עוד הרבה לפני שהיו לנו קפסולות ותרופות, האנושות הזדקקה לכוחו של הטבע כדי לרפא. עדויות ממצרים העתיקה מצביעות על כך שהפרעונים השתמשו בצמחים לשם טקסי הריפוי שלהם לפני כ-5,000 שנה. אלא שהשימוש בצמחים אלה הלך ופחת בעת המודרנית, וכיום רובנו סומכים רק על תרופות, שאגב, חלקן מבוססות על צמחים אלה ממש.
מחקרים רבים מצאו שלצמחי מרפא כוחות מרפאים, ובכוחם להשפיע אפילו על תאים סרטניים. החדשות הטובות הן שאת רוב הצמחים הללו תוכלו להשיג במזווה שלכם או אפילו לשתול בגינה. אספנו לכם כמה צמחים בעלי יתרונות רפואיים רבים, שיכולים אף לעיתים להחליף תרופות קונבנציונליות בטיפול ובמניעה של מחלות.
כורכום
את הכורכום אנחנו מכירים בעיקר מבישול, אך לפקעת מלאת הטעם יש גם יעילות רפואית. במשך אלפי שנים מרפאים בהודו השתמשו בכורכום בכדי לרפא בעיות כבד, לטפל בפצעים ואפילו כטיפול אנטיביוטי. ואכן, מחקרים רבים מראים כי לכורכום יש תכונות בריאותיות כגון אנטי-דלקתיות, נוגד חמצון ואפילו עזרה במניעת גידולים סרטניים.
איפה ואיך: ניתן להוסיף כורכום לבישול, אך מכיוון שאנו מוסיפים כמויות מאוד קטנות מומלץ גם לנטול תוספים המכילים אבקת כורכום.
ג'ינסנג
הג'ינסנג מגיע אלינו מהמזרח והוא נפוץ בשימוש בעיקר בסין ובסיביר כצמח יעיל לשיפור חוסן ובריאות באופן כללי. הרפואה הסינית מייחסת לשורש הצמח סגולות שונות - בין היתר כמעורר מיניות ואף כמטפל בסוכרת. אבל זה עוד לא הכל. מחקר שנערך בקנדה גילה שג'ינסנג יעיל גם נגד צינון ומניעתו. מחקר נוסף מוצא כי הוא עוזר לחזק את המערכת החיסונית ולהעלות את מספר תאי הדם הלבנים. יש להיזהר מנטילת כמויות גדולות של ג'ינסנג, שכן הוא יכול לגרום להפרעות שינה ולבחילות.
איפה ואיך: אפשר להשיג את הצמח בתמצית, אבקה או שורש מיובש אותו ניתן להוסיף לתה. בנוסף, תמיד אפשרי לנטול תוספי תזונה המכילים את הג'ינסנג.
ולריאן
ולריאן הפך לתחליף נפוץ לגלולות שינה והוא נחשב לבטוח ועדין בטיפול בבעיות שינה. השאלה האם לצמח יש השפעה אמיתית עדיין שנוי במחלוקת, ומחקרים לא מצאו תשובה חד-משמעית. עקב ההשפעה שיש לוולריאן על מערכת העצבים, יש להיזהר משילוב הצמח עם תרופות נוגדות דיכאון. בנוסף, יש להימנע מצריכת כמויות גדולות, שיכולות להוביל לכאבי בטן, דיכאון קל וחוסר יכולת להתרכז.
איפה ואיך: לצמח יש ריח חזק ולעיתים לא נעים ולכן רוב האנשים לוקחים אותו כתמיסה או בכדור, אך ניתן גם לשתות אותו בתה.
אכינצאה (קיפודונית)
אכינצאה היא אחת מצמחי המרפא הנפוצים ביותר בעולם, ומשתמשים בה בעיקר לטיפול בצינון, ובחיזוק המערכת החיסונית. חלק מהמחקרים לא מצאו תוצאות חד משמעיות לגבי יעילות הצמח, אולם מחקר מ-2007 מצא כי אכינצאה יכולה להקטין בחצי את הסיכוי לחלות בהצטננות.
