כמעט לכל הורה חשוב שתינוקו יאכל בריא ומאוזן. אך מי שמגיש לפעוט מזון בריא לצד מזון מעובד צריך לקחת בחשבון שהילד שלו, במקודם או במאוחר, ירצה לאכול יותר מהמזון הלא בריא. כדי שתינוקכם יגדל לתזונה בריאה ויאהב את סוג המזון שהוא מורגל אליו הוא צריך להרגיש ביטחון ולראות מסביבו את אותם סוגי מזונות שהוא אוכל, והמזון הראשוני שילדכם ניזון ממנו (מגיל חצי שנה בערך) הוא קריטי לבחירת המזונות והרגלי האכילה של ילדכם בעתיד. אם תרגילו את ילדכם למזון בריא מהתחלה – סביר מאוד שהוא יעדיף מזונות בריאים יותר בהמשך חייו. אז איך מגדלים תינוק בבריאות אופטימלית? ומה בתזונה הטבעונית שכל כך בריא לתינוקות?

>> לייק בפייסבוק כבר עשיתם?

ראשית, מאוד חשוב שכל המשפחה תאכל יחד את אותם סוגי מזונות לפי הפירמידה הכוללת פירות, ירקות, עלים ירוקים, קטניות, דגנים מלאים, אגוזים, שקדים וגרעינים שונים. מזונות מעובדים לא צריכים להיכלל בתפריט היומי. במבה וחטיפים דומים, ביסקוויטים ועוגיות המיועדות לתינוקות, פריכיות, קמח לבן ומוצריו וגם דייסות מוכנות הינם מזונות שעוברים תהליך עיבוד רב מאד עד שהם מגיעים למדף בחנות. התהליך פוגע בערכים התזונתיים, כך שלמעשה מדובר על פי רוב במזונות לא על מזינים. כדי להפוך את המזונות האלו למזינים יותר לעיתים מוסיפים להם ויטמינים ומינרלים סינטטיים אותם הגוף מתקשה לעכל ולספוג. מערכת העיכול של התינוק תפיק יותר תועלת בריאותית מדייסה שתכינו בעצמכם בבית משיבולת שועל. בנוסף, המזונות המעובדים עלולים להכיל שומנים רווים, חומרי טעם וריח סינטטיים, וכמות נתרן גבוהה.

התזונה של ילדנו צריכה להיות מבוססת על מזונות טבעיים ובריאים שיספקו לתינוק את כל המרכיבים להם הוא זקוק, לפי כל שלבי הגילאים, ומניעת חסרים תזונתיים הנפוצים בייחוד אצל תינוקות שאוכלים תזונה מערבית מודרנית ומעובדת, כמו: אנמיה, חוסר בברזל, סידן, ואומגה 3, חוסר בויטמיני B12, וחוסר בוויטמין די שקיימים אצל הרבה תינוקות וילדים לא טבעונים. חוסר בוויטמין B12 הוא לא בעיה של טבעונים אלא של כלל האוכלוסייה. מוצרים מן החי אינם מקור מספיק טוב ל-B12 כיוון שגם החיות במשקים אוכלות אוכל מעובד. סטטיסטיקות מראות שבמוקדם או במאוחר כל אדם יזדקק לתוסף B12 כי המזון פשוט אינו מספק לגופינו את הכמויות הדרושות לו. אני בעד שכל המקורות התזונתיים היו מהמזון אבל בנושא זה, בעידן המודרני בו אנו חיים לצערי זה לא אפשרי לקבל את הוויטמין מהמזון ועל כן אני ממליצה לתת תוסף B12 מסוג מתילקובלמין (ללא חומצה פולית) כבר מגיל 10 חודשים למניעה, פעמיים בשבוע. חוץ מוויטמין זה, את כל הוויטמינים והמינרלים והמרכיבים התזונתיים ניתן לקבל בתפריט טבעוני מאוזן ומגוון.

