שברים בצוואר ירך הם שכיחים ביותר אוכלוסייה המבוגרת. שברים אלו אמנם נפוצים יותר בקרב נשים אך הם מנת חלקם של שני המינים. הנתונים מעידים על כך שעם עליית הגיל גוברת גם השכיחות והסיכון לסבול משבר בצוואר הירך. כך למשל מעל 20 אחוז מהנשים מעל גיל 50 יסבלו משבר.

שברי צוואר ירך נובעים ברובם מאוסטיאופורוזיס, מחלה המשפיעה על צפיפות השלד ומביאה לעצמות שבריריות. בניגוד לשברים אחרים, שבר בצוואר הירך מתרחש כתוצאה מנפילה בנאלית מגובה נמוך או החלקה.

>> לייק בפייסבוק כבר עשיתם?

70 אחוז משברי צוואר הירך מתרחשים בסביבה הביתית. בימי קורונה בהם ההמלצה היא להישאר בבית, נתון זה הולך ועולה. מעבר לשברי צוואר ירך ישנם שברים נוספים הנובעים מאוסטיאופורוזיס כדוגמת שברים בשורש כף היד או בחוליות עמוד השדרה שעלולים להתרחש אפילו מפעולה פשוטה כמו ניסיון להרים את הנכד על הידיים. הקושי המרכזי הוא, שרוב השברים הנובעים מאוסטיאופורוזיס מזוהים לאחר מעשה בשלבים מתקדמים של המחלה, דבר שמשפיע על הליך השיקום והטיפול.

לצערנו, עד 30 אחוז מהחולים שסובלים משבר בצוואר הירך מתים בשנה הראשונה לאחר הנפילה. השבר האוסטיאופורוטי הראשון מעלה את הסיכון לשבר נוסף. מעבר לכך, אחוז רב מהחולים מאבדים יכולות תפקוד ונאלצים להסתייע בעזרה סיעודית שלא בהכרח הזדקקו לה קודם. מעבר לפן הלוגיסטי והכלכלי יש לכך השפעה משמעותית גם על מצבו הנפשי של המטופל.

עוד ב-mako בריאות:
>> זאת הסיבה שיש כל כך הרבה נשאים א-סימפטומטיים 
>> כל הסיבות שאתם צריכים ויטמין D 

לבני המשפחה והסביבה התומכת תפקיד מפתח בהליך השיקום. מספר עצות יוכלו לסייע:

  1. מיגון הבית - 30 אחוז מהנפילות של בני הגיל השלישי מתרחשות בשעות הלילה כאשר מתעוררים לשתות כוס מים או להתפנות. מומלץ להתקין ידיות שיסייעו לצאת מהמיטה ולהגיע ליעד גם כשחשוך ולהתקין נורות המפיצות אור חזק. זאת ועוד, היפטרו משטיחונים ואמבטיות המעודדים החלקה. מומלץ לעשות זאת מבעוד מועד, לפני שבן המשפחה משתחרר הביתה מבית החולים.
  2. תתחילו לזוז - פעילות גופנית סדירה כגון הליכה קצרה או תרגילי כושר בבית הם חיוניים במניעת שברים ובהליך השיקום מהשבר שכבר התרחש. גם בימים אלו בהם ההמלצה היא להישאר בבית, עודדו את בן המשפחה המשתקם לצאת להליכות קצרות במרפסת והצטרפו אליו לאימוני כושר בזום. האימון המשותף יחולל פלאים בהיבט הפיזי והנפשי גם יחד.
  3. היענות לטיפול תרופתי - גם בימים כתיקונם ועל אחת כמה וכמה בימי קורונה בהם קיים חשש לצאת הבית לצורך הבאת התרופות, אנו עדים להיענות נמוכה לטיפול תרופתי שהינו מהותי לתהליך השיקום של המטופל. כיום ניתן לקבל דרך סל הבריאות את הטיפולים המתקדמים ביותר שבונים את העצם ולא רק מונעים את פירוקו. עם זאת, חולים רבים אינם מודעים לכך שרוב הקופות מציעות טיפולי בית על מנת לוודא קבלת הטיפולים ובמועד. בנוסף, ביכולתם של בני המשפחה לחסוך מהמטופל את 'כאב הראש' הלוגיסטי ולסייע בהשגת התרופה. ברגע שהטיפול התרופתי נגיש וזמין כך יעלה הסיכוי להיענות טיפולית מצילת חיים.
  4. הכי טוב בבית - תכנית השיקום האופטימלית עבור המטופל היא בסביבה הביתית. הדבר אינו אפשרי לכל אדם, אך ככל שבני המשפחה יכולים להתגייס לטובת העניין כך ייטב.
  5. משפחה יש רק אחת - לצערי אני עד ללא מעט בני משפחה שסבורים שהתמיכה בסבא או סבתא שחוו נפילה מסתכמים בחתימה על צ'ק עבור המטפל. אין תחליף לתמיכה והאהבה המתקבלת מבני המשפחה. גם בימים אלו הקפידו להרים טלפון ולדרוש בשלומו של בן המשפחה המשתקם. התחושה שיש מישהו מהצד השני שאכפת לו עושה את כל ההבדל.

לסיכום, הליך השיקום משבר בצוואר הירך הוא מסע ארוך ומורכב וככל שהסביבה התומכת תדע להכיל, לתמוך ולסייע כך ייטב.

פרופ' משה סלעי, אוניברסיטת אריאל, לשעבר מנהל החטיבה האורתופדית באיכילוב וכיום מנהל תחום אורתופדיה קופ"ח לאומית