איפה ואיך: כדאי להשתמש בתמציות, כדורים או תה מהצמח.
גרניום לימוני
גרניום לימוני פחות מוכר בתור צמח מרפא, אבל מחקר שנערך ב-2005 מצא שתמציות הצמח מפחיתות תסמינים של ברונכיטיס חמור. מחקרים אחרים מצאו שהן יעילות בטיפול בגרון כואב וכן בהצטננות. בנוסף לתמצית ניתן להכין מהעלים תה בטעם לימוני מרענן.
איפה ואיך: הצמח קל לגידול, ואתם יכולים בקלות להוסיף אותו לגינה הביתית שלכם.
קינמון
קינמון הוא למעשה קליפת עץ, וכולנו מכירים אותו בעיקר כתבלין שמוסיפים לקינוח או למאפה. אך לקינמון, מסתבר, יש גם כמה יתרונות בריאותיים: הוא יכול להוריד סוכר בדם ובכך לעזור לחולי סוכרת להילחם בדלקות. עם זאת, המחקרים לא מצאו תוצאות חד משמעיות ליתרונות אלה. יש להיזהר מצריכת יתר של התבלין, שכן יש בו חומרים שעלולים להיות מסרטנים כשהוא נלקח בכמויות גדולות.
איפה ואיך: כדאי להוסיף קצת אבקת קינמון או מקל קינמון לבישול או לתה שלכם. לחולי סכרת מומלץ לקחת כמוסות עם ריכוז קינמון גדול יותר.
פרע מחורר
פרע מחורר (St. John’s Wort באנגלית) אינו כה מוכר, ודווקא יש לו השפעות מוכחות. לחומרים שבצמח יש השפעות אנטי-דיכאוניות, ומחקרים הראו כי התמציות שלו משפיעות לטובה על מצבי דכדוך. מכיוון שאין לו תופעות לוואי כמו לתרופות מרשם, חולים רבים הסובלים מדיכאון קל מעדיפים לנסות קודם את הפתרון הצמחי. בנוסף, הוא לעיתים יעיל בטיפול בהפרעות שינה ובתסמונת קדם-וסתית.
איפה ואיך: ניתן לקחת את הצמח כמיצוי או בגלולה.
ג'ינקו
ג'ינקו הוא למעשה סוג של עץ נוי, המגיע מסין ויכול לחיות אלפי שנים. ברפואה הסינית העץ משמש להגברת זרימת הדם ולהגברת הזיכרון והיכולת הקוגניטיבית. מחקרים בדקו את ההשפעה של העץ על חולי אצהיימר ודמנציה, אך התוצאות היו מעורבות. אנשים הנוטלים תרופות נגד דיכאון צריכים להתייעץ עם רופא לפני נטילת תמצית של הצמח, וגם על הסובלים מבעיות בזרימת הדם שצורכים אספירין לצרוך ג'ינקו בזהירות.
איפה ואיך: ניתן למצוא תה מיוחד עם הצמח וכן כמוסות.
ג'ינג'ר
את שורש הג'ינג'ר לרוב מכניסים לכוס תה כשרוצים לטפל בשפעת. אבל במזרח מייחסים לג'ינג'ר (או בשמו העברי זנגביל) תכונות מרגיעות נוספות שמשפרות בעיות במערת העיכול, גזים, בחילות, שפעת ודלקות. כמה מחקרים מצאו כי לג'ינג'ר יש השפעה חיובית גם על בחילות.
איפה ואיך: מומלץ להשתמש בג'ינג'ר בבישול, וכן ניתן להוסיף ג'ינג'ר טרי לתה.
כשותנית
הכשותנית הוא צמח שמשמש מרכיב חשוב בהכנת בירה. אבל כשותנית לא טוב רק לבירה, ויש לו השפעות מרגיעות על הגוף: הוא מאלחש, מרגיע ומרדים ולכן משמש כטיפול באינסומניה או אף כמשכך כאבים. תרופת סבתא ידועה היא פיזור אבקת הצמח על הכרית כדי לספק שינה רצופה.בנוסף, כשותנית מעוררת תיאבון ומגבירה הפרשת חלב בקרב נשים מניקות.
