונה.
"אני חושבת שבשנות התשעים לא הייתה מודעת לכדורים פסיכיאטריים. אף אחד לא אמר לי 'בואי תיקחי ציפרלקס', לא ידעו את הדברים האלו". שיתפה חזיז כשנשאלה על הסבל האין-סופי שמביאה איתה התמודדות נפשית שלא מטופלת כראוי.
אם בעבר היא לא הבינה את גודל ההשפעה של זה, עכשיו היא רואה את הדברים מנקודה אחרת לגמרי, כך היא מספרת: "היום אפילו כשחברות אומרת לי חצי בצחוק על הילדים שלהם 'יש לי ילד היפוכונדרי', זה לא משעשע אותי בכלל. כי היפוכונדריה וחרדות זה דבר שיכול להתפתח למקומות לא טובים, מאוד שליליים, כולל מחלת סרטן".
וזה בדיוק מה שהיא מאמינה שקרה לה, וזאת הסיבה שהיא לא הייתה מופתעת כשאובחנה עם סרטן שד. "אני מודעת לזה שיש המון סיבות לחלות בסרטן, אחת הסיבות זה בין הגוף והנפש. אני מאוד מאמינה שבאיזשהו מקום הבאתי את זה על עצמי, חיכיתי לזה. לכן כשזה קרה אמרתי 'אוקיי, נתמודד עם זה, לא סוף העולם'. בדמיונות שלי כבר חליתי בדברים הרבה יותר קשים, אז קבלתי את הדבר הזה שאני כנראה יכולה להתמודד איתו".