מחלת האסתמה נחשבת לשכיחה מאוד וברחבי העולם יש כ-300 מיליון חולי אסתמה. אך על אף שכיחותה הגבוהה, ניתן לחיות עם המחלה באיכות חיים טובה באמצעות טיפול נכון. כדי לקבל את הטיפול המתאים ביותר חשוב לאבחן את המחלה ולשים לב לתסמינים המוכרים כמו שיעול, קוצר נשימה, צפצופים ולחץ בחזה. "בשל תגובתיות יתר של דרכי האוויר חלה בהן היצרות, בד בבד עם ייצור מוגבר של ריר בתוך חלל דרכי האוויר אשר מביאים לאותם תסמינים", מסבירה ד"ר לילך ישראלי שני, רופאת ריאות ומנהלת מרפאת אסתמה חמורה במערך הריאות בבית החולים מאיר.
אסתמה אלרגית היא אסתמה שמתבטאת בחשיפה לאלרגנים שונים באוויר כמו אבק, צמחים, חיות מחמד וכיוצא בזה. חשיפה לגורמים אלה יוצרת תהליך דלקתי שמתרחש בדרכי האוויר וגורם לאותה תגובתיות יתר. "חשיפה לאלרגן שהחולה מגורה אליו, כמו קרדית האבק, שיערות של חתולים או כלבים, עצי זית וכיוצא בזה מובילה לשרשרת של אירועים שגורמים לשפעול של המערכת התאית האלרגית שלו ובסופו של דבר ליצירת הדלקת ולהתלקחות האסתמה", מוסיפה ד"ר ישראלי שני.
אסתמה אלרגית מאובחנת בשיעורים גבוהים בקרב כלל חולי האסתמה. למעשה, רוב הילדים החולים באסתמה סובלים מאסתמה על רקע אלרגי. "אצל ילדים חשוב להבדיל קודם כל האם מדובר באסתמה", אומר ד"ר מאיר מי זהב, מומחה לרפואת ילדים וריאות ילדים, מנהל יחידת האסתמה בבי"ח שניידר ויו"ר איגוד ריאות ילדים. "בין 35 ל-50 אחוז מהתינוקות בשנים הראשונות לחייהם מציגים תמונה דמוית אסתמה שמלווה לרוב בזיהומים ויראליים בחורף ומתבטאת בצפצופים. ברובם המכריע לא מדובר באסתמה אלרגית אלא ברגישות של הסמפונות שחולפת לה במהלך השנים הראשונות. חלק קטן מתינוקות אלו יהיו בסופו של דבר אסתמטיים, ומתוכם אצל רוב הילדים יהיה מרכיב אלרגי", מסביר ד"ר מי זהב.
איך מאבחנים אסתמה ואסתמה אלרגית?
כאשר חולה מעיד על תסמינים כמו קוצר נשימה (לעיתים קרובות במהלך הלילה), שיעולים וצפצופים והרגשת לחץ בחזה, ניתן לבצע בדיקת נשיפה בשם "ספירומטריה" שתשקף את ההפרעה החסימתית. "הבעיה היא שחולים אסתמטיים לא תמיד מראים את ההפרעה החסימתית, כי אסתמה היא מחלה התקפית, כלומר היא לא פעילה כל הזמן", אומרת ד"ר ישראלי שני ומוסיפה: "אם חולה אסתמה יגיע לבדיקה כשמחלתו לא פעילה, תוצאות הבדיקה יהיו תקינות, ויהיה צורך לשלוח אותו למבחן תגר. במבחן זה הוא יצטרך לשאוף חומר שיכול לגרום לכיווץ הסמפונות או לבצע מאמץ, ואז אנחנו למעשה "מאתרים" את ההפרעה החסימתית".
כמו כן, חשוב לבחון האם מדובר באסתמה אלרגית. לעיתים יש לכך השלכות על הטיפול ובמקרים אלו מומלץ לפנות לרופא ולברר זאת. לצורך כך נעזרים בתבחיני אלרגיה - הזרקה של אלרגנים נשאפים לתת-העור. "התבחין כולל לרוב ערכה קבועה של אלרגנים כמו שיערות של כלב או חתול, עץ זית, דשאים מסוימים, אבק וכיוצא בזה. אם החולה אלרגי לאחד מהם תהיה לכך תגובה אלרגית על העור", מסבירה ד"ר ישראלי שני.
התאמת הטיפול הנכון
לאחר שלב האבחון, מגיע שלב הטיפול, אשר מורכב בין היתר ממניעה. "יש להימנע ככל האפשר מהגורמים שמובילים להחמרה של האסתמה. הימנעות מעישון ומחשיפה לעישון חשובה מאוד, ועל הורים לילדים חולי אסתמה לתת על כך את הדעת. במקרה של אסתמה אלרגית יש להימנע מחשיפה לאלרגן ככל האפשר. אם לדוגמה החולה אלרגי לקרדית האבק יש להוציא מחדרו בובות פרווה או מדפים פתוחים עם חפצים שצוברים אבק", מסביר ד"ר מי זהב.
