"החום הקיצוני שאנו צופים כעת הוא חסר תקדים לחלוטין", אמרה ראש השירות המטאורולוגי בבריטניה, פני אנדרסבי, בשידור נדיר בשירות הציבורי בשבוע שעבר. "כאן בבריטניה, אנחנו רגילים להתייחס לזמן חם כהזדמנות ללכת ולשחק בשמש – זהו איננו מזג אוויר כזה. אורח החיים והתשתית שלנו לא מותאמים למה שמגיע”.

אכן, הבריטים והתשתיות שלהם לא מורגלים לטמפרטורות השיא, וכבר בישיבת הקבינט הדחופה בסוף השבוע שעבר הבינו חברי הממשלה כי חייבים להוציא הנחיות כדי להגן על האזרחים כדי להתמודד עם מצב הקיצון.

התמונות והדיווחים שהגיעו מהממלכה, של כבישים שנסגרו וטיסות שבוטלו בגלל אספלט שלא עמד בחום, ושל פסי רכבת שממש נמסו והתפתלו עד כדי סגירת קווים - הפתיעו רבים באזורנו. איך יתכן שבריטניה נמסה בחום בעוד שאצלנו הכל ממשיך להתנהל כשורה בטמפרטורות גבוהות אף יותר?

 

 "ההבדל המשמעותי הוא בתכנון", מסביר ניצן מזרחי, מהנדס חומרים המתמחה בין היתר בחקר כשלים, ממכון דוידסון. "אנחנו מתכננים לטווח טמפרטורות שמתאים לארץ והם בטווח שמתאים לטמפרטורות האופייניות לבריטניה, שכידוע מזג האוויר בה הוא קר משמעותית משלנו בדרך כלל".

מזרחי מסביר כי במקרה של מסילות הברזל של הרכבת, בונים אותן מראש תוך שמירה על רווחים מסוימים שיאפשרו למתכת להתרחב בחום. "אבל, מדובר הרי בגל חום קיצוני ולא אופייני, ולכן כבר מחוץ לטווח הטעות במקרה של הבריטים. מהצד השני, חייבים להבין שלא ניתן לבנות עם רווח גדול מדי, כי משמעות הדבר היא שברוב ימות השנה, כאשר לא קורית ההתרחבות, הנסיעה תהיה לא חלקה ורועדת למדי".

 (7/15)

 לפי Network Rail, חברת התשתית הבריטית, מסילות ברזל ברחבי העולם מתוכננות לפעול בטווח של 45 מעלות צלזיוס, בהתאם לתנאים המקומיים. בבריטניה, מסילות פלדה מורכבות לטמפרטורות קיץ של עד 27 מעלות, בעוד שבמדינות עם אקלים חם יותר, מסילות מורכבות כדי להתאים לטמפרטורות גבוהות יותר. רכבת שנוסעת במהירות על המסילות יכולה אף לזרז את התהליך הזה בגלל החום הנגרם מהחיכוך, ומכאן מגבלות המהירות הנרחבות שהוטלו כחלק ממצב החירום במדינה.

בשדה התעופה "לוטון" הסמוך ללונדון הושבת מסלול נחיתה שנמס בעקבות גל החום, ונפתח מחדש רק בשעות הערב. ברשויות בבריטניה מסבירים כי חומרי אספלט שונים עשויים לעבור התרככות בטמפרטורות הקרובות ל-50 מעלות צלזיוס; במצב של גל חום כמו בבריטניה ובגלל צבעו השחור של האספלט.

מדוע שוב ישנו פער בין מה שקורה בבריטניה לבין ישראל, וזאת על אף שאין הבדל בדרגות החום האופייניות אף יותר באזורנו? גם במקרה הזה, מסביר מזרחי, הדבר קשור לטמפרטורה האופיינית במיקום המסוים. "כאשר הניחו את האספלט בבריטניה, הטמפרטורה הייתה נמוכה משמעותית, והדבר נעשה מתוך הבנה שהחומר אמור לעמוד בשינויים בגבולות מסוימים. כשיש חריגה מהגבולות הללו – אז מתחילות הבעיות".

שדה התעופה לוטון באנגליה נסגר (צילום: רויטרס)
שדה התעופה לוטון באנגליה נסגר | צילום: רויטרס

האם זה אומר שאנחנו חסינים?

מספיק להיזכר בימים משופעי משקעים ובסופות שלגים שהיו כאן, חלקם גם בחורף האחרון, כדי להבין שהמגבלה של התשתית תקפה גם במצב ההפוך. "אצלנו למשל, הכבישים והדרכים בנויים באופן שלא מאפשר חדירה של מים, לא כמו שהכבישים בבריטניה ובאירופה כולה חייבים להיות. "שם, סביר להניח שבזכות שימוש באספלט פורזיבי (נקבובי), מצלחים להתמודד היטב עם כמות רבה של משקעים רבים בהרבה ממה שאנחנו מורגלים כאן. צריך לציין אולם שבשנים האחרונות אנחנו בעצמנו מרגישים את האתגר הזה כאשר יורדות כמויות רבות של משקעים בזמן קצר. זה פשוט הצד השני של המטבע".  

על אף שהתמונות מבריטניה משקפות תכנון לא אופטימלי, מזרחי מסביר כי לא באמת הייתה דרך להימנע מהן. "כשמתכננים תשתיות, מתכננים אותן להתאים למצב שאליו רגילים, ולמצב ששורר ברוב ימות השנה. אז כשיש מצבי קיצון, מתחילים לראות את הסדקים, תרתי משמע. מבחוץ זה אולי נראה מגוחך, אבל צריך להבין את זה".

 

באדם טבע ודין ביקשו להבהיר היום בשיחה עם N12 שישראל רחוקה מלהיות מוכנה. "הנושא האקלימי הוא האיום האסטרטגי והביטחוני החמור ביותר שניצב לפתחה של מדינת ישראל. ישראל לא ערוכה בשום צורה להשלכות ונזקי משבר האקלים", הם טוענים וממקדים את האחריות בנבחרי הציבור, "כל ממשלות ישראל נכשלו כישלון קולוסאלי בחקיקת אקלים שתבטיח נקיטת אמצעים למיתון השלכות המשבר".

כמו כל דבר, מדובר בסופו של דבר בצעדים הדורשים תקצוב, וגם בתחום הזה ישראל לא מצטיינת. "היעדר תכניות מחייבות להיערכות אקלימית, משמעותן בין היתר היעדר הקצאת משאבים והנחת תשתיות פיזיות להתמודדות עם אירועי מזג אוויר קיצוני. אלה עלולים להוביל להרס סביבתי ולפגיעה ותמותה בבני אדם, בחי ובצומח. ישראל לא ערוכה למניעת שיטפונות והצפות של הערים והמרחב הציבורי בעונת החורף, שבעידננו מחייבת בניית תשתיות שתאפשרנה חלחול אפקטיבי של מי גשמים".

יש לקוות שנוסף להטלת הנחיות על הציבור, שנס מהחום אל המזגנים, ולעתים נס על נפשו בגלל השלכות שינויי האקלים, מקבלי ההחלטות ישכילו גם ליישם את מה שכולם מבינים שצריך להיעשות.