ד"ר שני-פאלוך שמעון היא חוקרת ורופאה מומחית בעלת שם עולמי בסרטן השד, מומחית בטיפול בסרטן השד בנשים צעירות, והעורכת הראשית בוועדה הבינלאומית לקביעת קווים מנחים בינלאומיים לטיפול בסרטן השד. וכמי שמכירה ומלווה מקרוב את מסען של מטופלות סרטן השד בישראל, שמחה לתת תשובות לכמה מהשאלות הכי בוערות בתחום.
מהו הסיכון עבור אישה ישראלית לחלות בסרטן השד?
"סרטן השד הוא המחלה הממאירה הנפוצה ביותר בקרב נשים בעולם המערבי. באופן כללי, הסיכון המצטבר במהלך חייה של אישה לחלות בסרטן השד הוא כ- 11%. עם זאת, צריך לזכור שככל שהגיל צעיר יותר, כך קטן הסיכון, כאשר עיקר התחלואה הוא בנשים מעל גיל 50.
האם ישנם גורמי סיכון שמעלים את הסיכוי לחלות בסרטן השד?
"ישנם כמה סוגים של גורמי סיכון לסרטן השד. גורם הסיכון העיקרי הוא הגיל, שכן המחלה נפוצה יותר בנשים מעל גיל 50. בנוסף לכך, ישנם גורמי סיכון משפחתיים כמו סיפור משפחתי של סרטן השד בקרב בנות משפחה מדרגה ראשונה, ריבוי ממאירויות במשפחה והימצאותן של מוטציות תורשתיות, הנפוצות ביותר הן בגנים BRCA1 ו-BRCA2. אצל נשים ממוצא אשכנזי הסיכון גבוה יותר כיוון שאחד מ-40 יהודים אשכנזים נושא מוטציה בגן BRCA. ישנם גם גורמי סיכון הורמונליים, כמו למשל הריון ראשון בגיל מבוגר, גיל ווסת ראשון בגיל צעיר וגיל ווסת אחרון בגיל מבוגר יחסית. בנוסף, ישנם גורמי סיכון כלליים כגון השמנת יתר וצריכת אלכוהול. כמו כן, ישנם גם גורמים שנחשבים מפחיתי סיכון לסרטן השד, וביניהם הריון ראשון לפני גיל 30, פעילות גופנית והנקה".
מתי ואיך מאבחנים סרטן שד?
"בישראל ישנה תוכנית סקר לאומית לגילוי מוקדם של סרטן השד, במסגרתה אחת לשנתיים כל אישה מגיל 50 עוברת ממוגרפיה. כאשר נשים עם סיכון גבוה מתחילות מוקדם יותר. במידה ומתגלה ממצא חשוד בממוגרפיה, מתחילים בירור. אם יש שינוי כלשהו בשד – בצורה, בצבע, תחושה של גוש שמופיע פתאום – לא לחכות ולפנות לרופא", מוסיפה.
מהי החשיבות לשמירה על רצף טיפולי בין קהילה לבית החולים? מתי חשוב להפנות את המטופלת להמשך אבחון במרכז הרפואי?
מרגע שמתגלה ממצא חשוד מתחיל תהליך האבחון בקהילה אשר כולל בדיקות הדמיה וביופסיה. הביופסיה מאפשרת לנו לקבל תמונה טובה של הגידול: למשל אם הגידול סרטני או טרום סרטני. כמו כן, מהביופסיה אנחנו לומדים מה הם המאפיינים הביולוגיים של הגידול: מה דרגת ההתמיינות שלו, האם יש ביטוי יתר של קולטנים להורמונים הנשיים אסטרוגן ופרוגסטרון, והאם יש ביטוי יתר של חלבון הנקראHER2 .
במידה והגידול סרטני, המטופלת תופנה להמשך האבחון וטיפול בבית החולים. יש חשיבות גדולה לשמירה על הרצף הטיפולי והפניית המטופלת בהקדם למרכז הרפואי להמשך האבחון על מנת שתקבל טיפול אופטימלי ע"י צוות רב תחומי מיומן.
עמוד התווך הוא טיפול רב תחומי
בשלב הקריטי הזה, שבו המטופלת מקבלת את האבחנה הרשמית, מתחילה להתגבש דרך הטיפול הייחודית עבורה. מאמץ נרחב מושקע כדי להתאים לכל מטופלת את הטיפול המדויק ביותר עבורה, בהתאם למאפיינים הספציפיים של מצבה.
לאן ממשיכה המטופלת מהביופסיה?
"המטופלת תופנה בדרך כלל לכירורגית שד, וזה ברוב המקרים יפנה אותה לאונקולוגית. חשוב להבין שעמוד התווך של הטיפול בסרטן השד הוא טיפול רב תחומי. כשמתקבלת אבחנה חדשה של סרטן שד מתקיים דיון צוותי. בדיון ישתתפו כירורגים, אונקולוגים, מקרינים, רדיולוגים, פתולוגים, פלסטיקאים, אחיות וצוות פסיכוסוציאלי ולפעמים גנטיקאים. הרעיון הוא לקחת בחשבון, מהרגע הראשון, את כלל הצרכים, המאפיינים ואפשרויות הטיפול עבור כל מטופלת ולהשתמש במאגר הידע העצום והמגוון של הצוות כמכפיל כוח לטובת הטיפול".
