אני מודה שתמיד היו לי חברים הומואים. גדלתי בסביבה שזה לא הזיז לאף אחד. הומו אף פעם לא הייתה קללה שגורה. בתיכון היו דאחקות על הנושא אבל בעיקר ממבוכה כי פתאום כולנו מפוצצי הורמונים והמוח עף לכל כיוון אפשרי. בשנת 2022 נראה לי הזייה לדבר על דברים כאלו בכלל.
שנה אחרי שעברתי לתל אביב התקיים המצעד הראשון לדעתי. זה היה ב99 ורק אז הבנתי גם מה הוא מסמל.
אהבה היא אהבה. יש ממנה בלי סוף ובכל גווני הקשת.
שופרסל גרין ביקשו ממני לספר על משהו שאני גא בו ממש בחיי, והאמת היא שכאדם שקודם כל מונה את חסרונותיו ומכאיב לעצמו איתם באופן קצת הזוי, היה לי ממש לא פשוט במשימה הזו, אבל משימה זו משימה והחלטתי דווקא לבחור משהו שלא קשור לקריירה שלי. אני חושב שהדבר שאני הכי גא בו היום, זה שאני זוכה להיות ולפעול כמו האבא שתמיד דמיינתי. אני מקדיש חלק עצום מהיום בלשחק וללמד ולטפל ולנקות ולהקשיב ולחבק ולנחם ולתמוך ולבשל עם ואת הילדים. אני מרגיש באופן סופר עוצמתי שאני זוכה לתיקון משמעותי בחיי דרכם ובזכותם. אני הכי מאושר בזכות זה וללא ספק זה ממלא אותי גאווה כפי שאף פעם לא חוויתי.
-
2 גזרים כתומים
-
גזרים אדומים
-
2 גזרים סגולים
-
4 סלקים קטנים בוואקום
-
10 עגבניות שרי חצויות
-
5 עלי בזיליקום
-
גבינה כחולה לפי הטעם
רוטב:
-
1/4 כוס סויה green
-
2 כפות מייפל green
-
1 כף בלסמי מצומצם
-
1/2 כפית ג'ינג'ר קצוץ
-
1 שן שום קצוצה
-
קולפים ופורסים את הירקות
-
מסדרים על תבנית אפייה וצולים 25 דקות ב200 מעלות
-
מערבבים את מצרכי הרוטב ומצמצמים שלוש דקות בתוך סיר על להבה גדולה
-
מסדרים ירקות על צלחת, מפזרים בזיליקום, רוטב ומעל הכל גבינה כחולה
