מאז סיפור הפרידה המתוקשר של בן אל תבורי ואורטל עמר, שמם עלה לכותרות, לרוב סביב משבר היחסים שגרר אחריו התבטאויות חריפות מצדו של תבורי. לפני כמה חודשים פורסמו הקלטות שבהן הוא מטיח תבורי קשות בבת זוגו לשעבר ומצהיר כי אינו מעוניין בקשר עם בנו.

האמירות עוררו את השיח הציבורי בענייניו של הזוג ובעיקר גררו גינויים בעקבות הדברים שאמר תבורי על בנו. כעת נראה כי מאחורי המילים הקשות מסתתר סיפור מורכב וקשה. בפוסט שפרסם תבורי בעמוד האנסטגרם שלו לרגל יום-הולדתו הרביעי של תו, הוא מודה שהסיבה להתנהגות יוצאת הדופן היא מחלת המאניה דיפרסיה ממנה הוא סובל כבר מגיל 18. "לפעמים היא מתפרצת. במיוחד על אנשים שאני אוהב ויכולים לגעת לי ברגש", הוא כותב. "אז ילד יקר שלי, שתדע שכלום לא היה מכוון אליך ואני מצטער על המילים הקשות". בהמשך תבורי מוסיף: "לעולם לא אסלח לעצמי שנתתי לעצמי להגיע למקום הזה...אני כותב בדמעות כי בא לי שפשוט תקפוץ עליי ותחבק אותי כ"כ חזק".

מה זה מאניה דפרסיה?

מדובר ב״מחלת מצב רוח״ המתאפיינת בכך שללוקה בה יש תנודתיות גדולה במנעד של מצב הרוח שלו: בעוד שלרוב האנשים יש אמפליטודה של מצבי רוח בין עצוב לשמח (ורוב הזמן הם לא שמחים ולא עצובים) - לאנשים עם מחלה אפקטיבית ביפולארית (דו-קוטביות - זה השם המקובל כיום להפרעה זו) יש מצבים של שמחה-ללא-גבול, או דיכאון תהומי עד כדי אובדנות.
נעשה שימוש בדימוי: האדם הרגיל נוסע באוטוסטרדת חייו שבה יש נתיב נסיעה, מצידה השמאלי נתיב האצה/עקיפה ומצידה הימני שוליים בהם יכול לעצור ולמשל להחליף גלגל. האדם הסובל ממאניה דפרסיה נוסע בכביש חד-מסלולי ללא שוליים: כל ניסיון ״לצאת לעקיפה״ יסתיים בהתנגשות ברכב המגיע ממול במהירות גבוהה (מאניה), וכל ניסיון לעצור בשוליים יסתיים בהתדרדרות לתהום (דיכאון).

בן אל תבורי חושף מאניה דפרסיה (צילום: instagram)
הסטורי שבו הודה תבורי כי הוא סובל מהמחלה הקשה | צילום: instagram


סוגי מאניה דפרסיה

יש אנשים הלוקים במאניה דפרסיה, ויש הלוקים רק ב״חצי״ ממנה - כלומר רק בדפרסיה (מחלה יוניפולארית, חד קוטבית). בהגדרה - אם האפיזודה הראשונה היא מאניה - זו מאניה דפרסיה. אם האפיזודה הראשונה היא דיכאון - זו דפרסיה ועד שלא תופיע אפיזודה מאנית זה לא יאובחן כמאניה דפרסיה.
להפרעה הזו עוצמות ביטוי שונות - מצב רוח מרומם מהתקין אך לא בעוצמה של מאניה יקרא "היפומאניה"; מצב רוח ירוד מהתקין אך לא בעוצמה של דיכאון יקרא "דיסתימיה". ובהתאם - יש אנשים הסובלים מדרגות שונות של ביטויי מחלת הנפש הזו. בכל מקרה, מאניה דפרסיה היא מחלה פסיכוטית בהגדרה - לא בהכרח לכל חולה יש גם פסיכוזה, אך pure mania היא נדירה, ואילו דיכאון פסיכוטי זו דרגת חומרה קשה של הדיכאון.


איך מאבחנים ומהו הטיפול?

האבחון הוא קליני, והטיפול הוא תמיד תרופתי, בליווי פסיכותרפיה. ״מייצבי מצב רוח״ הם טיפול הבחירה במאניה דפרסיה (ליתיום מוכר מאז שנת 1949 כתרופת הבחירה היעילה ביותר - בעשורים האחרונים הצטרפו לכך גם חלק מנוגדי האפילפסיה ובשנים האחרונות גם מעט נוירולפטיקות מהדור החדש), ובמקרה של אפיזודה דיכאונית אצל חולה ביפולארי אין לטפל בנוגד דיכאון ללא מייצב (switch into mania) ויש וויכוח גדול האם לטפל בכלל בנוגד דיכאון במצב כזה.
חשוב לזכור שתפקיד המייצב הוא למנוע יציאה מאיזון. בדימוי הכביש, לצורך העניין, התרופה היא מעין ״מעקה בטיחות״ (guard rail) משני צידי נתיב הנסיעה בכביש הצר של חיי החולה, המונע אותו מלעבור לנתיב הנגדי או ליפול לתהום. הניסיון מלמד שיש להתמיד בנטילת התרופות ללא הגבלת זמן, שכן הפסקת הטיפול בליתיום למשל, תגרום בשכיחות גבוהה לכך שאם יחודש בהמשך עקב אפיזודה מאנית חוזרת, יש אפשרות שהוא כבר לא יעבוד.
דיכאון חמור (דיכאון בכלל ופסיכוטי בפרט) ומאניה מטופלים גם בנזעי חשמל (ECT) אשר בשונה מהמקובל במרבית מדינות המערב, בישראל יש הגבלות מיוחדות על טיפול מאוד יעיל זה (אף שתופעות הלוואי שלו פחותות לעיתים מאלו של טיפולים תרופתיים ויעילותו גדולה יותר). בשנים האחרונות דיכאון מטופל גם בטכניקות של גרייה מגנטית למוח ( TMS - rTMS; dTMS).

יעוץ וכתיבה מקצועית: פרופ' שאול שרייבר מנהל המערך הפסיכיאטרי, המרכז הרפואי "איכילוב".