כיצד מתקבלת ההחלטה על סוג הטיפול?
"החלטה על הסדר האופטימלי של הטיפול תלויה בגורמים רבים, וזה אחד היתרונות לצוות שיש בו רופאים עם כלל תחומי המומחיות לטיפול בסרטן השד. לפעמים מחליטים להתחיל עם ניתוח, לפעמים יש יתרון להתחיל בטיפול טרום ניתוחי, לכן הדיון בצוות רב תחומי הוא קריטי. בטיפול טרום ניתוחי המטופלת תקבל טיפול מספר חודשים ורק אז תלך לניתוח, שלרוב יהיה קטן וקל יותר עבורה. לאחר הניתוח, פתולוג בוחן את הממצאים ולפי הדוח הפתולוגי נעשות התאמות בטיפול, למשל הוספה של טיפול כימותרפי, או שינוי של הטיפול הביולוגי. יש מגוון טיפולים – חלקם ניתנים דרך הוריד, חלקם פומיים וחלקם תת-עוריים – כאשר נעשה מאמץ לתת טיפול באופן הכי יעיל אך גם באופן שהכי מאפשר לאישה לשמור על שגרת חיים. הרצון שלנו, וגם היכולות שלנו, שהולכות ומשתפרות כל הזמן, זה לתת לכל מטופלת בדיוק את סוג הטיפול הדרוש לה".
לשמור על המטופלות מכל הבחינות
ומה באשר לשמירה על השד, או עד כמה נפוץ הליך של כריתת שד, ד"ר פאלוך-שמעון מסבירה את הרציונל המנחה בניתוחי סרטן שד: "המגמה שלנו כיום ברורה: מטופלת נכנסת לניתוח עם שד, ואנחנו רוצים שכך גם תצא ממנו. עבור רוב המטופלות ניתן לעשות ניתוח משמר שד. אנחנו מאוד מבינים את החשיבות של שמירה על הגוף והמראה של המטופלות. ניתוחי כריתת שד מתבצעים היום רק כאשר יש גידול גדול , רב מוקדי או סוג נדיר של סרטן שד (סרטן שד דלקתי) שלא מאפשר שימור השד, או כמובן שאם זה ההעדפה של המטופלת. מדובר במיעוט קטן של המטופלות".
מה את יכולה לומר לנשים הקוראות על סיכויי ההחלמה מסרטן שד?
"עם גילוי מוקדם סיכויי ההחלמה היום מצוינים. חשוב מאוד שכל מי שנמצאת בקבוצת סיכון, וכמובן כל מי שעברה את גיל 50, תיבדק באופן קבוע. ההתקדמות ביכולות הטיפול המותאם אישי מגדילה מאוד את סיכויי ההחלמה".
יש סיבה לאופטימיות?
"אני חושבת שכן. עומדים לרשותנו כיום טיפולים טובים ויעילים, ולכן יש מקום גם להרבה אופטימיות. למטופלות שלנו ובכלל למאובחנות עם סרטן השד אני תמיד מציעה לשתף ולא להסתיר מהקרובים אליהן, לשאול את כל השאלות שיש בלי להתבייש ובלי לחשוש מהצוות המטפל. כדאי להכין רשימה עם שאלות ולבוא איתה לכירורג או לאונקולוג. כמו כן חשוב מאוד גם לקבל תמיכה רגשית. ברוב המכונים היום יש כזו, וחשוב לעשות בה שימוש".
הזכרת את האספקט הרגשי. הרפואה היום רואה בו חלק משמעותי בהתמודדות עם סרטן השד?
"אבחנה של סרטן שד זו חוויה מאוד מטלטלת עבור אישה, כל אחת והמקום שזה תופס אותה בחיים, בנסיבות האישיות, המשפחתיות והמקצועיות שלה, והקשר שלה עם גופה. גם ניתוח משמר הוא הליך לא קל, ולתרופות עשויות להיות תופעות לוואי שיכולות לפגוע באיכות החיים. התקדמנו מאוד ביכולות הטיפול, אבל הצורך של המטופלות, הנשים, בתמיכה רגשית הוא משמעותי וחשוב לתת לו מענה. אפילו לתקופה קצרה, תמיכה רגשית יכולה לעשות הבדל משמעותי בחוויית מטופלת סרטן השד".
יש להדגיש כי בחירת הטיפול האפשרי הינו להחלטת המטפל הרושם את המרשם בהתייעצות עם המטופל. המידע נכון לנובמבר 2021. למידע נוסף ,יש לפנות לרופא המטפל. שירות לציבור. מוגש בחסות חברת רוש פרמצבטיקה (ישראל) בע"מ.