בהמשך, כדי לקבוע האם החולה זקוק לטיפול קבוע, תתבצע הערכה של פעילות המחלה. "הרופא יתשאל את המטופל לגבי מספר הפעמים בשבוע שבהם הופיעו הסימפטומים, כמה פעמים החולה הקיץ משנתו בחודש האחרון בשל קוצר נשימה, האם הוא מוגבל בפעילות בבית או בספורט בגלל האסתמה וכן הלאה. על פי ההערכה הזו אפשר יהיה להבין האם החולה מאוזן מבחינה קלינית או שמא המחלה שלו פעילה", מסבירה ד"ר ישראלי שני.
עוד על אסתמה אלרגית:
>> רופא צמוד מציג: כל מה שצריך לדעת על אסתמה אלרגית
>> איך מטפלים באסתמות, אלרגיות ואורטיקריות?
>> מדוע יש להמשיך את הטיפול במחלות כרוניות גם בימי הקורונה?
>> בחנו את עצמכם: כמה אתם יודעים על מחלת האסתמה?
סוגי הטיפול במחלה
הטיפול העיקרי עבור כל חולי האסתמה הפעילים הוא משאף שמכיל סטרואידים הפועלים לדיכוי התגובה הדלקתית, לצד מרחיבי סימפונות. לדברי ד"ר ישראלי שני, במקרים שבהם האסתמה חמורה יותר אפשר לתת טיפול שמשלב סטרואידים ומרחיבי סמפונות. כמו כן, במקרה של חולים באסתמה אלרגית, לעיתים יתווספו גם טיפולים בתסמיני אלרגיה אחרים כמו דמעת, גרד בעיניים או נזלת אלרגית שעלולים לתרום לחוסר האיזון של האסתמה.
לעיתים הטיפול במשאף לא מצליח להביא את החולים לאיזון, ואז הם מוגדרים כחולים קשים. שלושה מכל ארבעה חולי אסתמה קשים הם חולי אסתמה אלרגית, ואלו עשויים לקבל טיפולים ביולוגיים. "בתהליך האסתמטי של אסתמה אלרגית, החומר האלרגני מעורר תאים בגוף שמתחילים שרשרת תהליכים ביולוגיים אשר בסופם משתחררים חומרים שגורמים להתכווצות הסמפונות. הסטרואידים מטפלים בקצה התהליך האסתמטי, אך כשחולי אסתמה קשה לא מגיבים לטיפול הזה יש לעצור את התהליך בשלב מוקדם יותר", מסביר ד"ר מי זהב, "הטיפולים הביולוגיים מעכבים חומרים שמופרשים בשלבים הראשוניים ושמעוררים את התהליך האסתמטי. מה שלמדנו בשנים האחרונות הוא לא איך לבנות סכר ביציאה לים, אלא איך לעצור את זרימת הנהר מוקדם יותר".
איך מטפלים בילדים?
הטיפול הבסיסי במבוגרים, אשר כולל מתן משאפי סטרואידים ומרחיבי סמפונות, זהה לילדים. אך לטיפול זה יש השפעות עבור האוכלוסייה הצעירה. "מחקרים הראו כי נצפתה השפעה קלה על הגדילה של ילדים שטופלו במשאפי סטרואידים במשך תקופה ארוכה של שנים, ולכן הטיפול בילדים צריך להיות תחת מעקב צמוד והוא דורש הערכה מחודשת כל כמה חודשים", מסביר ד"ר מי זהב.
במקרה של ילדים חולי אסתמה קשים, אי אפשר לתת טיפול במשאפי סטרואידים במינון גבוה מאוד בשל תופעות הלוואי, ולכן לא אחת דווקא הילדים יתקשו יותר להגיע לאיזון. עד לאחרונה הטיפול הביולוגי היה מאושר לילדים החולים באסתמה אלרגית קשה מגיל 12 וכעת הוא מאושר לילדים כבר מגיל 6.
"אנו בעצם נמצאים בעידן שבו יש מענה טוב בהרבה לחולי אסתמה אלרגית", מסכמת ד"ר ישראל שני, "התרופות האלו שינו לא אחת את חייהם של מטופלים רבים שלי, שחלקם הפכו מאנשים נכים נשימתית לפעילים לכל דבר".
למידע נוסף על אסתמה אלרגית היכנסו למתחם>
מוגש כשירות לציבור בחסות נוברטיס