איפה ואיך: ניתן להשיג תערובת של הצמח בחנויות טבע מתמחות ולהכין חליטה.
לבנדר
ברפואה המסורתית משתמשים בשמן לבנדר כחומר מחטא ומקל על כאב. בנוסף, הוא מזרז החלמה של פצעים שטחיים, כוויות ועקיצות חרקים. במחקר שהתפרסם ב-2010 נבדקו השפעותיו על שינה ונמצא כי הוא משפיע לטובה על הפרעות שינה וכן מרגיע ומוריד חרדה.
איפה ואיך: השימוש העיקרי שלו הו כשמן, אותו ניתן לפזר על הכרית, אך אפשר לשתות אותו בתה.
רוזמרין
בהודו היו משתמשים בשמן האתרי של העשב הריחני רוזמרין על מנת לטפל במגוון בעיות בריאותיות כגון עצירת דימומים, טיפול בכאבי ראש ובבעיות עיכול.הצמח עשיר בחומרים נוגדי חמצון וכן בחומרים אנטי דלקתיים. מחקרים מצאו שהרוזמרין טוב גם לבריאות המוח, כשנמצא כי הצמח נלחם ברדיקלים חופשיים המזיקים לאיבר הראשי במערכת העצבים.
איפה ואיך: מומלץ להוסיף רוזמרין לבישולים שלכם וגם להכין ממנו תה צמחים.
מליסה
יתרונותיו הרפואיים של צמח המליסה ידוע כבר מימי הביניים, בעיקר כמפחית חרדה ולחץ, וכן בהשפעותיו החיוביות על בעיות שינה. מחקר שנערך על נבדקים בריאים מצא שהוא אכן עוזר להפחית לחץ ולהרגיע. בנוסף, אפשר להשתמש במחית הצמח בטיפול בחתכים שטחיים ועקיצות.
איפה ואיך: הדרך הכי טובה היא לצרוך את המליסה בחליטת תה, אך יש להיזהר מצריכת יתר שיכולה להוביל לעצבנות ורמת חרדה מוגבהות.
פסיפלורה
האינדיאנים בצפון אמריקה השתמשו בעלים ובשורשים של צמח הפסיפלורהעל מנת לטפל באינסומניה ואפילפסיה, וכן לטיפול בכאבים. מחקר מ-2010 מצא כי תמצית פסיפלורה יעילה יותר מתרופות מרשם בטיפול בבעיות חרדה וכי יש לה הרבה פחות תופעות לוואי.
איפה ואיך: ניתן לצרוך את העלים בתה, תמצית ואפילו ניתן לעשן את הצמח - ממש כמו שהאינדיאנים עשו.
ג'ימנמה
ג'ימנמה הוא צמח שמקורו בהודו, שם שימש אלפי שנים כתרופה לסוכרת ותחליף לסוכר. לצמח יש טעם מתוק והוא מנטרלאת התשוקה למתוקים וסוכר במשך כשעתיים, כנראה על ידי חסימת הקולטנים של סוכר בלשון. בניסויים בעכברים מצאו שהצמח עוזר להפחית סוכר בדם ולכן הוא יכול להיות יעיל בטיפול סכרת.
איפה ואיך: הצמח לרוב מגיע בקפסולות.
קמומיל
את הקמומיל (או בבונג) אנחנו מכירים בעיקר מתה ארומטי. בצמח יש חומרים נוגדי חרדה, ונוהגים להשתמש בו גם בבעיות שינה. ב-2009 באוניברסיטת פנסילבניה נערך מחקר בו ניתנה תמצית קמומיל ללוקים בהפרעת חרדה קלה ונמצא כי הצמח יעיל בשיפור תסמינים. מחקרים נוספים מצאו כי יש לו תכונות אנטי דלקתיות וכן נוגדות חמצון.
איפה ואיך: הדרך הפופולארית ביותר היא שימוש בחליטת קמומיל, אותה מומלץ לצרוך כחצי שעה לפני השינה.