מעדני חלב? רק מגיל שנה, אם בכלל

מזון נפוץ מאד בתזונת תינוקות הינו מעדנים. הרגילו אותנו כי מעדנים הם מזון תינוקות חשוב אך המציאות היא שונה. בפועל, מעדנים מכילים לרוב כמות סוכר מאד גבוהה, תוספי מזון מיותרים, נתרן, וגם רובם מבוססים על מוצרי חלב, שגם ככה אסורים לפני גיל שנה בגלל שידוע עד כמה הם בעייתיים לבריאות, אך רבים ההורים שנותנים מוצרי חלב בכל זאת עוד הרבה לפני גיל שנה.

פרוסה עם גבינה
ידוע עד כמה הם בעייתיים לבריאות - לכן אוסרים אותם עד גיל שנה | צילום: istockphoto

>> עוד בmako בריאות:
יצאנו לבדוק: איזו גבינה הכי בריאה?
איך יוצאים מזה? מהם תסמיני הדיכאון ואיך עוברים את זה
כאב הראש המתמשך שכמעט נגמר במוות

ולא רק אני חושבת כך. מומחים רבים בעולם, כמו ד"ר קולין קמפבל, ד"ר מייקל גרגר, ד"ר ניל ברנרד ועוד, טוענים כי מוצרי החלב מן החי מזיקים לבריאות התינוק, בין היתר כיוון שמערכת העיכול של תינוקות חדירה יותר מאדם בוגר לחומרים שונים. חלבון מן החי נמצא במחקרים כחודר מעיים של תינוקות וגורם לבעיות בריאותיות – אחת הנפוצות היא בעיית הדימום ממערכת העיכול. ניתן לקרוא על כך בספרו של דר אריה אבני "שוטי החלב".

גם אוניברסיטת הרווארד יצאו בנייר עמדה חדש הקובע כי צריכת מוצרי חלב היא מיותרת בתזונה האנושית וכי סידן ניתן לקבל בקלות מתזונה טבעונית מאוזנת. בנוסף, גם משרד הבריאות הישראלי יצא לאחרונה בהצהרה כי הוא שוקל להמליץ להפחית את מנות החלב בתפריט של כל אדם, המלצה זו כנראה באה על רקע הממצאים החדשים לפיהם אחוז גבוה מהאוכלוסייה הישראלית רגיש במידה זו או אחרת ללקטוז וגם בזכות המחקרים שיוצאים בשנים האחרונות בהם הוכיחו כי חלב פחות בריא ממה שהיה נהוג לחשוב עד כה.

חלבונים? עדיף מן הצומח

הורגלנו להאמין שבשר עוף או הודו וביצים הם מזונות חשובים ומזינים ודלים בשומן, אך בפועל הם לא כל כך עשירים – בטח שלא לעומת מזונות מן הצומח. קבוצות מזון אלה מכילות גם כמויות די גדולות של שומן שמזיק לבריאות. מנה של 100 גרם חזה עוף מכילה בערך כ-85 מ"ג כולסטרול, וביצה אחת מכילה כ-200 מ"ג כולסטרול.

גם את כמויות החלבון היומיות שתינוקות אמורים לאכול, מזון מן החי מספק בעודפים שמזיקים לבריאות. לפי ה-  Recommended Dietary Allowances (RDA) כמות החלבון לתינוק בין השנה הראשונה לחיו ועד גיל 3 צריכה להיות לא יותר מ-13 גרם חלבון ליום שלם. אך בתזונה מודרנית שבה אוכלים בבוקר ביצים, בצהריים עוף ובערב גבינה נוצר עודף חלבון מן החי מאד בקלות. בביצה אחת יש כ-7 גרם חלבון, וב-50 גרם עוף יש כ-10 גרם חלבון בממוצע – שווה ערך ל-2 קציצות עוף בסך הכל. רק משני מזונות אלו התינוק עובר את ההקצבה היומית, ועודף חלבון, כאמור, מקושר לבעיות בריאותיות. ד"ר קולין קמפבל ממליץ ממחקריו שלא לצרוך יותר מ-5 אחוז חלבון מן החי בתפריט היומי. בנוסף, במזון מן החי (ביצים ובשר מכל סוג) מצויים הרבה רעלים שמזיקים לבריאות - תזכורת קטנה לתחקירי כולבוטק שמצאו בבשר העוף שרידי תרופות, וחיידקים צואתיים שמקושרים לקילקולי קיבה ובעיות בריאותיות שונות.

