הניתוק מהסביבה הביתית המוכרת, המסדרונות המנוכרים ואובדן האינטימיות: אין ספק שאשפוז בבית חולים יכול להיות אירוע מלחיץ ומעורר דאגה, בייחוד בימים אלה - בהם מחלקות הקורונה נמצאות על סף קריסה וגם אווירת החירום שבאוויר אינה תורמת לתחושת המתח והחרדה. ייתכן כי זוהי הסיבה לכך שרבים מהחולים מעדיפים לבחור באופציה ידידותית יותר: אשפוז בית.

"אשפוז ביתי דורש מעקב סביב השעון – 24 שעות 7 ימים בשבוע", אומר ד"ר איתמר עופר, מנכ"ל "צבר רפואה", המפעילה שרותי אשפוז בית ברחבי הארץ. "אם עד לפני מספר שנים, מעקב כזה היה מתאפשר אך ורק בסביבת בית החולים, נראה כי כיום בהחלט אפשר לעקוב אחר חולים באופן הדוק גם בתוך הסביבה הביתית המוכרת והנוחה".

מעבר לרצון הטבעי לבחור באשפוז המתנהל בין כתלי הבית המוכרים, ד"ר עופר מציין סיבות נוספות להימנע מאשפוז בבית חולים, כשקיימת אפשרות כזאת כמובן. בין היתר, הוא מסביר שכרבע מהקשישים המתאשפזים בבתי חולים מפתחים בעיות דלריום הקשורות בהתמצאות במרחב, ללא קשר למחלתם. כמו כן, לעיתים רבות אשפוז בבית חולים מעלה את הסיכון לפגיעה בתפקוד הגופני בעקבותיו. גם החשש מפני החיידקים העמידים, מהווה כידוע אחת הבעיות המוכרות והמטרידות ביותר שבגינן מתים בכל שנה כ-5,000 אנשים בישראל.

לדבריו, גם התקופה הנוכחית מוכיחה יותר מתמיד שבית החולים הוא בסה"כ מקום מסוכן לשהייה. "מעבר לתחלואה היומיומית, הסיכון להדבקה בקורונה והעובדה שרק מבקר אחד ויחיד יכול ללוות את החולה במשך ימי האשפוז בתקופה זו, כל אלה בהחלט מהווים סיבה נוספת למציאת פתרונות טובים יותר שמתאימים לסיטואציה, בעיקר לנוכח העובדה שרבים מעדיפים לוותר על האשפוז בבית החולים למרות מצבם, רק בגלל חששות כאלה", אומר ד"ר עופר ומשיב לשאלות נפוצות בנושא:

לאילו מצבים אשפוז בית יכול להתאים?

"אשפוז בית מתאים למי שסובל ממחלות זיהומיות הדורשות טיפול אנטיביוטי דרך הוריד (כמו דלקת ריאות למשל), במקרים של תופעות שקשורות בזיהומים בעור, למי שסובל מדלקות בשלפוחית השתן, במצבי התייבשות, בעת שינויים במדדים המטבוליים ועוד", מסביר ד"ר עופר ומוסיף: "חשוב לציין כי אשפוז כזה מתאפשר במקרים שבהם האבחנה ברורה, וכי לא נשקפת סכנת התדרדרות במצב המטופל בימי האשפוז הצפויים. יש לזכור שזכות הבחירה היא בראש ובראשונה של המטופל עצמו. אמנם כ-90 אחוז מהמטופלים מעדיפים להתאשפז בסביבה הביתית שלהם, אך למרות זאת - עדיין תמיד יהיה חלק קטן שיעדיף להתאשפז בבית החולים מסיבות שונות".

רופא בודק חולה בביתו (צילום: VGstockstudio, shutterstock)
מתאים במצבים של אבחנה ברורה ללא חשש להתדרדרות | צילום: VGstockstudio, shutterstock

מה כוללת הפרוצדורה?

"כיוון שאורך האשפוז הנדרש במחלקות הפנימיות הוא לרוב 4 ימים, כך גם משך זמן האשפוז הביתי הנדרש", אומר ד"ר עופר. "במהלכו, מתבצעות כל הבדיקות הרלוונטיות – החל מבדיקות דם, ביצוע עירויים ועד לבדיקות דימות. במקרה שהחולה נזקק לבדיקת דימות, הוא נלקח למכון הרלוונטי ומוחזר לביתו בתום הבדיקה בסיוע איש צוות מקצועי שמלווה אותו. בחלק מהמקרים ניתן אפילו לבצע את בדיקות הדימות בבית המטופל. ב'צבר רפואה' למשל, קיימת אפשרות לבצע אולטרסאונד חזה בבית המטופל, ברמת דיוק מצוינת החוסכת את הצורך בטרטור החולה מחוץ לביתו".

