"הורים פוגשים את הילדים שלהם במיון או באבו כביר"

סמי פיצוציות הפכו בעשור האחרון למכת מדינה. "נייס גאי", "מבסוטון" ו"חגיגת" נמכרים לצד חטיפים ושתייה, מבטיחים למבלים ערב שמח ונגמרים, לא אחת, באסון.

 >> לייק בפייסבוק כבר עשיתם?

המשתמשים בסמי פיצוציות אינם נרקומנים, לא אנשים שהתדרדרו לשימוש בהרואין, הם אינם דרי רחוב או פושעים אבל המרחק שלהם מהתדרדרות להתמכרות, לרחוב, לפשע או למוות עולה ככל שהם ממשיכים להשתמש בסמי הפיצוציות הללו. "זה סם שנרכש בעיקר על ידי בני נוער תמימים ועל ידי אנשי 'צווארון לבן'. אנשים נורמטיביים, כמוני וכמוך, שרוצים לחגוג בסוף השבוע" מעיד פרופסור פיני הלפרן, מנהל המרכז לרפואה דחופה באיכילוב; "הם ניגשים לפיצוציה וקונים את מה שיש שם באותו רגע מבלי לדעת במה הם מתעסקים: עשבים שרוססו בכימיקלים, תמיסות, אבקות וכדורים. סמי פיצוציות מופיעים בכל מיני צורות, כשהמשותף להם הוא שאיש אינו יודע מה יש בהם ועד כמה זה עלול להיות מסוכן".

עוד ב-mako בריאות: 
>> המדריך להיגיינה מושלמת
>> מכורים לקפאין? יש דבר כזה מנת יתר
>> תשמרי על הלב שלך: כך תזהי אירוע לבבי

תוצאה של מהפכה טכנולוגית

סמי פיצוציות הם תרכובות סינתטיות של מגוון עצום של כימיקלים שאמורים לייצר במוח השפעות דומות להשפעת הקנאביס. "בישראל התעשייה הזו התחילה מגורמים עברייניים שרצו להתעשר מבלי להיות מעורבים בסחר בחומרים שהוגדרו כסמים אסורים ומבלי שניתן יהיה להאשים אותם בפעילות פלילית", מסביר ניצב משנה מאיר ברקוביץ, ראש מחלקת הנוער באגף חקירות ומודיעין של משטרת ישראל; "הבעיה העיקרית היתה שאותם גורמים עברייניים הציגו אותם כסמים חוקיים לכאורה שמייצרים תופעות פסיכו־אקטיביות".

בחלק מהשקיות נמצאו חומרים כמו רעל עכברים, חומרי הדברה, אקסטזי וויאגרה | צילום: חטיבת דוברות המשטרה משטרת אילת

במשך שנים הציגו פיצוציות את מרכולתן בשלטי ניאון בראש חוצות, ובני נוער ומבוגרים שחיפשו 'לעשות שמח' בסופי השבוע בלעו את הפיתיון. לאט לאט החלו להצטבר עדויות על תגובות קשות לאותם סמים, כולל דיווחים על ילדים שמגיעים לחדרי מיון עם פגיעות קשות, והציבור החל להבין כי מדובר בסמים לכל דבר.
החוק אוסר אמנם לעשות שימוש בחומרים שמסכנים את בריאות הציבור, אלא שאותם גורמים עברייניים הצליחו לתעתע ברשויות אכיפת החוק במשחקי 'חתול ועכבר עד שנת' 2013. "הקושי היה משום שהתרכובות השונות לא היו כלולות בפקודת הסמים המסוכנים. בכל פעם שהמשטרה הצליחה לזהות במעבדה תרכובת מסוימת, היה צורך בתהליך חקיקה ממושך כדי להכניסה לרשימת הסמים האסורים. בזמן הזה, היו העבריינים משנים את התרכובת, שינוי שהיה הופך אותה באחת לחוקית", מעיד נצ"מ ברקוביץ'. בשנת 2013 התרחש המהפך: "החקיקה שהתקבלה בשנה זו יצרה הבדל משמעותי. כיום אנחנו יכולים להכריז על חומר כמסוכן בתוך ימים ספורים, בהליך מזורז ומהיר, ללא צורך באישורים מורכבים. מרגע שהחומר מוכרז כמסוכן יש איסור על שיווקו והפצתו ולנו יש כלים לתפוס את העבריינים שמפיצים אותו. בזמן הזה מתבצע הליך הכנסה של החומר לפקודת הסמים", מבהיר נצ"מ ברקוביץ'.

"המהפכה שיצרה את מושג סמי הפיצוציות היא מהפכה טכנולוגית" פוסק פרופסור הלפרן; "כל כימאי מתחיל יכול לתכנן נוסחאות ומולקולות ולהכין מהן תרכובת בעזרת חומרים שניתן להשיג בקלות. כשכימאי פושע מתכנן מולקולה חדשה שתגרום להשפעה פסיכוטרופית לא מעניין אותו מהן תופעות הלוואי שלה. הבעיה העיקרית היא בקלות הבלתי נסבלת של יצירת סמים והשינויים שמכניסים בהם בקצב מדהים עד כדי כך שלא ניתן לעקוב אחריהם. בחלק מהשקיות התמימות לכאורה נמצאו חומרים כגון רעל עכברים, חומרי הדברה, אקסטזי, ויאגרה וסיאליס, ונגזרות של נייס גיא שהוא למעשה תחליף סינתטי לקנאביס שנוצר לפני כמה עשרות שנים ככלי מחקר להבנת ההשפעות של הצמח. נייס גיא דלף לשוק בארה"ב וכיום יש יותר ממאה מולקולות שהשפעתן חזקה יותר משל קנאביס טבעי, ויש להן תופעות לוואי, ביניהן גם מוות.

לא נייס בכלל. שקיות "נייס גאי" שנתפסו על יד המשטרה | צילום: חדשות 2

אך למרות השינוי בחקיקה החומרים עדיין נמצאים ברחובות, ולכן חשוב להבין את הסימנים המעידים על שימוש ואת משמעותם: "סמי פיצוציות עלולים לגרום לדום לב, דום נשימה, פרכוסים, חום גבוה, הרס שרירים, אי ספיקת כליות הפרעות בקצב הלב, התקפי לב, דימומים מסוכנים – אלה הסכנות שיכולות להיגרם בכל פעם שמשתמשים, אפילו בפעם הראשונה, ובכל גיל, גם בקרב נערים צעירים", מזהיר פרופ' הלפרן; "לחדר המיון באיכילוב כבר הגיעו אנשים צעירים עם פירכוסים קשים, אנשים שהיה צורך לבצע בהם החייאה, היו שהגיעו עם בלבול קיצוני וחוסר שקט שהיינו צריכים לקשור או להרדים כדי להשתלט עליהם. נתקלנו גם במקרים של הפרעות מטבוליות קשות ופגיעה כלייתית או לבבית".

וגם: כמה אלכוהול מותר לשתות בהיריון? התשובה תפתיע אתכן