חיסוני הקורונה שפותחו בשנים האחרונות, הם כלי חשוב ויעיל שמסייע לאנושות להילחם במגיפה. אולם, בדומה לווירוס השפעת שעובר שינויים, גם הקורונה משתנה באופן תכוף, מה שמצריך "עדכון גרסה". לפני כמה ימים דיוונו שבקרוב עתיד להגיע לישראל החיסון המעודכן לאומיקרון, אבל יש לשער כי הוא וודאי לא האחרון בסדרה.
חוקרים מבית החולים לילדים בבוסטון ואוניברסיטת דיוק, הצליחו לפתח נוגדן המכונה SP1-77. תוצאות מחקרי עכברים שערכו פורסמו לאחרונה בכתב העת Science Immunology והן נראות מבטיחות.


SP1-77 הוא למעשה נוגדן שיכול לנטרל את כל הצורות של נגיף הסארס שגורם לווירוס ה"קוביד 19". הוא נוצר לאחר שחוקרים שינו מודל שנבחן בקרב עכברים, במטרה לחפש נוגדנים מנטרלים לנגיף HIV שאף הוא נוטה לעבור שינויים. העכברים שבהם נעשה שימוש במחקר, הם בעלי מערכות חיסון אנושיות מובנות המחקות את האופן שבו מערכת החיסון של בני האדם מפתחת נוגדנים טובים יותר בעת חשיפה לפתוגן מסוים. החוקרים הכניסו שני מקטעי גנים אנושיים לעכברים, שיצרו לאחר מכן מגוון של נוגדנים שבני אדם עשויים ליצור. לאחר מכן העכברים נחשפו לחלבון הספייק של SARS-CoV-2 - שזה למעשה מה שהנגיף עושה כשהוא נצמד באופן טבעי לתאים שלנו; וייצרו תשע משפחות שונות של נוגדנים שנקשרו לחלבון הספייק כדי לנסות לנטרל אותו. בשלב הבא, נוגדנים אלה נבדקו ואחד מהם SP1-77 - הצליח לנטרל אלפא, בטא, גמא, דלתא ואת כל האומיקרון הנוכחיים.
"SP1-77 קושר את חלבון הספייק שעד כה לא עבר מוטציה באף וריאציה, והוא מנטרל את הווריאציות הללו על ידי מנגנון חדשני", מסביר מחבר שותף במחקר, תומס קירכהאוז Ph.D . לדבריו, מאפיינים אלה עשויים לתרום לפעילות הרחבה והחזקה של הנוגדן.


"מעניין אבל דרוש מחקר נוסף בבני אדם"

שאלת השאלות היא כעת - האם הפיתוח המסקרן הזה צפוי להחליף את החיסונים בקרוב? "זוהי גישה מעניינת, שבה משתמשות כרגע מספר חברות", אומר בתגובה פרופ' סיריל כהן, ראש המעבדה לאימונותרפיה באוניברסיטת בר אילן. "אולם עדיין לא ברור כרגע מהו האופק היישומי שלה בפועל, משום שהמחקר הזה נעשה בעכברים ולא בבני אדם. באופן תאורטי, הגישה עשויה להועיל אבל צריך לראות את תוצאות הניסויים הקליניים בבני אדם כדי לצאת במסקנות גורפות".

"אם העבודה המחקרית תורחב היא יכולה להוות בסיס למוצרי נוגדנים חדשים לרבות חיסון", אומר א. אדלג'ה, MD, מומחה למחלות זיהומיות וחוקר בכיר במרכז ג'ונס הופקינס לביטחון בריאותי.
"נשמח לקבל לידינו חיסון שפעיל נגד כל הגרסאות, כולל אלה שעוד עתידות להגיע", מוסיף פרופ' תומס רוסו, מנהל מחלות זיהומיות באוניברסיטת באפלו בניו יורק. "המשמעות יכולה להיות שנצטרך לקבל חיסון קורונה בתדירות נמוכה יותר".
בימים אלה החוקרים הגישו בקשה לפטנט על נוגדן SP1-77 ומודל העכבר המשמש ליצירתו; ובהנחה שהכול ילך חלק הם מתכננים לייצר מודל שיוכל לשמש את הציבור הרחב.