"לאורך כל ימי האשפוז קיימת שקיפות מלאה ודיווח מלא המתועד בתיק הרפואי ונגיש לרופא המטפל בקופת החולים, זאת על מנת שיוכל להמשיך במעקב מסודר בתום ימי האשפוז", מציין ד"ר עופר ומדגיש: "כיוון שהאשפוז כרוך במעקב יומי הדוק, חשוב לדעת שבכל רגע נתון הצוות הרפואי יכול לקבוע כי החולה חייב באשפוז בבית החולים ולהעבירו באופן מיידי. כלומר - האחריות המלאה לשלומו של המטופל נמצאת בידי הצוות המטפל ולכן ההחלטה על אשפוז בית נתונה לשינוי ואינה חד כיוונית. כבר קרו מקרים שבהם החולה התדרדר בבית והוחלט להעבירו לבית החולים על מנת להמשיך לאפשר לו לקבל את הטיפול הטוב ביותר שמתאים למצבו".

איך בוחרים אשפוז ביתי?

"כיום האשפוז הביתי ממומן ע"י קופות החולים, ולכן חשוב לפנות באמצעות הקופה הרלוונטית על מנת שתתאם את האשפוז בבית. אומר ד"ר עופר ומוסיף: "שנית, חשוב לוודא שהחברה האחראית על האשפוז הביתי פועלת בהתאם לפרוטוקולים של משרד הבריאות. ב'צבר רפואה' פועלים ממש לפי נהלי בתי החולים המוכרים, ובצמוד לנהלי משרד הבריאות".

למרות כל היתרונות שציינת, בכל זאת ישנם מקרים שאינם מתאימים לאשפוז בית. למי פרוצדורה כזאת פחות מתאימה?

"במקרים שבהם אין ברירה, כלומר כאשר נשקפת סכנה לחיי המטופל תוך 24 שעות, או כאשר קיים צורך בציוד רפואי שזמין רק בבית החולים, וכאמור – בכל מקרה שבו המטופל בוחר בכך", מסביר ד"ר עופר.

ד"ר איתמר עופר (צילום: יח"צ)
ד"ר איתמר עופר | צילום: יח"צ

באילו מצבים נוספים ניתן להיעזר בשירותי רפואה עד הבית?

"שירותי הרפואה המאפשרים מעקב ביתי זמינים גם עבור צרכים מגוונים נוספים. ב'צבר רפואה' למשל קיימת אפשרות ל'הוספיס בית' המיועד לחולים שנמצאים בשבועות האחרונים לחייהם, המעדיפים לסיים את חייהם בסביבה הביתית ובחיק המשפחה. קבוצה נוספת שזוכה לאפשרות הזאת כוללת חולים הנזקקים לשיקום ביתי לאחר ביצוע פרוצדורות רפואיות המחייבות סיוע לטובת חזרה לתפקוד - כמו למשל חולי שבץ שנעזרים במטפלים ממקצועות הבריאות המגיעים לביתם", אומר ד"ר עופר ומוסיף: "בנוסף, כיום אנחנו פועלים במרץ כדי לאפשר אשפוז פסיכיאטרי ביתי, בשילוב פסיכיאטרים בכירים שמלווים את החולים. כרגע רק קופת חולים אחת מאפשרת שירות מהסוג הזה, אולם אין לי ספק שהאופציה תהיה נגישה גם בקופות נוספות בקרוב".

עוד מבקש ד"ר עופר להבהיר כי בדומה לאשפוז בית, ובניגוד לשירותים אחרים הניתנים במסגרת המרפאות או ביקורי בית למשל, במקרים הללו החולה זוכה לאחריות רפואית מלאה ולזמינות 24 שעות ביממה. כלומר – החולים שמקבלים שרותי הוספיס, שרות שיקומי או סיוע פסיכיאטרי יכולים להיעזר באנשי הצוות הרפואי או באנשי מקצועות הבריאות בכל רגע נתון ובלחיצת כפתור.

"כיום, יותר מתמיד, קיים צורך למצוא פתרונות רפואיים זמינים ונוחים יותר למטופלים המבקשים להימנע מהסכנות הכרוכות בביקור בבתי החולים", מסכם ד"ר עופר, "אשפוז ביתי מהווה אופציה סימפטית ונוחה יותר עבור חולים רבים הסובלים ממגוון מצבים בריאותיים. היכולת להישאר בסביבה הביתית המוכרת מבלי לבלות ימים רבים בבית חולים, בהחלט תורמת לתפקודו הקוגניטיבי, הגופני והנפשי של המטופל".