מגוון נסיבות, רפואיות ואסתטיות, יכולות לגרום לנו להכניס את הבטן, לא פעם באופן לא מודע ובאופן קבוע ומתמשך. כשאנחנו סובלים מכאבים אנחנו עשויים להדק פנימה את השרירים כדי לנסות להגן עליהם מהכאב שנגרם מהנשימה, "העלמת" הבטן גם יכולה לבטא דפוס של החזקת מתח שמתפתח בתגובה לכאב, טראומה, מתח או חרדה, כביכול אנחנו מכופפים את השרירים באופן לא מודע במאמץ להגן על עצמנו. וכמובן, העניין האסתטי - להכניס את הבטן כמה שיותר כדי להשיג גזרה רזה או בטן שטוחה.
@fromsarahsleeve Reply to @v_cashh It’s called hourglass syndrome and it happens to lots of women! #normalizenormalbodies #bodypositivity #selflove #curvytiktok #curvybodies #midsize #midsizegal ♬ Roxanne - Instrumental - Califa Azul
מה היא "תסמונת שעון החול"?
שרירי הבטן הם בין השרירים הדומיננטיים ביותר בגוף. הם מעורבים כמעט בכל תנועה שאנחנו עושים, שומרים על הגוף יציב ומאוזן, מגנים על עמוד השדרה ושומרים שהאיברים הפנימיים שלנו יישארו היכן שהם אמורים. כשאנחנו מכניסים את הבטן אנחנו מפעילים את שרירי הבטן העליונה ומחזיקים אותם במצב מכווץ. מתיחות מיותרות של השרירים עלולות לגרום לחוסר איזון ועם הזמן גם להוביל למצב שנקרא "תסמונת שעון החול" - שינוי במבנה דופן הבטן, שעלול לגרום לקמט של ממש באמצע הבטן. וזה לא רק סימפטום חיצוני, השינוי הזה יכול להשפיע גם על האיברים הפנימיים וחלקים אחרים בגוף.
על פי המומחים, ישנם ארבעה גורמים עיקריים לתסמונת שעון החול, כולם מביאים לחוסר איזון בתפקוד שרירי הבטן. הראשון נובע ממצבים מולדים מסוימים שגורמים לשרירי הבטן להתפתח בצורה לא נכונה, מה שמוביל לחוסר איזון בשרירים. גורם נוסף הוא יציבה לקויה שמובילה את עמוד השדרה להתקפל וכתוצאה מכך לשינויים מזיקים במתח ובתפקוד של שרירי הבטן. גם כאב בטן יכול לגרום לכיווץ רצוני או לא רצוני של שרירי הבטן במטרה להפחית או להימנע מהכאב. ולבסוף, הסיבה אולי הכי נפוצה היא הרצון להשיג את הגזרה השטוחה, גם אם זה אומר להחזיק חזק את הבטן.
מהם הסיכונים של הכנסת הבטן באופן קבוע?
תסמונת שעון החול לא מופיעה בן לילה, ולכן מתיחת בטן מדי פעם לא נחשבת למסוכנת אבל כשזה קורה באופן קבוע עלולים להיפגע תפקודים שונים מקשיי נשימה, כאבי גב וצוואר ועד היחלשות של שרירי רצפת האגן.
כדי לנשום באופן טבעי, הסרעפת צריכה לנוע למטה כדי לעזור לריאות להתמלא באוויר. כשמכווצים את הבטן, תנועת הסרעפת נעצרת והגוף "מוכרח" לנשום בצורה לא טבעית, דרך הרחבת בית החזה העליון ושימוש בשרירי הצוואר והכתפיים. בטווח הקצר, זה עשוי להקשות על פעילות גופנית ולגרום לתחושת עייפות מוגברת עקב ירידה בחמצן, כיוון שיש פחות מקום פנוי לצלעות ולריאות להתרחב והשטח להובלת חמצן מוגבל. מחקר שבדק את השפעתן של רצועות בטן על הנשימה הראה שישנה ירידה של 34% בכמות האוויר שננשפת וירידה של 27% בקיבולת הריאות הכוללת.
החזקת הבטן עלולה לגרום גם לעומס על רצפת האגן מה שמשפיע על תפקוד שלפוחית השתן, הרחם והרקטום, ועלול לגרום לדליפת שתן או צואה, כמו גם לצניחת רחם. על פי הפיזיותרפיסטית ג'ולי וויבה בראיון לוושינגטון פוסט, אחיזה אינטנסיבית של שרירי הבטן יכולה להחמיר במיוחד את התסמינים עבור אנשים שיש להם בעיות ברצפת האגן. "כשאתה מפעיל את שרירי הבטן העליונה, אתה יוצר עלייה בלחץ התוך-בטני בקו הבסיס", אמרה. "אז כשקורה משהו שמגביר את הלחץ הזה עוד יותר, כמו שיעול או צחוק או התעטשות, שרירי רצפת האגן לא יכולים להתגבר על הלחץ המוגבר הזה, ולאנשים תהיה בריחת שתן".
לדברי וויבה, ההשפעות של מתיחת הבטן יכולות להתרחב מעבר לרצפת האגן, החל מקושי לנשום נשימות עמוקות, ועד כאב ונוקשות בגב התחתון ובמותניים. שרירים מכווצים גם מגיבים פחות, כלומר לגוף יש פחות יכולת לספוג השפעה מפעילויות פיזיות כמו ריצה, והוא גם עלול להיות פגיע יותר לפציעות.