אחד המושגים שחוזרים עליהם לא מעט בהקשר של משבר האקלים ושל שמירה על הסביבה הוא טביעת רגל סביבתית או טביעת רגל אקולוגית, אבל למה בעצם מתכוונים כשמדברים על טביעת הרגל שלנו? בדומה לכף רגל שיוצרת טביעת רגל בחול בשל הלחץ הנוצר כשאנחנו דורכים עליו, כך צריכת משאבים טבעיים יוצרת לחץ על כדור הארץ. ככל שאנחנו צורכים יותר, ומשתמשים יותר במשאבי הכדור כך טביעת הרגל האקולוגית שלנו גדלה. ובמילים פשוטות – מושג טביעת הרגל מתאר את מידת ההשפעה שלנו, כיחידים וכחברה על כדור הארץ.
על פי מדד טביעת הרגל האקולוגית, נעשית הערכה של שטחי היבשה והים היצרניים מבחינה ביולוגית הדרושים כדי לספק את המשאבים המתחדשים שאוכלוסייה צורכת ולספוג את הפסולת שהיא מייצרת, תוך שימוש בטכנולוגיה רווחת ושיטות ניהול משאבים. המדד של טביעת רגל אקולוגית מחולק לשש טביעות רגל שונות, בהתאם לאזורים היצרניים של אנושות: טביעת רגל של שטחי היבול, שדות המרעה, שטחי יערות, אזורי הדגה, אזורי הבנייה וטביעת רגל פחמנית.
חישוב בקנה מידה עולמי
המונח "טביעת רגל אקולוגית" נטבע לראשונה בשנת 1990, על ידי הכלכלן ויליאם ריס במאמר שבו טען שעלינו לבחון את השימוש שלנו במשאבי הטבע מנקודת מבט עולמית ולא מקומית. לאור ההבנה הזו, נתוני המדד מחושבים בקנה מידה פוליטי, כך שכל טביעת רגל אקולוגית מחושבת ברמה מדינית. בצורה זו ניתן להשוות את טביעת הרגל של כל עיר, מדינה או אומה ליכולת הביולוגית שלה, או לזו של העולם כולו.
אחד מהגופים המרכזיים שחוקר את מצב טביעת הרגל האקולוגית שלנו נקרא "רשת טביעת הרגל העולמית", או Global Footprint Network. מידי שנה מפרסם הארגון דו"ח שבו הוא מעריך את טביעת הרגל של למעלה ממאתיים מדינות ברחבי העולם ובודק אילו מהמדינות נמצאות במצב של גירעון ביולוגי, כלומר, מצב שבו טביעת הרגל האקולוגית עולה על הקיבולת הביולוגית של האזור.
על פי הדו"חות האחרונים ומחקרים נוספים, כמעט כל המדינות שנחקרו צורכות משאבים בקצב שעולה על הקצב הדרוש למשאבים להתחדש. ליתר דיוק, הממוצע העולמי הוא 24 דונם לנפש, בזמן שכדור הארץ מעמיד לרשותנו רק 18 דונם לנפש. משמעות הדבר היא שבכל שנה האנושות משתמשת במה שלוקח לטבע לייצר שנה וארבעה חודשים, כלומר, אנחנו חיים באוברדרפט ממשי, שבא על חשבון הדורות הבאים.
להפסיק לצרוך יותר ממה שיש
טביעת הרגל האישית של כל אחד מאיתנו נקבעת על פי ההרגלים שלנו – העדפות מזון, שימוש באמצעי תחבורה למרחקים ארוכים וקצרים, שימוש באנרגיה, צריכת סחורות ושירותים. באופן כללי, לאורח חיים צרכני יש השפעה רבה יותר על הסביבה. ישנם שאלונים ומחשבונים שונים שיכולים לעזור לכם להבין מהי טביעת הרגל שלכם וכמה משאבי טבע נדרשים כדי לקיים את רמת החיים שלכם, כמו למשל השאלון שיצר מרכז השל לקיימות.מה אפשר לעשות? לפי הדו"ח החמישי של הפאנל הבין ממשלתי לשינוי האקלים, שהתפרסם בשנת 2014, יש פוטנציאל להפחתה משמעותית בטביעת הרגל האקולוגית האישית, ומספר מחקרים מדעיים הראו כי ישנן ארבע פעולות מרכזיות בעלות השפעה גבוהה שאזרחים יכולים לנקוט כדי להקטין את טביעת הרגל האקולוגית האישית שלהם:
- הקטנת מספר הילדים המתוכננים באחד תגרום להפחתת פליטות שוות ערך לכמעט 60 טון פחמן דו חמצני לשנה
- הפסקת השימוש ברכב פרטי תאפשר הפחתת פליטות שוות ערך ל-2.4 טון פחמן דו חמצני לשנה
- הימנעות מטיסות תוביל להפחתת פליטות שוות ערך ל-1.6 טון פחמן דו חמצני לשנה
- אימוץ תזונה מבוססת צמחים, תוך הימנעות ממוצרים שמקורם מהחי תגרור הפחתת פליטות שווה ערך ל-0.8 טון פחמן דו חמצני לשנה
בנוסף לארבעת הגורמים האלה מעורבים בטביעת הרגל האקולוגית שלנו עוד הרגלים רבים, ויש עוד לא מעט צעדים שנוכל לעשות כדי להפחית את הפגיעה שלנו בסביבה ולהקטין את טביעת הרגל – כך למשל צמצום צריכת האנרגיה ושימוש במוצרים חסכוניים ובעלי דירוג אנרגטי גבוה כמו גם מעבר לאנרגיות מתחדשות, הפחתת הצריכה הכוללת שלנו, שימוש במה שכבר יש לנו והעדפה של יד שנייה, צמצום בזבוז מזון וצמצום פסולת בכלל על ידי שימוש חוזר, מיחדוש ומחזור.
החיים המודרניים מלאים בפעולות שלכל אחת מהן השפעה סביבתית ברמה כזו או אחרת, לכן חשוב לזכור שכאשר מדובר בטביעת הרגל האקולוגית שלנו, כל צעד לכיוון הירוק הוא משמעותי וחשוב.