דייסת שיבולת שועל
מערכת העיכול של התינוק תפיק יותר תועלת בריאותית מדייסת שיבולת שועל | צילום: אימג'בנק / Thinkstock


לעומת זאת, חלבון מן הצומח אינו מקושר לבעיות בריאותיות ואינו גורם לנזקים. בכוס קטנייה מבושלת יש בממוצע כ-14 גרם חלבון, למשל: עדשים ירוקות, כתומות, צהובות, שחורות, שעועית בצבעים, חומוס, סויה וכן הלאה. גם בשאר המזונות הצמחים אין כל בעיה לקבל גם כמות מספקת של חלבון - קינואה, כוסמת, דוחן, אמרנט, וגם דגנים כמו אורז מלא, גריסים, שיבולת שועל, תירס מהווים מקור נהדר לחלבון. וכמובן שגם בפירות וירקות ואגוזים ושקדים יש חלבון וערכים תזונתיים רבים נוספים.

אגב, הרבה יועצי תזונה לתינוקות ממליצים על דגנים מלוטשים וקמח לבן. גישתי רואה בתזונה כמקור הזנה לגוף, והבסיס לבריאות מאוזנת. הגוף שלנו נועד לקבל מזון טבעי בצורתו הטבעית השלמה והמלאה: פירות וירקות בקליפתם, דגנים וקטניות מלאים וכו'. מזון שכזה, המכיל את הקליפה והסיבים התזונתיים, לא מזיק למערכת העיכול של התינוק ואך מסייע לתפקוד המנגנונים הטבעיים שבגוף - כמו גם מערכת החיסון, אפילו בגיל שבו רק מתחילים לאכול מוצקים. אכילת מזונות מלוטשים וללא קליפה (פירות וירקות מקולפים, אורז לבן, קמח לבן) מזינה פחות ועלולה לגרום לעצירות, דבר שכל כך הרבה תינוקות ופעוטות סובלים ממנו.

מניעת השמנה ומחלות כרוניות בעתיד

התזונה בגילאים צעירים משפיעה על הבריאות לטווח הרחוק, כך שפעוט שמן יכול לגדול להיות ילד שמן ובהמשך גם מבוגר שמן. תזונה שמכילה פחות ירקות ופירות, פחות דגנים מלאים וקטניות מהווה גורם סיכון משמעותי להשמנה וכתוצאה מכך התפתחות מחלות, מאשר תזונה שמכילה את מגוון המזונות האלו. המחלות שמקושרות לתזונה לא בריאה בגיל צעיר הינן מחלות לב, לחץ דם, סוכרת משני הסוגים, סרטן ודלקות מפרקים.

נטלי שוינקלשטיין
ככל שמקדימים בהקניית ההרגלים כך הם מתבססים טוב יותר. נטלי שוינקלשטיין | צילום: שירן כרמל

מסקנת מחקר מקיף שנעשה בנושא השמנת יתר בתינוקות וילדים קבע כי תינוק שגדל עד גיל 5 והוא אינו סובל מעודף משקל הרי שסיכוייו להיות שמן בעתיד יותר נמוכים מאשר תינוק או ילד שעד גיל 5 כבר סובל מעודף משקל. תינוק וילד המתבססים על התפריט הנפוץ בעידן המודרני, שכולל מזון מעובד ומתועש, משקאות ממותקים, ממתיקים מלאכותיים, חטיפים, ממתקים, קמח לבן ומוצריו, מזונות קפואים ומוכנים, והרבה מוצרי חלב וחלבונים מן החי סיכוייו לאכול בריא בעתיד קטנים באופן משמעותי מאשר תינוק שגדל לתזונה מגוונת טרייה וטבעית. ככל שמקדימים בהקניית ההרגלים כך הם מתבססים טוב יותר והסיכויים להצלחה גדלים.

* נטלי שוינקלשטיין, נטורופתית טבעונית מומחית לרפואה טבעית למשפחה, לאחרונה הוציאה את הספר "סוד תזונת התינוק הטבעוני", ספר הדרכה לתזונה טבעונית בריאה לתינוקות.

>>  האם זה באמת לא בריא לאכול בשר וחלב באותה הארוחה?